שומרים כעס בבטן? אתם עלולים למות מוקדם
אין זוג שלא רב, אך יש מריבות הרסניות יותר מאחרות. מחקרים אחרונים מציגים את שני צידי המטבע – למה ומתי זה טוב לריב, איך עושים את זה נכון, האם אי פעם נפסיק לריב, ואיך זה קשור למערכת החיסונית שלכם
עוד בנושא:
ריב בזוגיות: כנגד ארבעה בנים דיברו היועצים
למה סקס פיוס אם אפשר סקס במקום ריב?
למחוק שנים של זוגיות בגלל ריב עם משפחתו?
זוגיות: ח"י כללים לניהול מריבה נכונה
עצרו רגע קל ושאלו את עצמכם: איך נראות המריבות שלכם, האם הן נובעות מהרצון שלכם להשתפר, או מניסיון לשנות את בני הזוג שלכם נגד רצונם? האם אתם מתמקדים בנושא אחד שמציק לכם או נסחפים להאשמות הדדיות, והכי חשוב - האם אתם בכלל מבטאים את הכעס שעולה בכם או מדחיקים אותו עד שהוא מתפוצץ, אם בכלל?
לדכא את הכעס
מחקר מאוניברסיטת מישיגן מינואר 2008, חקר מריבות הנובעות מהתקפה מילולית של בן זוג אחד על משנהו - התקפה שאין לה לכאורה הצדקה מציאותית, כלומר שבן הזוג המותקף מרגיש שזה לא הגיע לו.
חוקרים ובראשם פרופסור ארנסט הרבורג, בחנו 192 זוגות לאורך תקופה של 17 שנה, וחילקו אותם לקטגוריות: זוגות בהם שני בני הזוג מבטאים את כעסם, זוגות בהם רק אחד מבני הזוג מבטא את כעסו והשני מדכא אותו, וזוגות בהם שני בני הזוג מדכאים את כעסם.
הרבורג מצא שכאשר שני בני הזוג מדכאים את כעסם בעת התקפה מילולית לא הוגנת מצד אחד מהם, הסיכון שלהם למוות מוקדם הוא פי 2 מכל שאר סוגי הזוגות. זאת לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון נתונים ביולוגים אחרים כמו גיל, עישון, לחץ דם, בעיות נשימה וסיכון למחלות לב בכל נבדקי המחקר.
אל תגיד לי תרגעי
סיטואציה שאולי מוכרת לכם מהמטבח של השכנים בחודשי הקיץ: הוא עומד ליד הכיור ומכין לעצמו קפה, היא בדיוק נכנסת כרוח סערה למטבח, מחזיקה ערימת כלים ועוטה פרצוף שמבשר על מלחמת עולם. הוא עוד לא מספיק להסתובב אליה והיא כבר שואגת: "נמאס לי ממך. אתה אף פעם לא מרים את הכלים אחרי הארוחה. מה נראה לך שאני עבד שלך?".
- "תרגעי", הוא אומר כדי להרוויח זמן ובכך גוזר את דינו סופית. "אל תגיד לי תרגעי! מה נראה לך שאתה יכול להמשיך להתנהג כמו שיח סעודי ולצפות שאני אשתוק?".
- "אל תצעקי עלי. תראי איך החדר עבודה שלך נראה לפני שאת מטיפה לסדר".
- "חוצפן, אפס. אין לך זכות דיבור אני מרוויחה יותר ממך בבית הזה".
- "מה הקשר, תראי איך את נראית, פרה. זה מה שאת".
- "ואתה מסריח! אני לא סובלת את הריח שלך".
בלהט המריבה חסרת התועלת הזאת, ואולי אף מקצרת החיים, שנשמעת בצרחות דרך חלון פתוח הסמוך לקיוסק קטן בעיר ידועה, בואו נדבר קצת על איך עושים את זה נכון. חשוב לבטא נכון כעס שעולה בעת מכשולים בזוגיות על מנת לפתור אותו. אם אדם קובר בתוך עצמו את מה שמפריע לו ואינו חולק את זה עם בן הזוג, הוא מגיע למצב שהוא מתעב ושונא את האחר, בלי כל ניסיון לפתור איתו את הבעיה.
מחקרים קודמים מראים שזוגות עוינים זה לזה סובלים מבעיות בריאותיות והינם בעלי סיכון גבוה יותר למחלות. אצל זוגות לאחר מריבות, ואצל זוגות המצויים במערכות יחסים שליליות, עולות רמות של חלבוני הסטרס בדם. חלבונים אלו נקראים ציטוקינים, והם חלק מהכוח המבצע של מערכת החיסון.
