סודות ושקרים וספרים על הסכין
החיים בחסותם של סודות ושקרים הופכים להיות הרגל קבוע לאנשים מסוימים, ומניעים את כל עולמם. לעולם יעמוד הדיון האם שקרים לבנים שונים באמת משקרים פתולוגיים והרסניים. הסופרת יעל שכנאי יצאה למסע סודי בין חמישה ספרים כאלה
פנים רבות לסודות ולשקרים. ישנן אינספור סיבות להסתרה. לעתים המסתיר עושה זאת כי הסוד מסגיר התנהגות לא-מוסרית, לעתים משום שהסוד מסגיר התנהגות לא-מוסרית של האחר כלפיו. סודות עוברים לפעמים "בירושה" במשפחה. הורים שמחנכים לשמור הכול פנימה, בלב. לא לשתף אנשים מחוץ למשפחה.
- ספרים (ופסקול) על הסכין
החיים בחסותם של סודות ושקרים הופכים להיות דרך חיים לאנשים מסוימים, ומניעים את כל עולמם. הסודות, חלקם נכפו על בעליהם וכתוצאה מכך, הללו חיים בשקר שלעתים הופך להיות גרעין חייהם האמיתיים. רוב האנושות חיה על סודות ושקרים. השאלה היא המינון וכמובן - התוצאה.
לעולם יעמוד הדיון האם שקרים לבנים שנועדו כדי שלא לפגוע במכרים או בבני משפחה, אין דינם כשקרים פתולוגיים שמחריבים חיים שלמים של האדם ושל סביבתו הקרובה. ואין ספק שסודות שנכפו על אדם מחמת הבושה, תוצאותיהם שונות מאלה שנכפו על האדם ורמסו את נפשו ברגל גסה. בחרתי חמישה ספרים שמטפלים באופן מעניין וייחודי בנושא סודות ושקרים:
"ימיו ולילותיו של הדודה אווה", מאת אמנון דנקנר
זהו רומן אלמותי על גבר בתחפושת אישה המשמש אב רוחני ומורה-דרך אהוב לילד יתום. מתחת לאיפור ולשמלה של הדודה אווה מסתתר אדם רגיש הנדרש להסתתר כדי להציל את נפשו. חייו נושאים סוד אפל בעברו, שממנו הוא מונע לנהוג ולחיות כפי שהוא חי. בדידותו תהומית כבדידותו של הילד היתום - ומכאן הקשר הלופת ביניהם. כשמתגלה הסוד ברבות הימים, עולמו מתהפך. החברה לא מקבלת סודות - ובמידה שהיא חושדת בסודות, היא תמיד מעצימה את ממדיהם, הופכת את בעל הסוד למפלצת בעל כורחה, ומוסיפה פרטים מחרידים יותר ויותר, כדרכם של אנשים הנוהגים בזולתם ללא חמלה.
על הדודה אווה מתרוצצות שמועות על מעשים איומים ושאר מרעין בישין, אבל כשהאמת יוצאת לאור ופקעת הסודות נפרמת, דבר לא נשאר כשהיה - מה שמותיר דילמה בלבו של הקורא.
"...היינו לוקחים את מכונית הפולקסווגן הקטנה של אביה ונוסעים לחוף פלמחים ונועה הייתה נוהגת כי באותם ימים מי שהשתחרר מהצבא בגלל בעיות נפש, נאסר עליו לקבל רישיון נהיגה. סיפרתי לה כי כבר כמה פעמים ניסיתי את כוחי אבל נכשלתי תמיד בבחינה משום שמחשבותיי נודדות ואיני יכול להתרכז בנהיגה. בתחילה דחקה בי לנסות שוב ואני סירבתי והיא הפצירה ואני התקפדתי וכעסתי וחמתי ניצתה ואני נעלבתי בשמו של הכזב שבדיתי והיא ניחמה אותי והתרצתה, אבל מי ידע את מחשבותיה". (מתוך "ימיו ולילותיו של הדודה אווה", הוצאת אחוזת בית)
"החצוצרה", מאת ג'קי קיי
במרכז עלילת "החצוצרה" מאת ג'קי קיי, עומד נגן חצוצרה מהולל, ג'וס מודי, שלאחר פטירתו מתגלה בעת קבורתו הסוד הנורא והעצום של חייו: היותו אישה. ג'וס חי כגבר, והחברה היתה בטוחה שנולד כך וימות כך בעוד שאלמנתו, מילי, היא היחידה שידעה את האמת המטלטלת על חייו. במותו הוא מערער עולמות של מעריציו, את עולמו של בנו היחיד, קולמן, ומותיר את השאלה הגדולה, מדוע? והאם היה צריך לנהוג אחרת?
