מדברים עליכם - והכתם נשאר על הקיר

טורים נוספים של הכותב

• מה אתם באמת עושים בעבודה במקום לעבוד?
• צריך לצלצל פעמיים ולא לחכות רגע קט
• כדאי לעבוד בהיי-טק כשלומדים?
• מה אתם באמת עושים בעבודה במקום לעבוד?
  

למרות ששני הגברים הם אנשים בוגרים, ושראוי להטיל את האחריות למעשיהם עליהם ורק עליהם, התקשורת מיהרה להפנות את הזרקורים לאירגונים בהם כל אחד מועסק. במקרה של אייזנר, תהתה התקשורת האם התנהגותו היא מקרה רווח בצבא, שרק אתרע מזלו להיות מצולם. במקרה של ניר, הזרקור הופנה לאוניברסיטה.

התופעה הזו, בה שני אנשים בוגרים שעשו מעשה, וגררו את האירגונים בהם הם מועסקים ללב מחלוקת תקשורתית, היא בדיוק הסכנה ששוכנת לפתחן של חברות, בעידן התקשורת החדש – עידן הרשתות החברתיות.

בעבר ניתן היה לשלוט על הדברים שיגיעו לתקשורת. התקשורת "הישנה" היתה גם יקרה וגם ממודרת, העבירה מסרים מטעם דוברי החברות, ולא מטעם העובדים, וניהלה מונולוג עם הצופים בו היה תפקיד מוגדר לכל צד: התקשורת מדברת, הציבור מקשיב. לצרכני התקשורת לא היתה כל דרך לדעת מה קורה בחברה מסויימת, אם התקשורת לא בחרה לדבר על זה, ולעובדי החברה לא היתה דרך להשפיע על שמה של החברה, אלא אם הם התארגנו בצורה מערכתית.

המדיה החדשה עושה לנו בצפר

לעובדה שכולנו יצרני חדשות בפוטנציה, יש השפעה מהותית על חברות כיום. הן כבר לא יכולות להסתפק בהעסקת דובר במשרה מלאה, רק בשביל להגיב בדיעבד. הזירה השתנתה ומלחמת "השם הטוב" של כל חברה, מתרחשת באינטרנט כל הזמן, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

לא רק ארגונים מדיניים או חברות שמעסיקות בני נוער, נמצאים בלב הסכנה. המקרה הבא (אחד מני רבים), שפורסם בפורום של היי-טקיסטים לפני מספר ימים, מדגים מדוע דווקא חברות הייטק, להן יש עובדים עם מודעות צרכנית גבוהה, ואימוץ מהיר של טכנולוגיות חדשות, צריכות להשאר עם האצבע על הדופק, למרות שעובדיהן נתפשים כאנשים מלומדים ו"מעודנים", שלא ימהרו לרשת לספר לכולם:

נכון לכתיבת שורות אלו, העובדת לא פרסמה את שמה של החברה, אבל תארו לכם לרגע שהיתה מפרסמת - הנזק שהיה נגרם לאותה חברה הוא נזק כפול: היא גם לא מודעת לכך ששמה הפך לבעייתי בקרב עובדים לעתיד, והיא גם לא זכתה לשטוח את הצד שלה בסיפור, ויתכן שלו החברה היתה מספרת את הצד שלה, הסיפור לא היה נשמע כל כך נורא.

פורומים של היי-טקיסטים הם מקום בו מידע שלילי וחיובי, מחליף ידיים בין גולשיו, וישנן חברות שקנו להן שם של "שומר נפשו ירחק", בזכות שיחות פורום כאלו. חברות כאלו יתקשו מאוד לגייס עובדים חדשים בגלל שיחות הרשת הללו.

אפל מובילה בחדשנותה גם פה

חברה שרוצה לדעת מה אומרים עליה, ורוצה גם לשלוט על המידע שנחשף עליה, צפויה להיתקל בבעיה לא פשוטה; אם בעבר היא יכלה לצלצל לעיתון ולבקש מהעורך לחסום פרסום לא מחמיא, כיום היא צריכה להיות נוכחת בכל הזירות בהן קהל היעד שלה נמצא ולהגיב בזמן אמת. נוכחות כזו היא בלתי אפשרית, כי יש אינסוף זירות פוטנציאלות כאלו, ולכן, חברות רבות מנסות להבין איך מונעים מעובדיהן לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ.

חלק מהחברות, דוגמת אפל, מחתימות את עובדיהן על מסמך סודיות, שאוסר עליהם לדבר על החברה, על המוצרים או על עבודתם ברשתות החברתיות. חלק מהחברות הלכו צעד אחד קדימה, ומחייבות כל עובד חדש למסור את הסיסמא לחשבונות הרשת שלו, על מנת שהחברה תוכל לנטר את הדברים שהוא עושה שם, שלא בשעות העבודה. בשני המקרים, אם תהיתם, זה רק עניין של זמן עד שהמדיניות של החברות דולפת לרשת, והופכת לסנסציה גדולה אף יותר.

לדעת מה אומרים ולא לחשוש להגיב

הרשתות החברתיות הפכו את היכולת של עובד להתלונן על חברה, או להעמיד אותה באור בעייתי, לקלה מאוד. כל מה שנדרש הוא לכתוב סטטוס, ללחוץ על "שלח" ולקוות שמספיק אנשים יפיצו את הבשורה הלאה.

חברות צריכות לדעת מה אומרים עליהן, לבדוק למה אומרים עליהן את מה שאומרים עליהן, להגיב בזמן, ולא פחות חשוב, לבדוק האם האירגון צריך להשתנות בהתאם, כדי שתגובות כאלו לא ישנו. עובדי ההייטק נוטים להתלונן על יחס משפיל, על ראיונות לא הוגנים, על איחורים, על תרבות אירגונית ויחסי עבודה, ועל פיטורין שנתפסים כלא הולמים.

אם ניסיתם לגייס עובד ונתקלתם במיעוט פונים, יתכן שזה נובע ממה שאומרים עליכם ברשת. חשוב שהחברה תהיה מודעת לכך ותשתנה בהתאם, אבל חשוב גם לדעת שלא תמיד יש לחברה מה לעשות בנידון, ושתמיד ימצאו עובד או כמה, שידברו בכם סרה. זהו העידן המודרני.

אם יש לכם שאלות נוספות לגבי חיפוש עבודה, אתם מוזמנים ליצור עמי קשר בפייסבוק