ממרקוזי למרקולנד? המשימה הראשונה של הולנד
שעות ספורות לאחר שיושבע לנשיא צרפת, יעמוד פרנסואה הולנד בפני האתגר הראשון שלו - פגישה עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. "אנחנו לא חושבים אותו הדבר על הכול", הודה הולנד, אך נכונות לגמישות כבר ניכרת משני צדי הגבול
לא מבזבז זמן. נשיא צרפת הנכנס, פרנסואה הולנד, יושבע היום (ג') לנשיאות ומיד לאחר המעמד המרגש יעמוד בפני מעמד מאתגר ובעל חשיבות עליונה לנשיאותו ולאירופה כולה – פגישה ראשונה עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, מי שהייתה שותפתו לדרך של קודמו בתפקיד ניקולא סרקוזי, בשותפות שזיכתה אותם בשם "מרקוזי".
"אנחנו לא חושבים אותו הדבר על הכול", אמר הולנד אתמול לטלוויזיה הצרפתית. "אנחנו נכיר בכך, כדי להגיע לפשרה הנכונה", הוא הוסיף, והדגיש כי הוא ומרקל ידברו בכנות על מה כל אחד מהם מרגיש, "לא לגבי השני אלא לגבי עתידה של אירופה".
בראש סדר העדיפויות של השניים עומד כמובן משבר האירו. הולנד הסוציאליסט דרש שהסדר החוב האירופי, שכולל קיצוץ נרחב בהוצאות ממשלתיות, יידון מחדש כדי לכלול צעדים שיובילו לצמיחה. ברלין אינה נלהבת מהרעיון. ייתכן שגורל גוש האירו תלוי ביכולת שלו ושל מרקל להתפשר.
בתור שתי הכלכלות הגדולות בגוש, שיתוף הפעולה בין צרפת לגרמניה עמד בבסיס הדיונים לפתרון המשבר. יוון, אירלנד ופורטוגל נזקקו לתוכניות חילוץ עצומות. יש החוששים שאיטליה וספרד – כלכלות גדולות בהרבה – בקרוב יגיעו לאותו מצב. ברלין ופריז היו התורמות העיקריות לחילוצים ולכן היו מרכזיות בקביעת הכללים שנועדו להבטיח את יציבות גוש האירו.
פרגמטיזם צרפתי?
הולנד ניהל את מסע הבחירות שלו כמו סוציאליסט מסורתי. הוא כיוון את חציו למערכת הבנקאית, הבטיח להשית 75% מס על בעלי הכנסה גבוהה ואמר כי יפתח מחדש את ההסכם האירופי שהפך להיות שם נרדף לגזירות כלכליות ולקיצוצים תקציביים.
אך יש יסוד להאמין שהוא ימשול באופן מעשי. הוא כבר אמר שלפני שיפעל למימוש הבטחות הבחירות שלו, הוא יזמין סקירה וביקורת של חשבונות הבנק של הממשלה. הוא גם הבטיח לצמצם את חובותיה של צרפת ולאזן את הספרים רק שנה מאוחר יותר משנת היעד שהציב סרקוזי. וחשוב מכך, גם בנוגע להסכם החוב האירופי, הוא משאיר פתח להתגמשות. הוא רמז שההסכמות על צעדי צמיחה יוכלו להופיע בהסכם נפרד.
גמישות גרמנית?
בהינתן המנהיג הצרפתי החדש, נראה שגרמניה תהיה מוכנה להתגמש. אמנם מרקל וממשלתה עמדו על כך שההסכם האירופי, שמאיים בסנקציות על מדינות שיחרגו ממסגרותיהן, לא פתוח למו"מ, אך גורמים רשמיים בברלין החלו גם הם לדבר על הצורך בצעדי צמיחה.
לפני כמה חודשים נראה היה שרק כלכלנים מדברים על הצורך לעודד צמיחה, אך הולנד הביא את הנושא למרכז סדר היום. אתמול פרסם שר האוצר הגרמני וולפגנג שובל מאמר בעיתון הצרפתי "Les Echos" וכתב כי "גרמניה אומרת 'כן' לצמיחה". לדבריו, "לא רק שהרעיון לעודד צמיחה לגיטימי, אלא שהוא גם עולה בקנה אחד עם משאלותיה של גרמניה".
ואילו דוברה של מרקל ניסה לתאר כיצד רואה גרמניה את עידוד הצמיחה. חלק מהצעדים שמנה, כמו תמיכה בחברות קטנות ובינוניות וקידום השכלה והכשרה, נראים כלקוחים מתוכניותיו של הולנד. אך פעולות אחרות, כמו רפורמות מבניות בשוק העבודה, עלולות להיות קשות לצרפת ולעורר התנגדות מצד איגודי העובדים החזקים.
"עבור הגרמנים, החזרה לדינמיות כלכלית עוברת דרך רפורמות מבניות גדולות", הסביר מרק טואטי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות "אסייה". "רק שלא כל האירופאים גרמנים והם לא בהכרח מוכנים להשלים עם המזור הגרמני".
לפנייה לכתב/ת 
