כדורגל בסטרימינג: הפיראטים יוכלו להסתתר
בית המשפט העליון קבע כי שידור כדורגל בסטרימינג ברשת מפר זכויות יוצרים. עם זאת, אי אפשר לחשוף את מפעיל האתר כי אין לכך הוראה בחוק. בינתיים
שידור משחק כדורגל בסטרימינג הוא הפרה של זכויות יוצרים. כך פסק היום (א') בית המשפט העליון בתביעה שהגישה הפרימיירליג נגד פלוני ששידר את המשחקים באתר אינטרנט. אולם, הפרימיירליג לא יוכלו לקבל פיצויים, מאחר שבית המשפט פסק גם שאין לחייב את ספקיות האינטרנט לחשוף את הפרטים של אותו אלמוני, מכיוון שחסר הסדר חוקי בעניין.
אתר ישראלי בשם LiveFooty שידר חלק ממשחקי הליגה האנגלית באמצעות סטרימינג ברשת בלי לקבל אישור או לשלם על זכויות השידור, בדומה לכ-200 ערוצי טלוויזיה. מי שלא הזדמן לו לצפות במשחקים בתשלום בטלוויזיה, יכל לצפות בהם באתר של לייבפוטי בחינם. בפרימייר ליג רצו לאסור על מפעיל האתר לשדר את המשחקים ולקבל ממנו פיצוי. אולם, בגלל שמפעיל האתר לא מזוהה, הפרימייר ליג דרשו לקבל את הפרטים שלו מאתר נענע10, שם הייתה לו תיבת דואר אלקטרונית.
שידור ויצירה
בית המשפט המחוזי נדרש לסוגיה ב-2009 וקבע כי הזרמת מידע באינטרנט אינה עומדת בהגדרת "שידור" לפי חוק זכויות היוצרים העדכני, וכי משחקי כדורגל כשלעצמם אינם מהווים יצירה, ולכן לא היתה הפרה של זכות זו. בית המשפט המחוזי גם קבע כי יש להגן על האנונימיות של מפעיל אתר LiveFooty.
בפרימייר ליג ערערו, ובית המשפט העליון קיבל את הערעור בחלקו. בהחלטה נכתב כי "אופן התיעוד והצילום של אירוע ספורט כרוך בלא מעט יצירתיות, וכך בוודאי באשר לבימויו והפקתו של הצילום, כמו גם אופן העריכה. כל אלה עולים, ככלל, לכדי 'יצירה מקורית' הזוכה להגנת דיני זכויות היוצרים". בהחלטת העליון עוד צוין כי גם העברה של תוכן דרך האינטרנט נחשב ל"שידור", וכי אין להגביל את ההגדרה "אך לאמצעים טכניים הקודמים לדור האינטרנט".
אין מסגרת חקיקתית לחשוף את המפר
מי הוא אותו פלוני והאם בית המשפט יכול לחשוף אותו? בית המשפט דן מחדש בסוגיית חשיפתו ואומר, מצד אחד כי אין הצדקה להגן עליו, במסגרת חופש הביטוי. "מדובר אמנם בפגיעה קשה ביצירה מוגנת, ובהפרה מודעת של זכות היוצרים", נכתב בהחלטה, "האנונימיות (...) רק מאפשרת לפלוני להתחמק מאחריות להפרה שביצע".
עם זאת בית המשפט קבע שאין בסמכותו "להורות על חשיפת פרטיו של מפר-אנונימי בהיעדר מסגרת חקיקתית מתאימה". בית המשפט פנה למחוקק וביקש שיסדיר חקיקה בעניין הזה למקרים עתידיים. "על המחוקק לדאוג לכך שלא לעולם חוסן", כתבו השופטים בהחלטתם, "וכי ניתן יהא להיפרע ממעוולים כמו פלוני ושכמותו".
