זה לא אותו דבר - מי את נבחרת צ'כיה?
פעם צ'כיה הייתה כוח אירופי משמעותי, נבחרת מפחידה ומלאת כוכבים שהגיעה לשלבים המתקדמים של טורנירים גדולים. בשנים האחרונות היא משקמת את עצמה אחרי סדרת סקנדלים. הערב (21:15, שידור ישיר בערץ ONE) היא פוגשת את ישראל בחזרה הגנרלית. רגע לפני, מורה נבוכים
המרחק עצום בין נבחרת צ'כיה שהגיעה לגמר היורו ב-1996, ואפילו זו שהודחה רק בחצי הגמר ב-2004, לזו שתפגוש הערב (21:15, שידור ישיר בערוץ ONE) ותעלה על הדשא ביורו 2012. השנים ההן היו תור הזהב, עם סגל מרשים ועמוק וכדורגל התקפי שכבש את אירופה. צ'כיה של 2012 מעט יותר אפורה, מגיעה אחרי תלאות ושערוריות, ומחפשת להשאיר את הכל מאחור ולהחזיר את עצמה לטופ של הכדורגל האירופי.
- לונדון 2012
- העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
- יורו 2012
- הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות
בשנים האחרונות צ'כיה דהתה. בזמן שהתוצאות מיאנו להגיע והיכולת דעכה, הסגל התמודד גם עם שתי פרשיות של שחקנים שבילו עם נערות ליווי אחרי הפסדים, מה שהוביל לעונשים כבדים והשעיית שחקנים. איפשהו, צ'כיה איבדה את דרכה והפכה מנבחרת מרעננת שתמיד נחשבת לסוס השחור לנבחרת בינונית שלא צריך להיבהל ממנה.
מי שאחראי לנסות לשפר את המצב הוא מיכל בילק, המאמן מאז 2009. הוא לקח את הנבחרת אחרי סדרה של חילופי מאמנים וכאוס מוחלט
, והצליח להכניס יציבות. הוא הרגיע את השחקנים הסוררים, ואחרי קמפיין מוקדמות לא פשוט, בבית בו שלטה ספרד, צ'כיה הצליחה להתגבר על סקוטלנד ואז להדיח בפלייאוף את מונטנגרו כדי לזכות בכרטיס.
כמו הבית בו הוגרלה, התוצאות של צ'כיה בטורניר הזה הן חידה. הכל יכול לקרות מבחינתה. היא בהחלט מוכשרת מספיק, מה גם שכל משחקיה ייערכו בוורוצלב (רק 280 ק"מ מפראג, דבר שמבטיח תמיכה רצינית של אוהדים צ'כים) - אבל משהו בה לא משכנע שהיא מסוגלת לעשות את זה.
הנבחרת הזו פעם התגאתה בקישור נוצץ, שחקנים כמו קארל פובורסקי ופאבל נדבד, למשל. היום יש הרבה פחות ברק. המרכז הוא הקפטן תומאש רוזיצקי, אבל נראה שהוא יודה בעצמו שמדובר באחד הפספוסים הגדולים של הכדורגל האירופי בעשור החולף, בעיקר בגלל פציעות טורדניות ויכולת מאכזבת במדי ארסנל.
עוד ב-ynet ספורט:
שלושת השמות הבולטים הנוספים, וזה אומר הכל, הם שלושת היחידים פרט לרוזיצקי שהיו בסגל ביורו 2004: השוער פטר צ'ך, הקשר ירוסלב פלאשיל והחלוץ מילאן בארוש - שתתפלאו, בסך הכל בן 30 (נדמה שהוא מככב באירופה כבר הרבה יותר זמן), ועדיין מהווה את האופציה ההתקפית הטובה ביותר של צ'כיה.
נראה שיותר מהכל, השחקנים הצ'כים כבר אינם שחקנים מובילים ביבשת כמו בעבר. במונדיאל היחיד בו הופיעה, ב-2006, צ'כיה נהנתה מנציגים ממילאן
, יובנטוס, דורטמונד, איאקס ופיורנטינה. כיום יש לה הרבה שחקנים מהליגה המקומית, נציגים מקבוצות בינוניות בגרמניה ולא מספיק סטארים שיכולים למשוך נבחרת בטורניר גדול.
לפעמים זה פועל לטובת נבחרות - בלי אגו, עם אחדות שיוצר המאמן - וצ'כיה יכולה לקחת דוגמה מההצלחה האירופית שנחלה השנה האלופה ויקטוריה פלזן, קבוצה אלמונית למדי. אבל לא בטוח שהתלכיד הנוכחי יצליח להחזיר לצ'כיה את המעמד שהיה לה פעם.
לפנייה לכתב/ת 
