אמיר שוויקי: החלוץ הערבי שהביא תואר לבית"ר
אמיר שוויקי בן ה-18, הוא נער מוסלמי שגדל במחלקת הנוער של בית"ר ירושלים. אחרי שישב שנה בבית, הוא הצטרף לנוער של בית"ר מעלה אדומים. 20 שערים של שוויקי הובילו את קבוצתו אל הליגה הארצית לנוער. "ידוע שבבית"ר י-ם לא רוצים שחקן ערבי והבנתי שהם היו מרוצים שהחלטתי לעזוב", הוא מספר
כל אוהד כדורגל יודע שבשנים עברו, עניין הזהות בכדורגל הישראלי היה משמעותי מאוד. קבוצות היו מזוהות בצורה קנאית עם הערים אותן הן ייצגו ובדר"כ סגל הקבוצה הורכב משחקנים תושבי העיר. מצחיק להיזכר, אבל בעבר הלא רחוק מקרים בהם שחקן מת"א עבר לקבוצה ירושלמית או ההיפך לא היו שכיחים וגרמו הדים גדולים.
מה עוד חדש ב-ynet ספורט?
למרות השינוי שעבר הכדורגל הישראלי והעובדה שמעבר של שחקן מקבוצה אחת לאחרת כבר הפך טרוויאלי אפילו אם היו הקבוצות יריבות מרות, בקבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים עדיין מחזיקים ממש בציפורניים בשרידי הזהות הספורטיבית הישנה.
במועדון מהבירה תמיד מצליחים לספק תירוצים לעובדה שאף שחקן ערבי עדיין לא הגיע לשחק בטדי. לטענת ראשי המועדון לא מדובר בהחלטה של הקבוצה אלא בעובדה שהשטח כרגע לא מוכן לקלוט שחקן ערבי ושבמקרה כזה הקבוצה והשחקן ייפגעו מקצועית.
"אהבתי מאוד את הקהל של בית"ר"
בתחילת החודש התקיים משחק נוער בין קבוצות מכבי השרון נתניה וקבוצת בית"ר עירוני מעלה אדומים שמתנהלת בשיתוף פעולה עם בית"ר ירושלים. קבוצת הנוער של בית"ר מעלה אדומים רק הוקמה השנה ובעונה הראשונה הצליחה לעלות לליגה הארצית לנוער (הליגה השלישית) לאחר שזכתה באליפות מחזור מרכז בסיום משחק בו היא הביסה 0:7 את נתניה.
השחקנים הצעירים והנרגשים חגגו עלייה לליגת הנוער הבכירה בדרך המקובלת של הקפת אליפות לקול תשואות האוהדים ביציע, אירוע די שכיח ומשמח. אך, מה שהפתיע את כולם היה העובדה כי חלוץ הקבוצה בחר להוביל את החגיגות ולרוץ עם דגל ישראל.
למה מפתיע? כי השחקן המדובר הוא אמיר שוויקי, ערבי מוסלמי משכונת פת בירושלים, שמשחק בקבוצה ששייכת לבית"ר ירושלים ומודרכת על ידי שחקן העבר הבית"רי, סמי מלכה. "המעשה שלו הפתיע אותי", מספר משה זיגדון, הבעלים של הקבוצה. "הייתי בטוח ששוויקי לא יצטרף להקפת האליפות. בדר"כ גם שחקנים ערביים שגרים בתוך הקו הירוק וגדלו במקומות כמו חיפה או סכנין לא ממהרים לשיר את ההמנון או להתעטף בדגל המדינה".
שוויקי עצמו לא מתרגש ולא מייחס חשיבות לפן הפוליטי של המעשה. "כל החברים שלי תפסו את הדגל אז גם אני עשיתי את זה, אני חלק מהקבוצה ואני לא אעמוד בצד. אני מסתכל על זה רק מהבחינה הספורטיבית".
מאז נולד שוויקי מתנהלים חייו בין יהודים וערבים ובקבוצה אף אחד לא מייחס לזהותו חשיבות. כילד היה שוויקי אוהד שרוף של בית"ר ירושלים והחלום שלו היה לשחק בבוגרים של בית"ר. "כשהייתי קטן בית"ר זכו באליפות ובבית הספר דיברו רק על בית"ר", הוא מספר. "התאהבתי בקבוצה, אבא שלי רשם אותי לקבוצת הילדים, התקדמתי עד שהגעתי לנבחרת הנערים".
