המסע לגיאורגיה: בעקבות תרנגול השלג הקווקזי

הרעיון למסע החל לפני מספר שנים במסגרת עבודתי כצלם בה נחשפתי לארץ היפה הזו, שנשכחה על ידי ארצות המערב בתקופת השלטון הסובייטי. הרגשתי את השילוב המופלא בין מזרח ומערב במאכלים, בתרבות ובאופי הייחודי של האנשים. אבל יותר מכל התרשמתי מהטבע המופלא של גיאורגיה - יערות אינסופיים, הרים מושלגים והפתעות מעופפות.

עוד בערוץ בע"ח ב-ynet:

האופי ההררי והפראי של המדינה תורם בתורו להיותה גן עדן למיני דורסים רבים - אפשר לראות כמעט בכל מקום בקווקז נשרים, רחמים, עיטים גמדיים, עקבים, ניצים גדולים ומדי פעם אפילו פרס ועוזניה שחורה. מינים נדירים נוספים כוללים עיטי סלעים, עיטי שמש המקננים במדינה, עיטמים לבני זנב, זרונים, בזים ועוד.

אולם, עבור העופות המקננים בהרים הגבוהים בחרנו את חודש מאי כעונה הטובה לטיול צפרות. זהו שיא עונת הקינון, ובפסגות הגבוהות של הקווקז, השלגים בגבהים הנמוכים (3,000-4,000 מ') כבר הפשירו וניתן ליהנות מתצפית במגוון מינים, רגע לפני שהם מעפילים אל הפסגות הקרירות למשך הקיץ.

תרנגול השלג - יעד נחשק של צפרים מכל העולם

הדובדבנים של עוגת הקצפת הזו נמצאים בפסגות הגבוהות של הרי הקווקז. מספר מינים אנדמיים שחלקם התגלה רק בתחילת המאה הקודמת נמצאים כאן. השם "תרנגול שלג קווקזי (Tetraogallus caucasicus) אולי לא אומר דבר לאדם הממוצע, אבל עבור צפר מושבע זהו עוף ששווה להשקיע ימים של שיטוט בהרים עבורו.

אורח החיים החשאי של העוף תורם גם הוא לפולחן הצפרות שנכרך סביבו. עולי רגל חמושים במשקפת וטלסקופים באים מכל קצוות העולם לחפש אותו ולסמן את ה'טיק' המיוחל ברשימת מיני הציפורים האישית שלהם.  

תרנגול שלג קווקזי (צילום: רמי מזרחי)

על מנת לצלם מקרוב את העוף הנדיר,  יש צורך להעפיל אל קו השלג בגובה 4000 מטר - הנמצא במרחק של יום טיפוס מפרך מאתר הלינה.  

מעצמת צפרות בסימן עליה

ישנם גורמים רבים שעושים את איזור הקווקז למעצמת צפרות - טווח הגבהים הרב, מגובה פני הים ועד ההר הגבוה ביותר באירופה (אלברוז - 560 מטר) - מייצר מגוון רחב של בתי גידול עבור הציפורים.

ההשפעה הממזגת של הים השחור במערב והאקלים היובשני במזרח יוצרים משרעת משקעים בעלת טווח עצום: מ-300 מ''מ גשם במזרח למקסימום של 4,100 מ''מ גשם לשנה באיזור אג'אריה על הגבול עם טורקיה והים השחור.

התוצאה: מגוון בתי גידול שבין ספר מדבר ליער סובטרופי. בנוסף לאלו, המיקום הגיאוגרפי שבין אסיה, אירופה והמזרח התיכון יוצר בגיאורגיה צומת בין יבשתי מרתק של בעלי חיים.

צוקית חכלילית‏ (צילום: Gerard dejong)

1

2

3

4

5

6

7

גורמים נוספים, החל מגוון פיטוגיאוגרפי של צומח, עושר גיאומורפולוגי, טופוגרפיה משתנה – הופכים את האיזור למגוון ואטרקטיבי עבור מיני ציפורים וחובבי טבע כאחד. גם המיקום המוצלח של גיאורגיה על ציר הנדידה בין אירופה ואסיה תורם למגוון המינים וכמויות העופות בעיקר לאורך חופי הים השחור במערב המדינה. בחודשי הסתיו והאביב ניתן לצפות בכמויות מרשימות של דורסים, ציפורי שיר ועופות מים נודדים בשמורת קולחתי Kolkheti על שפת הים השחור.  