באופן נורמאלי הם אחראיים על ריפוי לאחר זיהום או פציעה שעלולים ליצור דלקת, אך כאשר ציטוקינים נשארים יותר מידי זמן בגוף וברמות גבוהות, הם עלולים לגרום למחלות כגון סכרת, אוסטאופרוזיס, מחלות לב וסרטן.
אז איך לריב נכון כדי לא להרוס את הבריאות?
מחקר מנובמבר 2009 מצא שזוגות שמשלבים מילים של היגיון במהלך המריבות שלהם, משתחררים בגופם רמות נמוכות יותר של חלבוני סטרס. מילות היגיון הן מילים קוגניטיביות המעידות על מחשבה רציונאלית, נתון שמציע שתקשורת רציונאלית בין בני זוג יכולה להפחית את השפעת המריבות הזוגיות על מערכת החיסון.
פרופסור ג'ניפר גראהם מאוניברסיטת פאן-סטייט בדקה את רמות הציטוקינים (Il-6 , TNF) בדמם של 42 זוגות הטרוסקסואלים נשואים, לפני ואחרי משימות זוגיות שונות. גראהם התמקדה במילים שונות ששימשו את הזוגות בזמן דיונים על נושאים טעונים רגשית, ועקבה אחר שימוש במילים הקשורות לתהליכי מחשבה והגיון.
מילים כגון: "תחשוב", "בגלל ש..", "הגיון" ו-"למה?", הן מילים שמעידות על כך שאדם בזמן מריבה אינו נסחף במערבולת רגשותיו בלבד, אלא חושב על מה שהוא אומר ושומע מהאחר.
היו הגיוניים. גם במריבות שלכם
במחקר, שפורסם ב-Health Psychology נמצא שאצל זוגות שהשתמשו במילות היגיון במהלך מריבות זוגיות, אכן נמצאו רמות נמוכות יותר של שני סוגי הציטוקינים, במהלך 24 השעות לאחר המריבה. שימוש במילים רציונאליות במהלך דיון שאינו טעון רגשית, לא משפיע על רמות הציטוקינים בדם.
גראהם מצאה שהנשים שהשתתפו במחקר נטו יותר להשתמש במילים הקוגניטיביות, למרבה ההפתעה. המחקר מצא שלא רק ששימוש במילים רציונאליות מפחית הופעת ציטוקינים אצל הנשים, אלא גם אצל גברים שנשותיהם השתמשו במילים קוגניטיביות ירדה כמות ציטוקין מסוים בדם, גם אם הם עצמם לא השתמשו במילים של היגיון. האפקט הזה לא קרה אצל נשים שבעליהם השתמשו במילים קוגניטיביות.
על פי מחקר זה, יתכן שהאשה מהבית שליד הקיוסק יכולה הייתה להפיק תועלת מהמריבה עם בעלה לגבי הבלגן שהשאיר, אם הייתה משתמשת במילות ההיגיון במקום סתם להתנפל. למשל: "זה מפריע לי שאתה לא מרים את הכלים אחרי הארוחה. תחשוב גם עלי ועל העבודה שאני משקיעה." כך, המסר הוא אותו מסר, אך מילות ההיגיון משנות את מהלך המריבה והיא לא מגיעה לקרב של השמצות ועלבונות אישיים שאינו קשור לנושא הריב כלל.
המיתוס לטענת הגברים הוא שנשים הן אלו ש"יוצאות מפרופורציה" כאשר הן מתחילות מריבה, ובכל זאת נמצא שדווקא הנשים הן אלו שהראו נטייה להשתמש במילות ההיגיון. גראהם משערת שהסיבה היא שנשים נחשבות לטובות יותר בתחום התקשורת הרגשית-הבינאישית, ולכן למילים הקוגניטיביות שלהם יש יותר השפעה על בעליהן מאשר להפך.
עם זאת, מדובר בהשערה בלבד. השערה נוספת היא שנשים נרתעות יותר מעימותים ומראות נטייה לסיימם בדרכי שלום, מתוך חרדה ופחד מנטישה. האמת, החוקרים לא יודעים את הסיבה האמיתית לממצאים הללו.
האם כמות המריבות משתנה לאורך חיי הנישואין, ומה מציעים המחקרים לזוגות צעירים, כמו הזוג שלנו, שרוצים פחות סטרס בזוגיות ויותר סיפוק? הכול בפעם הבאה.
לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים
רחלי לנגפורד, MSc. Neuroscience. מחברת הספר "דרוש נסיך על סוס לבן", מנהלת שותפה במרכז גלים למימוש הפוטנציאל האישי.
לפנייה לכתב/ת 
