אזהרה: הגירה המונית לישראל עקב בצורות
דו"ח מומחים שהוגש למשרד להגנת הסביבה מתריע כי בצורות ועליית מפלס הים עלולים להביא לישראל גלי עלייה של מהגרים שיברחו ממדינות האזור. בין ההמלצות: להשלים את הגידור של גבולות ישראל ביבשה, בים התיכון ובים סוף
על ישראל להערך למצב שבו תשמש מדינת מעבר למהגרים שינסו להגיע לאירופה ממדינות שיוכו בבצורות ומעליית מפלס הים, כדוגמת מדינות צפון אפריקה מצרים וירדן. כך עולה מדו"ח המלצות של מרכז הידע להערכות לשינוי האקלים, שהוגש היום (ב') לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן.
- תחזית לעשור: התחממות, בצורת, מדבור והצפות
- היום שאחרי מחר: מומביי ומיאמי בסכנה
- הרע עוד לפנינו: מצוקת המים תחריף בכל העולם
הדו"ח כולל המלצות לפעולה בתחומי המים, הבריאות, המגוון הביולוגי, אקלים, בנייה ירוקה, גיאו-אסטרטגיה וכלכלה. הוא הוגש בהמשך לתחזית הקשה שפרסם המרכז בחודש ינואר השנה, הכוללת עלייה בטמפרטורות, ירידה במשקעים, מדבור דרום הארץ, עלייה באירועי גלי חום, הצפות ושיטפונות.
המסקנה העיקרית שעולה מהדו"ח, היא שיש לבצע עוד מחקרים בנושא ולהגביר את זמינות המידע במטרה להגדיל את יעילות המשק.
בנוסף ממליצים המומחים לשנות את מדיניות ניהול משק המים. "יש למקסם מאמצים בשיפור היעילות של היצע המים, מחזור מים ומניעת דליפות, כמו גם קידום פעילויות ניהול הביקוש למים לפני השקעה בבניית מפעלי התפלה הכוללים עלויות חיצוניות גבוהות", נכתב בדו"ח.
המלצות מדיניות נוספות מתמקדות בשימוש ברגולציה כדי לקדם פרויקטים במשק - שלמרות עלותם הגבוהה הם נושאים בחובם חיסכון לטווח הארוך שאינו נלקח בחשבון.
תמריצים כלכליים לעידוד בנייה ירוקה
בנוגע להתמודדות עם שינויי האקלים הצפויים, קובעים המומחים כי יש להעמיק ולהרחיב את המחקר בנושא, לצד עיבוי רשת התחנות המטארולוגיות בארץ והגברת ניטור המזהמים בתוך הערים.
בתחום משק המים מספקים המומחים אסטרטגיות שונות, בתוכן הגברת המחקר, ההסברה והמודעות לנושא. בנוסף ממליץ הדו"ח לבחון מתן תמריצים למגזר הפרטי לפרויקטים של ניקוי בארות ומי תהום, הגברת השימוש החוזר במים אפורים ואיסוף מי גשמים מכל מבני הציבור והחדרתם לקרקע.
הדו"ח כולל המלצות נוספות, כמו היערכות לטיפול בנפגעי גלי חום וקור, הגברת אספקת הגז הטבעי לכל מתקני החשמל החדשים, מתן תמריצים כלכליים לעידוד בנייה ירוקה, התניית עמידה בתקני בנייה ירוקה ברכישת פוליסת ביטוח, מיסוד דירוג חיסכון אנרגטי של מבנים שיהווה שיקול בזמן ביצוע עסקות נדל"ן והגברת השמירה על הקרקעות החקלאיות כדי להבטיח את המשך אספקת מזון לישראל.
הסתגרות מאחורי גדרות
בראיה גיאו-אסטרטגית רב-תחומית, מצינים המומחים שלוש תופעות עיקריות הצפויות לנבוע משינוי האקלים: מחסור במים, עליית מפלס פני הים ועלייה בטמפרטורות. "ההשפעה משליכה על מגוון רחב של נושאים גיאו-אסטרטגיים, בהתאם למספר מרחבים גיאוגרפיים: מעגל פנימי (ישראל), מעגל המדינות השכנות, מעגל המדינות המוסלמיות-ערביות הסמוכות למדינות השכנות, ויתר מדינות העולם", מצוין בדו"ח.
המומחים מוסיפים: "נמצא, כי לשינויי האקלים יהיו השפעות מרחיקות לכת על ישראל ועל שכנותיה, אם כי קיימים פערי ידע שיש להשלימם. בין הנקודות החשובות ביותר בנושא זה ניתן למנות את שינוי מאזן הכוחות הגיאו-אסטרטגי במזרח התיכון, סוגיות במשק המים, ההגירה בישראל (לתוכה, סביבה, או דרכה), צריכת אנרגיה מוגברת, תחום המזון, היערכות מערכת הביטחון ועוד.
המלצתם היא "להפוך חששות ואיומים כתוצאה משינויי האקלים, למנוף לקידום פרויקטים שעל החברה הישראלית חשוב לקדם ממילא". בתוך כך הם מונים את הגדלת היצע המים ונקיטת צעדים להבטחת אספקת המזון והביטחון האנרגטי. בנוסף קוראים עורכי הדו"ח, להשלים את בניית גדרות הפרדה בין ישראל לשכנותיה, כולל גדרות ימיות בים התיכון ובים סוף.
ההמלצות הועברו לבחינת המשרד להגנת הסביבה, שיחליט אם לאמץ אותן. "שינויי האקלים כבר כאן ומחייבים היערכות כוללת", מסר השר ארדן. "לשינויים אלו השלכות חברתיות כלכליות ביטחוניות ואקולוגיות המחייבות שינוי דפוסי התנהגות של הפרט, התעשייה והמדינה כדי למזער את הפגיעה האפשרית".
נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, בירך על הגשת הדו"ח וקרא לממשלה לאמץ את המלצותיו "ולהכין בהקדם תכנית עבודה מקיפה, הכוללת גם תקציבים מתאימים, כדי להיערך לפגיעה הידועה מראש של משבר האקלים". עם זאת הוא סייג, כי "הסתגרות מאחורי גדרות אינה יכולה להוות פתרון, אלא יש חשיבות לפיתוח שיתופי פעולה עם מדינות שכנות וסוכנויות בינלאומיות, כדי לפתח עמידות בכל הרבדים להשלכות הידועות מראש של המשבר".
לפנייה לכתב/ת 