ציפורים בין מנזרים וארכיטקטורה מרהיבה

באופן מופלא בחרו הגיאורגים לבנות את אתרי המורשת שלהם בסמיכות לאתרי הטבע היפים ביותר. מנזר דויט גרג'ה David Gareja הנקרא על שם מפיץ דת הנצרות בגיאורגיה, הוא דוגמה לארכיטקטורה גיאורגית מהמאה ה-6 אשר משתלבת היטב עם הסביבה.

המנזר היפהפה מקיף מתחם עתיק חצוב בסלע הצהבהב על גבול גיאורגיה ואזרבייג'אן. האוצרות ההיסטוריים והדתיים הללו נמצאים בסביבה איראנו-טוראנית המאפיינת את החלק הדרום מזרחי של גיאורגיה.

זהו נוף יבש יחסית ובעל משרעת טמפ' גבוהה. תצורת הצומח הזו נקראת 'שיבליאק' schibljak ומתארת גבעות טרשיות עם שיחי אשמר קוצניים ונמוכים. קהילת הציפורים המקננות כאן מרתקת - זרזירי ארבה וזרזירים מצויים, צוקיות, סיטות, באריות ועוד מינים שמאכלסים את הסביבה הסלעית.

טיפסנו במעלה הגבעה מאחורי המנזר לאורך שביל של פרחי דיכטמנוס (Dictamnus) וורדים ראשונים של האביב. מעבר לפסגה חיכתה תצפית עוצרת נשימה לעבר מרחבי הערבות של אזרבייג'אן.

מאז נפילת ברית המועצות נמצאים שטחי האיזור הזה במחלוקת בין גיאורגיה ואזרבייג'אן, אולם זה לא מפריע לנשרים ומדי פעם גם לעזניה שחורה לקנן באיזור. גם עיט השמש הנמצא בסכנת הכחדה איזורית מקנן במספר נקודות במישורי העשב בחלק זה של המדינה.

(צילום וידאו: יובל דקס)

ציפורים לאורך הדרך הצבאית

מאז שנסללה ע''י הצבא הרוסי במאה ה-18, הדרך הצבאית של גיאורגיה הפכה מזמן למיתוס בפני עצמו. היא עוברת בנופים עוצרי נשימה ומקשרת בין טביליסי לולדיקוקז, בירת צפון אוסטיה, במרחק 208 ק"מ.

המעבר משמש עורק תחבורה בין רוסיה וגיאורגיה, וקישר את אירופה עם אסיה במשך מאות שנים. בימי שלום שימש הנתיב סוחרים ומגדלי השמירה הרבים מעידים על תקופות מלחמה והחשש מפני צבאות פולשים מצפון. סופרים ודמויות הסטוריות רבות בינהם צ`כוב, פושקין, טולסטוי וצ'ייקובסקי עברו כאן ותרמו את חלקם לרומנטיקה הכללית של הדרך היפה.

הר שחארה, סוונטי‏ (צילום: יובל דקס)

1

2

3

4

5

6

7

כיום ניתן לנסוע בדרך הצבאית גם עם רכב פרטי, אבל בקטעים הגבוהים ביותר הנהיגה עדיין קשה מאוד. במהלך הנסיעה מטביליסי ביקרנו בעיר מצחטה, בירתה הקדומה של ממלכת איבריה. העיר העתיקה ממוקמת במפגש נהרות מרשים במרחק 30 ק"מ מטביליסי. זהו אתר מורשת עולמית והנוף הנשקף מכנסיית ג`ווארי העתיקה עוצר נשימה. טסיות בתים בנו להן משכן בגומחות של קתדרלת סווטיצחובלי במרכז מצחטה ומוסיפות יופי והרמוניה לאתר ההומה אדם.  

עושר של ציפורי שיר מקומיות בין השבילים

בהמשך הדרך עצרנו במספר נקודות לטיול ותצפית בציפורים. מצודת אנאנורי היפה היא אתר חובה נוסף. זהו קומפלקס יפהפה מן המאה ה-16, הממוקם מעל סכר ז`ינוואלי. הדוכסים של אראגווי בנו את המצודה כדי לשלוט בדרך ולהתגונן בזמן מתקפות של דוכסים יריבים ופלישות של עמים שכנים.

הם היו ידועים במעשיהם האכזריים ולפי המסורת כל בני המשפחה נרצחו או מתו בקרבות.. ליד המצודה עצרנו ביער עצי אשור ואדר ונהנינו מעושר של ציפורי שיר מקומיות - טפסי עצים, נקרים ירוקים, עקודים ובינוניים, קוקיות אירופיות, ירגזים שחורים ומינים רבים נוספים. עם העלייה בגובה משתנה תצורת הנוף ומיני הציפורים נעשים אלפיניים יותר בדומה לתופעת החיגור שמוכרת ממקומות נוספים בעולם.

