העיר שנאנסה בידי עסקניה

על ספסל אחד בבית המשפט המחוזי בראשון לציון הושיבו בשבוע שעבר 20 אלף איש. הם הואשמו באונס, שוחד, מרמה והפרת אמונים. כמה שהתאמצתי לראות, הבחנתי שם רק באיש אחד ובעוד שבעה מחבריו, אבל יש מי שראו שם עיר שלמה, את קריית מלאכי, עיר שאיש כמעט לא מכיר באמת אבל הפכה בחודשים האחרונים למרמס בגלל כמה מאנשיה שסרחו.

גדלתי בקריית מלאכי, כאן התחתנתי ונולד לי ילד. אליה אני חוזר אף על פי שאני עובד במרחק עשרות קילומטרים ממנה. רבים מחבריי ובני משפחתי עזבו למקומות אחרים בגלל הפוליטיקה המקומית, שהורידה לכולנו את החשק לקום ולתרום לעיר הזאת, אבל כשפוגעים באהבת נעוריך, גם כשהיא נשואה לאחר, אתה מתקומם. כמה אפשר לשתוק אחרי קישור מכוער ומיותר של האנס משה קצב לפרשת מוטי מלכה, כמה פעמים צריך להסביר שזה לא אנחנו, זה הם. כמה אפשר לשתוק כשמאשימים אותך בגזענות כלפי העדה האתיופית בגלל אידיוט אחד, מבלי לדעת או לספר על ההתמודדות האמיצה של העיר כולה עם גלי העלייה, שהונחתו עליה ללא סיוע תקציבי מהממשלה?

עוד בערוץ הדעות של ynet:

חרדים, צאו לעבוד. רק לא לידי / ישראל אוזן

המקרה המעודד של קאסים חאפיז / אלן דרשוביץ

כוכבי הפרשה. פשע כלפי עיר שלמה(צילום: אבי רוקח, מוטי קמחי, יריב כץ)

היחס המחפיר לתושבי קריית מלאכי נובע מסטריאוטיפים, מרצון לחפש את אותם אנשים שיצדיקו את ראש העיר או הנשיא לשעבר ומעשיהם ולהציג את כל העיר במערומיה. זה פשע כלפי עיר שיש בה אנשי היי-טק, מהנדסים, אנשי תקשורת, תלמידים מצטיינים, מורים ואנשי חינוך מעולים ואנשים שנותנים יחס חם לכל מי שנקלע לצרה, גם אם אינם מכירים אותו. עיר שאלפי חיילים ששירתו בקרבתה יוכלו להעיד על החום וקבלת הפנים שבה. עיר שנופלת קורבן לתדמית שיצרו לה כמה אישי ציבור שחושבים דרך איבר המין שלהם ונאלצת לסבול שוב מהפוליטיקאים הנחותים שלה, שרואים בה מגרש משחקים.

תושבי קריית מלאכי הפכו בשנים האחרונות לשבויים בידי הפוליטיקאים שלהם. משה קצב אפילו הרשה לעצמו לפזר שלטים שכולנו איתו, בזמן שהמציאות הייתה שונה לחלוטין והתנערנו ממנו. מוטי מלכה, עדיין בחזקת חשוד, גרם לכתם מסריח יותר מריח הכלור שפשה בגוש דן והדביק בו עיר שלמה, גם אם יזוכה. כמה חבל שבמקום להוקיע את המעשים והאנשים שבאמת אחראים להם, יש מי שמעדיפים, בשם הסנסציה, לירות דווקא בשבויים.

הדרך היחידה של העיר להציל את עצמה מהפוליטיקאים שלה היא באמצעות מהפך פוליטי. לרכז כוחות, לבחור מועמד אחד רציני ולרוץ אחריו בכל הכוח (כפי שנעשה, אגב, עם ליאור קצב, האח של). על פניו זו הדרך היחידה, אך במציאות, בשטח, דברים כאלו לא יכולים להתרחש.

העזיבה המסיבית של צעירים מאוכזבים את קריית מלאכי גרמה גם לקיבעון פוליטי, למצב לא נורמלי שבו כמעט שאין דמויות חדשות ומשפיעות במועצת העיר כבר 20 שנה. מי שרוצה להיות ראש העיר בקריית מלאכי חייב לסגור דילים מוקדמים, להבטיח לסקטורים מסוימים כיסאות ותפקידים. במקרה כזה, זה כבר לא משנה מי הראש, כי הגוף חולה. אונס, כבר אמרנו?

שחר אמאנו, תושב קריית מלאכי ועורך עיתוני השפלה מרשת ידיעות תקשורת

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il