כולם רוצים להיות מנהלים
מדינת ישראל החליטה לייבש את מוסדות הלימוד המתמחים בהכשרת כוח אדם מקצועי טכני החיוני כל כך לתעשייה במשק. אין מדובר בהחלטה אסטרטגית אלא בשילוב של האדרת התארים האקדמיים ורצון שאינו מפתיע אף אחד של האוצר לחסוך בתקציבים
כלכלנים מזהים שלושה סוגים של אבטלה הקובעים במשותף את שיעור האבטלה במשק: האבטלה החיכוכית, האבטלה המחזורית והאבטלה המבנית.
- דמי אבטלה - אז כמה כסף מגיע לי?
האבטלה החיכוכית נובעת מהדינמיות בשוק העבודה בה עובדים יוצאים ממעגל התעסוקה בכדי לחפש משרות ההולמות יותר את כישוריהם ולכן, סוג זה של אבטלה נחשב כחיוני לתפקודו התקין של שוק העבודה.
האבטלה המחזורית נובעת מירידה בביקושים למוצרים ושירותים במשק הגוררת ירידה בביקוש לעובדים. באופן טבעי בתקופות של שפל כלכלי חל גידול ניכר בשיעור האבטלה המחזורי.
האבטלה המבנית מייצגת בעיית אבטלה כרונית במשק היוצרת עובדים מובטלים עקב אפליית מיעוטים, מבנה מוסדי של שוק העבודה וחוסר התאמה בין כישורי והכשרת העובדים לצורכי המעסיקים.
האבטלה המבנית במשק הישראלי היא תופעה מוכרת ונובעת בעיקר מאפליית חרדים וערבים ומארגוני עובדים חזקים מדי במקומות עבודה מרכזיים במשק כמו חברת החשמל, מקורות והנמלים. אולם בשנים האחרונה אנו עדים גם לקושי הולך וגובר של מעסיקים לאתר עובדים מקצועיים בעלי הכשרה טכנית. מדובר בהנדסאים, טכנאים, רתכים וחרטים, אנשי צנרת ואינסטלציה, מכונאים ולבורנטים.
כתוצאה מכך, המעסיקים נאלצים לדחות פרויקטים, חלקם פרויקטים המיועדים ליצוא, לצמצם הזמנות ולהקטין בכך את היקף הייצור.
סקר המשרות הפנויות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה כי במהלך שנת 2011 היו חסרים בממוצע מעל 3,000 הנדסאים וכ-2,500 חשמלאים ומסגרים. מדוע עודפי הביקוש למקצועות אלו אינו נסגר? האם לא למדנו במבוא לכלכלה שעודף ביקוש לעובדים גורר עליית שכר ובכך מגדיל את היצע העבודה?
בעיית היצע
הבעיה העיקרית בשוק העבודה למקצועות הטכניים היא בעיה של היצע. מדינת ישראל החליטה לייבש את מוסדות הלימוד המתמחים בהכשרת כוח אדם מקצועי טכני החיוני כל כך לתעשייה במשק. אין מדובר בהחלטה אסטרטגית אלא בשילוב של האדרת התארים האקדמיים ורצון שאינו מפתיע אף אחד של האוצר לחסוך בתקציבים.
התוצאה היא הדרדרות עקבית במצבן של המכללות הטכנולוגיות אשר תמיכת המדינה בהן קוצצה בשליש בעשור האחרון במקביל לירידה בכמות הנרשמים בשערי מוסדות לימוד אלו. צעירים המתלבטים מה ללמוד נרתעים מלימודים טכנולוגיים מקצועיים כי דבקה בהם תדמית ירודה. הם לא זוהרים מספיק כמו לימודי הניהול למיניהם המבטיחים גדולות ונצורות לבוגריהן .
שימו לב מה קרה להיקף הסטודנטים לניהול בישראל באוניברסיטאות ובמכללות הפרטיות והמתוקצבות. לפי נתוני הלמ"ס בעשור בין 1999-2008 כמות הסטודנטים לניהול כמעט שילשה את עצמה. היקף הגידול גבוה הרבה יותר מאשר שיעור הגידול הכולל במספר הסטודנטים.
המכללות הטכנולוגיות פתחו לאחרונה פורום למאבק להגדלת התקצוב הממשלתי המיועד להכשרת הנדסאים וטכנאים. זהו מאבק צודק ונכון המצריך חשיבה מחודשת על מבנה השוק העבודה בישראל ועל המשאבים הציבוריים הנדרשים בכדי לתמוך בו.
ד"ר שרון חדד, המכללה האקדמית ספיר
לפנייה לכתב/ת 
