מה שהסינים מוכרים לכם אורגני? לא בטוח בכלל

למעלה מ-95% מסך כל התוצרת האורגנית המיוצרת בארץ, מיועדת לייצוא, בעיקר לאירופה. כמו בכדורסל, כך גם בחקלאות - עד כה התחרות העיקרית היתה בעיקר מצד הספרדים והאיטלקים, אך בתקופה האחרונה פרצה למגרש "שחקנית" חדשה המנסה לחדור בצורה אגריסיבית עם תוצרת אורגנית לשווקי אירופה - סין. האם מדובר באיום ממשי על הייצוא הישראלי בתחום?

לטורים נוספים של אורנית רז בכלכלה ירוקה : 

• רוצים רק מזון אורגני? כך תזהו אם הוא אכן כזה
• הידעתם? גם ירקות אורגניים זקוקים לדישון 
• תלותיים ומזהמים: מה קורה כשקונים מזון מחו"ל?
  

סין של המאה ה-21 מציגה כלכלה מפוארת, עם חקלאות מתפתחת ומשגשגת. לצד זאת צומח ענף החקלאות האורגנית במדינה. שוויו של השוק האורגני עומד כיום על כ-1.55 מיליארד דולר, לאחר שגדל ביותר מפי 4 בחמשת השנים האחרונות. רוב המוצרים האורגניים בסין מיוצאים לשווקים בחו"ל, בעיקר לאיחוד האירופי, ארה"ב והשווקים היפנים.

על פניו זה נראה ענף מבטיח, שכן הסינים אימצו גישות "פרגמטיות" ולמדו לייצר מזון אורגני ביעילות מרשימה. אולם למרות שהיעילות הזו נחשבת לתנאי מספק בייצור המוני של תעשיות רבות כמו טקסטיל ומוצרי אלקטרוניקה -  אין זה כך בתחום הייצור המזון האורגני, שכן, הסינים מתעלמים מאספקטים של החקלאות האורגנית העוסקים בעקרונות של בריאות סביבה, הוגנות ואחריות. 

יש פרטיקה - אין מהות

למרות שגופים ממשלתיים בסין מפרסמים מפעם לפעם הצהרות בדבר מדיניות פיתוח של חקלאות אורגנית - בפועל, לא קיימת כל מערכת מוסדרת, מתפקדת, של הדרכות מקצועיות מתאימות. במקביל, קיימת התעלמות בוטה ממרכיביה של החקלאות האורגנית כמכלול, הכוללת גם היבטים סביבתיים וחברתיים של החקלאות ולא רק מתמקדת בפרקטיקת הגידול עצמו.

יצור המזון האורגני בסין מנוהל ברובו, על ידי ארגוני חקלאים זעירים ומשקי בית קטנים, המאורגנים כקבוצות. הקשר בין המגדלים, אם קיים, רופף ביותר, כאשר הדבר היחיד שמנחה אותם הוא באילו תשומות מותר ואסור להשתמש. זו נקודה זו אקוטית שכן היא מתעלמת מהאתגר הסביבתי, לפיו חקלאות אורגנית חייבת להתבסס על מערכות סביבתיות חיות ומחזורי חיים, לטפח אותן ולשמרן.

במקביל, השימוש המוגבר שנעשה בסין בעשורים האחרונים בדשנים מלאכותיים ובחומרי הדברה, מוביל לבעיות אקולוגיות חמורות כמו זיהום מי תהום, המלחת קרקעות ופסולת בלתי מתכלה של יריעות פלסטיק. על פי תפיסת החקלאות האורגנית - עליה לפעול במרץ על מנת להקטין נזקים אלה.

תפיסת החקלאות האורגנית גם מחייבת לטפח יחסי הוגנות עם כל המעורבים בנושא - חקלאים, עובדים, עובדי ייצור, משווקים, סוחרים וצרכנים. אולם המצב בסין מורכב יותר ומעיד על התפוררות החברה המסורתית הכפרית, הגדלת הקיטוב בין האוכלוסייה הכפרית לעירונית, השתלטות של חברות גדולות, נטישת החקלאות, אבטלה, הגירה לעיר ועוד.

השיטות החקלאיות החדישות מביאות לתלות באספקת דשנים, בדלק ועוד. כתוצאה - האיכר הבודד הולך ומאבד את יכולתו להתפרנס מהקרקע שלו, בעוד שתאגידי החקלאות והממשלה שמים את עיניהם בקרקע - התנהלות שסותרת לחלוטין את תפיסת החקלאות האורגנית.

העיקר האמינות

בישראל, אזורים שלמים מתקיימים על חקלאות לייצוא. קחו לדוגמה את הערבה: חיים חבלין, יו"ר הוועדה החקלאית בערבה תיכונה, מספר על על 506 משקים חקלאיים שמקור פרנסתם העקרי היא חקלאות לייצוא, ושכ-10% מהם מגדלים תוצרת אורגנית.

מדובר במגדלים מצוינים ובעלי כושר ייצור המכניס מטבע זר למדינה - מרכיב חיוני להתפתחות כלכלית. יש להם כשרון, מוטיבציה והרבה אנרגיה, אבל מה שאין להם זה עובדים. הישראלים שמוכנים לעבוד בחקלאות מתקבלים שם בזרועות פתוחות אבל הם מעטים, את התאילנדים, המדינה קיצצה להם בצורה דרסטית וכאילו כל זה לא מספיק - עכשיו מופיעים להם הסינים.

בחקלאות הרגילה הסינים כבר מנצחים, לא רק בתחרות על שווקים באירופה אלא אפילו בשוק המקומי. כך למשל, היתר היבוא האטרקטיבי שהעניקה הממשלה לייבוא שום ובצל מסין, הוביל השנה לכניסתם של כ-8,000 טון של אלה. המחיר לצרכן, אם תהיתם, לא הוזל משמעותית, אבל שום הישראלי האיכותי נותר עזוב בשדות.

הייצור האורגני בישראל מהווה כ-1.5% מסך כל הייצור החקלאי. מרבית החקלאים האורגנים המקומיים פועלים בהתאם לנורמות סביבתיות וחברתיות מחמירות - שהן הרבה מעבר לדרישת החוק האורגני ה"פרגמטי" והיבש. הקהל האירופאי, שרגיש מאוד לאלמנטים אלה, מתעדף את התוצרת הישראלית שנחשבת לאיכותית, סביבתית ואמינה - ובזה קשה עדיין לסינים להתחרות.

אבל סביר להניח שהתחרות האמיתית תתחיל ברגע שסין תשכיל לעלות מדרגה מהשלב ה"פרגמטי" ותבין שלא די בכך שלא מרססים בחומרים אסורים - אלא תתייחס לחקלאות האורגנית כאל מכלול. ספק אם זה יקרה בקרוב, בכל מקרה, אני ממליצה לא להירדם בשמירה.

הכותבת היא מנכ”לית הארגון לחקלאות אורגנית, חוקרת בבית הספר למנהל עסקים ב-MIT.