שוויקי מספר כי בבית"ר ירושלים קיבלו אותו בצורה יפה. "קיבלו אותי יפה מאוד כי בסה"כ מדובר בילדים קטנים שלא מבינים את העניין הפוליטי, בתוך הקבוצה אף פעם לא התייחסו אלי כערבי או העירו לי בעניין. גם הקהל שהיה מגיע לראות אותנו ידע שאני ערבי, אבל הייתי חלק בלתי נפרד מהקבוצה וכולם תמכו בי. היינו אוכלים וישנים אחד אצל השני והולכים למשחקים של בית"ר ביחד, ממש כמו משפחה אחת גדולה".
ואיך זה לשמוע את קריאות ה"מוות לערבים" ב"טדי"?
"אני זוכר שמי שהרגיש יותר לא נעים היו דווקא החברים שלי. הם היו מסתכלים עלי במבט כזה, אבל אני לא התייחסתי. שיקללו כמה שהם רוצים, התעסקתי רק בעידוד הקבוצה שאני אוהד. אהבתי מאוד את הקהל של בית"ר שתמיד דחף את הקבוצה".
"הנהלת בית"ר צריכה לקבל את ההחלטות ולא האוהדים"
שוויקי כבש העונה 20 שערים במדי הקבוצה שבעונתה הראשונה זכתה באליפות הליגה לנוער מחוז מרכז. כששיחק בנערים ג' של בית"ר הוא היה הערבי הראשון במחלקת הנוער של המועדון ובשנת 2008 אף נכלל בסגל נבחרות הנערים של ישראל תחת הדרכתם של אלון חזן וחנן אזולאי.
אבל אז הגיע השינוי לרעה. את העונה שעברה העביר שוויקי בבית ומסיבות אישיות הוא כבר החליט לוותר על הכדורגל. כשקיבל סמי מלכה את תפקיד מאמן הקבוצה הוא החליט להחזיר אותו לעניינים ולקח את העניין כפרויקט אישי. "הוא אדם שכיף לעבוד איתו", מספר מלכה על החלוץ.
"השחקנים מאוד אוהבים אותו והוא התחבר למועדון. לא נתקלתי בשום קשיים שעוברים עליו בגלל שהוא ערבי, לא מהשחקנים במועדון ולא מהקהל במעלה אדומים שנחשב ימני ברובו. הוא מחובר חברתית לשחקנים ויש לו גם חברים בקבוצה שהוא יוצא איתם באופן קבוע לבלות, לא מדובר בשחקן שעושה אימון והולך מיד הביתה".
גם הבעלים זיגדון שמחובר מאוד למעלה אדומים, מסכים. "לא קרה אף פעם שהוא נתקל בקריאות גזעניות ומי שיצר את התדמית שבבית"ר ירושלים לא יכול לשחק שחקן ערבי זה ארגון האוהדים של ה'לה פמיליה'. למרות שאנחנו במעלה אדומים נחשבים להתנחלות לא הייתה לנו אף פעם בעיה עם זה".
לשוויקי נשארה עוד שנה אחת בקבוצת הנוער לפני שיגיע לגיל בוגרים וכמו רוב בני גילו גם הוא ינסה להתאמן בקבוצת בוגרים כבר בעונה הבאה. "ידוע שבבית"ר לא רוצים שחקן ערבי ואני הבנתי שמרוצים מזה שבחרתי ללכת הביתה אחרי ששיחקתי בנערים. יכול להיות שהלחץ מסביב השפיע על מקבלי ההחלטות, ההנהלה צריכה לקבל את ההחלטות ולא האוהדים".
ומה עם החלום לשחק בבית"ר?
"עכשיו גם בית"ר וגם אני צריכים להחליט אם אני ממשיך במועדון או עובר לקבוצה אחרת, אם לא בבית"ר אין לי בעיה לשחק באף קבוצה אחרת. כילד החלום שלי היה לשחק בבית"ר. היום החלום שלי הוא פשוט להתקדם בכדורגל ולהגיע הכי רחוק שאני יכול, אם זה יקרה בבית"ר הכי טוב, אם לא אז במקום אחר".
לפנייה לכתב/ת 
