הכי רטרו: הקואופרטיבים עושים קאמבק

אם יש משהו במדינה שאפשר לומר עליו כי נכשל הוא הקואופרטיב. אותה תרבות צרכנית שהובילה את שנותיה הראשונות של ישראל בעשייה, בנייה, וצריכה משותפת, הצעידה את ישראל אל שנות ה-70 בגאון והותירה אותה שם עד שלהי שנות ה-80 - עד שמישהו הבין שזה לא ממש עובד.

לכתבות נוספות של רם הדר :

• משקאות מוגזים לליל הסדר - איפה הכי זול?
• סבתא בישלה דייסה: כמה זה עלה?
• מגה או שופרסל: איפה לקנות אקונומיקה לפסח?
  

הסיבות לכישלון הקואופ היו רבות ומגוונות, מה שמסביר מדוע מודלים כגון הקיבוץ או האגודות השיתופיות לא ממש שרדו לאורך השנים. אבל בתקופה האחרונה טרנד הקואופ החל להתחדש ומצא את עצמו חי ובועט במודלים חדשים כגון קואופרטיב "גנים" ועמותת סינגור קהילתי. אלה מעודדים תרבות צריכה חדשה ושינוי חברתי מקומי.

גם בחו"ל קמו באחרונה קואופרטיבים כגון קואופרטיב המזון בברוקלין (Park Slope – FOOD COOP), שבו חברים 16 אלף חברים אשר ניסו להחרים תצרוכת ישראלית; והקואופרטיב השוויצרי COOP, שנחשב לרשת הקמעונאות המסחרית השנייה בגודלה במדינה.

אז מה קורה אצלנו?

"שלנו": קואופרטיב חדש שקם בישראל בעקבות המחאה החברתית בקיץ הוא הקואופ "שלנו", המגדיר את עצמו "הקואופרטיב הראשון לשינוי חברתי-כלכלי". לדברי ישי סקלי, מחברי הקואופ, הרעיון היה הקמת עסק חברתי שיתמחה בשני תחומים עיקריים. הראשון הוא קמעונאות - חנות משותפת לחברי הקואופרטיב לרכישת מוצרי מזון בעלויות נמוכות ובשקיפות מלאה מול חברי הקואופ.

"על כל מוצר יהיה כתוב מה עלותו לחנות ומה העלות לצרכן, ואנחנו נפרסם את רווחי החנות ומרווחי החנות לכלל החברים", מסביר סקלי. "מתוך אותם רווחים אף נפרסם מה הוא הרווח המושקע הלאה במיזמים חברתיים אחרים". התחום השני שבו יתמחה העסק הוא התחום הפיננסי - כניסה לתחום החיסכון הפנסיוני, תחילה דרך ייעוץ אובייקטיבי לחברת הקואופ ובהמשך באמצעות פתיחת קופה עצמאית תחת פיקוח.

היעד הראשון של הקואופ הוא גיוס 300 חברים (עד כה הצטרפו כ-150 חברים בעלות של 1,000 שקל לאדם, וכן פתיחת חנות קמעונאית ראשונה עד תחילת הקיץ הקרוב. השיטה היא באמצעות מפגשי בית, כנסים, שיטת "חבר מביא חבר" ושימוש במדיה חברתית.

לדבריו, עלויות המזון בסופר המקומי היחיד במצפה רמון "גבוהות בכ-25% מעלויות אותו המותג בבאר שבע". כדי להפסיק לסחוב ארגזים באוטובוס מבאר שבע למצפה רמון, התאגדו 30 משפחות, ובעלות של 250 שקל פתחו את ה"העגלה". תחילה מכר הקואופ 28 מוצרים בלבד, וכיום - כחודש וחצי לאחר הפתיחה הרשמית - הוא מוכר כ-130 מוצרים.

הרעיון, לדברי עומר, היה התאגדות של אנשים שתוביל לשינוי המציאות של חייהם. היעד הבא הוא רכישת מקררים והכנסת ירקות וטובין נוספים לתפריט המוצרים. והשיטה: רכישה בסיטונאות ומכירה לחברים במרווח נמוך מאוד. בקואופ מאפשרים ממכר מוצרים גם לתושבים שאינם חברי "העגלה" - העלות מוזלת פחות אם כי בהחלט תחרותית.

את הרווחים מגלגל הקואופ ישירות אל "העגלה" ומשקיע בהרחבת העסק והוזלה עמוקה יותר של המוצרים. צוות "העגלה" מורכב מחברי הקואופ, שמתנדבים לעבוד בה כשעתיים כחודש בתמורה להיותם חברים בו.

"הבר-קיימא": קואופ "הבר-קיימא" ממוקם על חורבות הסאב קוץ' מילגה, פאב בסגנון הוסטל הודי שמשתרע על בניין בדרום תל-אביב. אופיר אביגד, מחברי הקואופ, סבור כי היזמות החברתית היא אורח חיים. מניסיונו וניסיון חבריו השותפים להקמה (ג'וליאן פדר, יגאל רמבם, אורי פורת, דפנה ברנקל,יובל כץ, אילן עציון) הוא הבין כי צריך לפעול כדי "להציע אלטרנטיבה אמיתית לעלויות הבילוי היקרות שקיימות בעיר כמו תל-אביב".