נתפסו על חם: נשרים עטים על כבשה שנפלה לנחל

מעט לפני מעבר ג'ווארי בגובה 2,379 מ' , עצרנו באנדרטת אחוות העמים שהוקמה לציון 200 שנות מעורבות רוסית בגיאורגיה. כיום האנדרטה מוזנחת ומתפוררת ומערכת היחסים בין המדינות מתוחה מתמיד. כל זה לא מפריע ללהקות של זגים צהובי מקור (Pyrrhocorax pyrrhocorax) לרחף באויר הדליל ולקשט את נוף הפסגות היפה.

מכאן פינו שיחי השדר והאילסר את מקומם למדרונות אלפיניים ומיני הציפורים נעשו שונים ומיוחדים מאוד לקווקז: שלגיות, צחיחניות חרמון מתת מין קווקזי, בזבוזים אדומי מצח, צוקיות, עלויות הרים ועוד.

אחרי מעבר ההרים זורמים המים בנהר הטרק שמנקז את האגן הצפוני מזרחי של הרי הקווקז אל הים הכספי. אחד הרגעים המופלאים ביותר בטיול התרחש באופן לא צפוי, כשהפתענו קבוצת נשרים במהלך הנסיעה.

הנשרים התכנסו סביב פגר של כבשה שנפלה אל הנחל, ולפי הזפק המלא הם כבר היו בעיצומה של הסעודה. לפתע הצטרפה עזניה שחורה, מלכת הנשרים המקומית ובעלת המקור החזק ביותר באיזור. המראה של עשרות נשרים חגים על רקע ההרים המושלגים היה עוצר נשימה.

עלווית קווקזית‏ (צילום: Gerard dejong)

1

2

3

4

5

הפרס - נכחד בישראל, שורד בגיאורגיה

בגיאורגיה ישנם 360 מיני ציפורים, 4 מיני נשרים ו11 מיני דורסים נוספים, ביניהם הפרס – פורס את הטרף. בכל הקוקז 30 זוגות. אוכל עצמות, צריך עצמות של מעל טונה של בע''ח לחודש - כלומר כמה כבשים. מקנן בכוך ענק בגבהים, נפוץ מההימלאיה, עד אתיופיה .

הזיכרון שלי מן העוף המרשים היה מתצפית שערכתי בילדותי בפרס האחרון במדבר יהודה בשנת 1984. הפעם זכינו לצפות בפרס מרחף באיטיות מלכותית של שליט בלתי מעורער. גשם פתאומי גרם לו לנחות על סלע גדול בגובה מטרים מעלינו. המראה של ניעור נוצות הצפחה הארוכות מטיפות המים היה רגע פיוטי של טבע במיטבו. לאחר כמה רגעים הופיעה הילה מוזרה סביב השמש והפרס המריא שוב אל הארוחה הבאה.

להתעורר מול הקזבגי

בהמשך הכביש, בגובה 2,379 מ`, מעבר ג`בארי הוא הנקודה הגבוהה ביותר לאורך המסלול. כמה קילומטרים אחר כך מגיעים אל הכפר קזבגי - בסיס מצוין לטיולי צפרות ויציאה לטיפוסי הרים. הנוף כאן שונה לחלוטין וייחודי מאוד.

הכפר שוכן בעמק צר מוקף בהרים מושלגים. במרכזו כמה דוכנים שמוכרים חטיפים ומים מינרליים למטיילים. מאפייה קטנה ושלט המציין את הדרך לולדיקוקז מסכמים את האטרקציות לתיירים אבל הפסטורליות הכללית ותחושת הניתוק מציביליזציה יוצרות כאן קסם מיוחד.

במרחק שתי שעות הליכה במעלה ההר נמצאת כנסיית צמינדה סאמבה (`Tsminda Sameba) המפורסמת. מכל הכנסיות של גיאורגיה, הכנסייה הזו היא אחד הסמלים המוכרים ביותר של המדינה. היא ניצבת על שפת מדרון תלול בגובה 2,170 מ' ומשקיפה אל עמק נהר הטרק וההרים המושלגים שמקיפים אותו.

הכנסיה אפשר לעלות ברגל אל קו השלג ולהנות מנופים פנורמיים נפלאים. זהו הנוף האופייני של הרי הקווקז - גושי צפחה וגנייסט אפורים מעל עמקים ירוקים עם שיחי אובליפיחה לאורך נחלים של מי שלגים. מדי פעם חלף נשר מתחתינו והשלים את המראה הפסטורלי.

