הישרדות VIP: לילה טוב ניצנים

פרק מצוין של "הישרדות" ארץ ציון וירושלים - וזה הישג, בהתחשב בעובדה שהוא לא כלל את המשימות המסורתיות של פרס או חסינות קבוצתית. הראל מויאל הודח, אחרי שפארנוית הזעם שלו הגשימה את עצמה, כי ככה זה ב"הישרדות", אם אין אורז, שיאכלו סרטים. כמו שכולנו יודעים, מויאל עדיין לא הודח סופית - הוא הלך ל"אי התקווה", שהוא בעצם "אי הגאולה" שהתייעץ עם איזה רב שהמליץ לו לשנות את השם, ואולי משם הוא יצליח לחזור למשחק ולנקום את נקמתו של אדם שבירך את האנשים שהדיחו אותו ב"תודה רבה ולילה טוב מניצנים".

לט'ס פייס איט, מויאל הוא לא החומר ממנו עשויים שורדים. למרות הוראות ההפעלה שגבריאלי ציידה אותו בהן, הוא עדיין הקשיב לפרסטר מודה שהוא עומד להדיח אותו, ועשה הכל כדי לתת לו להרגיש בנוח, חוץ מלהסכים לרשום את השם של עצמו. "היו לנו שעות יפות ביחד" זאת אולי שורה טובה לשיר, אבל לא בדיוק הטיעון שישכנע מישהו להשאיר אותך במשחק. מה גם שענבל גבריאלי, שממשיכה להמחיש איך השעות היפות שבילתה בכנסת היו המכינה הטובה ביותר לחיים על האי (אני שומעת קול קורא ל"הישרדות ח"כים בדימוס"?), חיונית למשחק הזה.

"הישרדות VIP". מחכה לנו רומן על אמת? (צילום: ורד אדיר)

אי התקווה עורר מעט מאוד תקווה כשג'משי ואיריס בר-און הועלו ממנו באוב. ברגעים הראשונים זה הרגיש כמו נועם טור אול אובר אגיין, אבל אני חייבת להודות שטוויסט הגלדיאטורים מכניס עוד עומק למשחק החברתי. נכון שההגיון אומר שהמודח יבחר מישהו דווקא מהשבט השני ולא מהשבט שהדיח אותו. קשר ראשוני כזה ירפד את הנחיתה החוזרת שלו במשחק, בתקווה (אה, הנה התקווה!) שהמודח יצליח לחזור לאיחוד ומישהו יחכה לו בשדה התעופה עם השם שלו על קרטון.

הרעיון שהשבט שהדיח אותך יעשה מאמץ להשאיר אותך במשחק הוא תמוה, אבל הוא עשוי לעבוד אם המודח יבחר מתמודד שלא הצביע עבור ההדחה שלו, ויש לו אינטרס להחזיר אותו. גם התמריץ בדמות רמז לפסלון החסינות עשוי לגבור על הרצון להעלות את המודח על הקרחון הבא לווילת המודחים. אז הנה, איריס נשארה במשחק, ואיתה הסיכוי שעזאם עזאם ישקם את חיי המין שלו, אחרי שיקח משהו נגד ניאנדרטליות.

אפילו ההפקה מתנהגת בהתאם(צילום: ורד אדיר)

אני חייבת להודות שאני כבר מרגישה הרבה יותר מפויסת מול האלמנטים שההפקה משרבבת לפורמט, כל עוד יש בהם משהו שעשוי לייצר עניין אסטרטגי וחברתי, ובמיוחד כשבחירת המשימות בהחלט משתפרת. משימת החסינות האישית, למשל, יצקה עוד מתח למועצת השבט (למרות שאם אני לא טועה, המתמודדים אמורים לעצור כשאחד המתמודדים טוען שסיים את המשימה), ואפשרה את מופע האימים הפולני של גבריאלי, שהיא ללא ספק הדורון ג'משי של טיניום - רק קצת יותר מודעת לעצמה ולא בונה על השלשה שתגיע עם הבאזר.

גבריאלי מטריפה את השבט שלה, אבל מצליחה לנגן לו גם על רגשות האשם, להיות יותר קדושה מהרב עובדיה, לוותר על החסינות שלה לטובת הראל בידיעה שהוא בחיים לא יסכים לקחת אותה כי אז יאשימו אותו בזיוף סמסים, והשתכנעה לקחת אותה חזרה עם הבטחה של השבט שמעכשיו כולם יהיו נחמדים אליה,

אפילו כשהיא תישאר פטפטנית כרונית, בהמת השיח שלמדנו לאהוב ולהוקיר. היא מצידה, צריכה רק להבין מי באמת רוצה להדיח אותה, ושלא מדובר בתורג'י, שאפילו ישב בצד במשימה רק כדי להדיח את מויאל ועכשיו מחייך את חיוך הג'וקר שלו.

בשבט דאנג עסקים כרגיל: רוטינת בוקי-יש לך גרון עמוק אחושילינג-נאה נמשכת בעצלתיים, ומבשלים לנו על אש קטנה פיצוץ על רקע הטרדה מינית שיתהווה, יש לקוות (בשביל זה המציאו את האי הזה, לא?), כבר בפרקים הקרובים, בינו ובין נטלי דדון, כשיוליה פלוטקין ברקע מחזיקה לבוקי את הנר. רומן מתהווה נוסף הוא כמובן זה שכבר מבשיל בין תורג'י לאנה ארונוב. ומי יודע, אולי גם לנו יהיו בוסטון רוב ואמבר זבי דבש וחלב, ובשבוע הבא גם סבון.

בקטנה:

"קיבלתי ידיעות שהשמן הלך והשמן לא הלך" (עזאם מלמד אותנו PC מהו)

"תסדר את הקלפים קלפים למה יורד גשם גשם" (אושרי במחווה לאיש שהכל מזכיר לו את השבי, כולל נוטלה)

"אני הולך רגע, תכרתו ברית ותדיחו אותי, טוב?" (פרסטר כובש שיאים חדשים של פאסיב-אגרסיב)

"אני באתי אפס" (גם תורג'י)

"אני לא עשיתי בריתות, לא קיבצתי סביבי אנשים כדי להדיח מישהו" (ענבל, עדיין מחזיקה בדעה שהמשחק הוא פשע נגד האנושות)

"זה בשביל סקעת" (תורג'י מדיח את מויאל ומוכיח שבניגוד לדורון ג'משי, יש דברים שפשוט אי אפשר להשאיר מאחור)