הבר נועד מצד אחד להוות נקודת מפגש מהנה בעלויות מוזלות, ומצד שני להוות מקום מפגש גם לקיום דיונים ערכיים. המקום נכנס בימים אלו לשיפוץ, כאשר בקומה הראשונה תוגש בירה ונשנושים זולים ובקומה השנייה יוגשו נישושי מחשבה בצורת הופעות, הרצאות, דיונים והקרנות סרטים.

לאחר התייצבות המודל הכלכלי והתפעולי, יפנה ה"בר קיימא" את משאביו לסיוע בהקמת מודלים זהים ברחבי הארץ. היעדים הראשונים שסומנו עד כה יהיו בחיפה ובבאר שבע. "הבר-קיימא" מגייס בימים אלו חברים חדשים בעיקר מהמעגלים הקרובים אך לא רק, ואף פועל במדיה החברתית. את הרווחים יגלגלו השותפים לקואופ לפיתוח או לסבסוד מוצרים, ובעתיד לקרן שתסייע בהקמת קואופרטיבים חדשים.

אז איך אפשר להצטרף?

מי מקבל החלטות על הכסף שלי ואיך?

קואופ "שלנו": "לכל חבר יש מניה בקואופרטיב. האסיפה (בעלי המניות) מכתיבה את הכיוון הכללי ואת העקרונות. העשייה היומיומית היא של הוועד המנהל. כרגע הוועד קבוע, ישנם מנגנונים של בחירת ועד חדש בעתיד".

קואופ "העגלה": "קבלת ההחלטות היא על בסיס דמוקרטי. אנחנו מתייעצים ומדיינים ומקבלים החלטה יחדיו כקבוצה".

קואופ "בר קיימא": "המזכירות אחראית על ניהול העסק, הגזברות והרישום. ההנהלה אחראית על התפעול השוטף והאסטרטגיה והיא מורכבת מסך העובדים ומכל בעל מניה שירצה להגיע (יש מפגש כל שבוע). אסיפת החברים, שבה משתתפים כל חברי המניות, מתכנסת אחת לשלושה חודשים ומקבלת החלטות על החברים (אילו שירותים ומוצרים להוסיף או מה לעשות עם הכסף)".

קואופ "שלנו" (1,000 שקל): "נכון להיום הסכום הוא אחיד. ניתן לחלק אותו ואולי בעתיד האסיפה תקבל החלטה על שינוי העלות או על פורמט של קיזוז מהתנדבות. בעתיד, עם כניסתנו לתחום הפנסיוני, נשקול אלטרנטיבות נוספות".

קואופ "העגלה" (250 שקל): "אנחנו חושבים שהמחיר הוא הוגן ושווה לכל נפש. ניתן כמובן לחלק אותו ומי שישלם 50 שקל וישא את התחייבויותיו כמתנדב, יהנה כבר מאותו הרגע מכלל ההטבות. אנחנו כיום כבר משרתים קונים שאינם חברי העגלה. מחירם קצת שונה, אך בהחלט זול מהתחרות".

קואופ "בר קיימא" (1,000 שקל): "ניתן לחלק את התשלום, אך לא ניתן להמיר אותו בהתנדבות במקום. לאחר ההקמה, אם עובד שגויס למטרת עבודתו יבקש לבצע תשלומים מתוך שכרו, כמובן שנאפשר זאת – אך לא להפך".

שילמתי ועכשיו אני רוצה לצאת. מה עושים?

קואופ "שלנו": "אלא אם אישרת בחתימתך להשתמש בכסף להקמת הארגון, תוסדר יציאתך ויוחזר לך כספך".

קואופ "העגלה": "היציאה מוסדרת פורמלית ו-125 שקל מוחזרים (50%).

קואופ "בר קיימא": "המניה חייבת להימכר לאדם אחר. הודעה על עזיבה תעמיד את המניה בתור המניה הבאה למכירה על ידי המזכירות".

קואופ "שלנו": "כישלון העבר אינו הצדקה לא לנסות מחדש בהווה. טיימינג הוא הכול. אנחנו לומדים מניסיונות העבר של חברים, מתקנים ומנסים שוב. מטרתנו היא שינוי חברתי-כלכלי-סביבתי".

קואופ "העגלה": "הכוח המניע שלנו הוא 'הביחד'. זה מה שמניע אותנו ליצור שינוי במציאות שלנו וזה מה שיחזיק אותנו בימים הקשים - וכאלה יגיעו".

קואופ "בר קיימא": "כוח המינוף שראינו עד כה הולך וקטן בעולם, ומולו יצמח כוח הקיימות. הכמיהה לקהילתיות גורמת בשנים האחרונות לאנשים לרצות להיות חלק ממשהו".