אחרי קזבגי ממשיך הכביש צפונה לערוץ דריאל הצר. השם דריאל מקורו בפרסית – דאר איל-אלאן – שער האלאנים. במשך דורות היה זה השער לממלכת האלאנים, אבותיהם הקדומים של האוסטים. היום מתוגבר האיזור בחיילים של הצבא הרוסי בגלל המתיחות הרבה לאורך הגבול והמעבר לרוסיה הצטמצם למספר רכבים בודד ליום.

תרנגול השלג הקווקזי‏ (צילום: רמי מזרחי)

1

2

3

4

5

6

קופאים מקור על ההר בשביל תרנגול שלג ארור

באחד הבקרים התעוררנו בשעה ארבע לפנות בבוקר, וצעדנו באור ראשון במעלה מדרון הררי. למרות טפטוף וערפל בבוקר שקדם, זכינו הפעם לראות אופטימלית וכשפסגת הקזבגי בגובה 5,032 מ' החלה לקבל אור שמש ראשון – נשמעה הקריאה המיוחלת.. " קיואי.." רך שהידהד מכיוון הפיסגה.

כך נשמעים הרי הקווקז. הקשבנו בריכוז לצליל החלש וניסינו לאתר את המקור. לפי העוצמה החלשה חששתי שהעוף הארור נמצא מעברו השני של הרכס. יש מי שישאל "למה צריך לטפס הרים בארבע בבוקר בשביל תרנגולת אפרפרה?". כנראה שזה ההבדל בין צפר ושאינו צפר - אלו שקמים בארבע בבוקר בשביל תרנגול השלג הם ללא ספק צפרים.

בזמן שהמתנתי על צלע ההר הסברתי לעצמי מדוע לא ניתן לראות את העוף החמקן – הרי זהו מין בסכנת הכחדה, שניזון מן הגללים של עדרי הטור הקווקזי – אותה עז הרים שאף היא בסכנת הכחדה – איזה סיכוי יש לראות עוף כל כך נדיר? 

קפאנו על המדרון הזה כבר שני בקרים תמימים ללא תוצאות. עוד מעט ניפרד מההר ונחזור אל טביליסי המהבילה. מבט אחרון של פרידה דרך עדשת הטלסקופ ולפתע זיהיתי תנועה – אי שם על פסגה חשופה – ''ראיתי זוג תרנגולי שלג!'' החנקתי צרחה.

אמנם רחוקים כמו שתי נקודות זעירות אבל ללא ספק תרנגולי שלג! לבאן, המדריך המקומי, פלט אנחת רווחה קלה – הכבוד הלאומי של גיאורגיה הושב. אפשר לחזור מרוצים.

באותו ערב במלון סטפן צמינדה היחיד באיזור נפגשתי עם ארצ'יל - צפר מקומי ומנוסה שהתארח עם קבוצה שוודית במלון. "נו - ראית תרנגול שלג קווקזי?", הוא שאל במבט בוחן. סיפרתי לו ברצון על הבוקר המוצלח ושאר התגליות ומיני הציפורים שמצאנו, הנופים והאנשים המרתקים שפגשנו. ''..אז בסוף לא ראית את חכלילית גילדסטרט והורדית הגדולה?!!", הוא חייך בערמומיות.  

צפרות אמיתית זו אובססיה שלא נגמרת לעולם. כנראה שנצטרך לחזור לכאן שוב בשנה הבאה.

בשעת הטיסה חזרה לארץ הנוסע במושב לידי התלונן שהמטוסים הגיאורגים צפופים ומרעישים כמו המרשרוטקות – מוניות השירות המקומיות.

הוא הזמין אותי לבירה גרוזינית כפי שקרא לה - האחרונה של הטיול. האורות החלשים ממילא של טביליסי נעלמו בתוך שניות, אבל משהו ממני נשאר שם למטה, עם האנשים הנפלאים, הציפורים והנופים של גיאורגיה. 

יובל דקס – צלם ומפיק סרטי תעודה. מדריך במרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע. מדריך טיולי טבע וצפרות בארץ ובחו''ל בשיתוף חברת פגסוס. לפרטים על טיולי צפרות לקווקז - yuvaldax@gmail.com

צילום טבע ונוף - יובל דקס, צילום ציפורים - רמי מזרחי, Gerard dejong, רוני לבנה, יוסי קוסט ויובל דקס.

תודה לצלמים רמי מזרחי, רוני לבנה, יוסי קוסט ו-Gerard dejong על התמונות האיכותיות. תודה מיוחדת לצלם רמי מזרחי שהצליח לתעד את תרנגול השלג הקווקזי הנדיר