חיים בסוד מגדרי הם חיים בעליי עומס עצום שהגילוי שלו עלול לגרום לזעזוע קשה. השנים האחרונות מתחילת המילניום השלישי, מוכיחות לאנושות כי סוד מגדרי - טוב לו לצאת לאור מוקדם ככל הניתן, למרות שבחברות מסוימות הקושי בחיים בתוך מגדר שאינו נכון לו, לאדם, אינו מותיר ברירה. עדיף לחיות בגלוי מאשר למות מהבושה וההסתרה.
"בדידותם של המספרים הראשוניים", מאת פאולו ג'ורדנו
ברומן זה ג'ורדנו מציג את מתיה ואליצ'ה - שתי נפשות פצועות שנושאות כל אחת את סודה שמעצב את חייה, ומביא אותם לסיפור אהבה בלתי-שגרתי שהמשותף בו הוא עובדת נשיאתם סוד נורא מעברם. למרות המכנה המשותף, תחושת הזרות והשוני נוכחת תמיד בגלל חוסר יכולתה של הסביבה להבינם, ומפריעה לדרכם המשותפת שהיתה יכולה לגאול אותם מבדידותם הנואשת.
תוצאות הסוד וגילויו לא מצליחות הפעם לשחרר את מתיה ואליצ'ה מגורלם המדכא. לרוב, גילוי של סוד על ידי בעליו - לזולת, מוריד מסע כבד. לעתים, הסוד הוא חלק מאישיותו הנבנית של האדם - ולכן לקיחת הסוד ממנו הופכת אותו לאדם ריק מתוכן בעיני עצמו.
"ארוחת ערב", מאת הרמן קוך
פאול וקלייר, יחד עם אחיו של פאול, סרג' ואשתו בבט, סועדים ארוחת ערב מעייפת שנקבעה ביניהם כדי "לדבר על הילדים". במרכזה של הארוחה ניצבת הדילמה, אם לספר או לא לספר על בניהם המתבגרים של שני הזוגות שביצעו מעשי אלימות קשים. האם להסגירם או לא. החיים בצל הסתרה של סוד נורא ונאמנות של הורים לבניהם או לחוק, עומדים במרכז עלילת הספר.
סוד ששותפים לו הורים וילדים ומאבק מוסרי בצדו מול שלטונות החוק, הוא בהחלט סוד עם התמודדות מסוג אחר. הורה שנאלץ לשקר כדי להסתיר מעשה נורא של אחד מילדיו, נידון לחיים עמוסי רגשי אשמה כלפי עצמו, כלפי החברה וכלפי משפחתו - שלא לדבר על האשמה שהוא לוקח על עצמו בכך שילדו-שלו, הפך למפלצת חסרת מוסר.
"השקרים האחרונים של הגוף" מאת גיל הראבן
הרומן הנפלא מאת גיל הראבן מפגיש את הקורא עם אלינור ואלישבע, שתי אחיות הגדלות בפנסיון משפחתי בירושלים, "פנסיון גוטהילף". אלישבע הגדולה נושאת סוד ענקי שרק אחותה הצעירה אלינור, שותפה לו. דודם של שתי האחיות מגיע להתארח בפנסיון למשך חצי שנה ולכתוב את ספרו "בגוף ראשון - היטלר", הנכתב כביכול מפיו של היטלר עצמו. באותה חצי שנה נוראה הוא מבצע מעשי תופת היטלראיים באחייניתו אלישבע: אינוסים, ניסיונות בכאב, קריאה בקול של כתבי המרקיז-דה-סאד ועוד.
האירוע - לאחר גילויו מפאת התמוטטותה של אלישבע בעת שירותה הצבאי
שנים רבות אחר כך - הופך את המשפחה על פיה, ורק האחות הקטנה, לא שוכחת ולא סולחת ומחליטה להוציא לאור את מעשי הזוועות של הדוד. בספר הזה אנחנו עדים לתופעה שבה הגדולה, זו שהמעשים האיומים נעשו בה, דווקא סלחה ומנסה לשכוח ולהניח לעבר.
אך הקטנה לא מוכנה לשכוח ולא שוקטת עד שתמצה את הדין עם הדוד הנבל. כאן השחרור מהסוד מוכיח את עצמו אצל האחות הגדולה - דווקא דרך הסליחה, הכפרה וההתרחקות מהעבר. ייתכן שזהו פתרון פסיכולוגי לא מועדף בעליל על ידי אנשי מקצוע, אבל יש אנשים שהדחקת הטראומה או חיים בהתפייסות עמה, מסייעים להם בשיקום הנפש וביכולת להתמודד עם החיים הלאה תוך השתחררות מהסוד ומתחושת האשמה.
ספרה של יעל שכנאי, "אור נדלק במרפסת", ראה אור לאחרונה בספרית מעריב.
לפנייה לכתב/ת 
