הפרובינצאיל / על ברקוביץ' ושכטר
אין כמו הדו שיח שהתנהל השבוע בין איל ברקוביץ' לאיתי שכטר, כדי להבין מדוע גם ביורו הקרוב יסתדרו בלעדינו. פלג בחמישי
החוצפנים
שכטר וברקוביץ' מפיקים לקחים
תמה העונה בשכונה, תודה לאל, הנבחרת מתחילה לחזור לעניינים, וכאילו לא למדנו שום דבר. כוכבינו הבינ"ל שעשו הכרה עם כמה ספסלים באירופה, מסרבים לקבל את העובדה שיש הבדל בין הבונדסליגה לדרדסליגה, שוב מאשימים את המאמנים, ומקבלים חיזוק מקודמיהם שנהיו פרשנים.
- לונדון 2012
- אל תחמיצו את העמוד האולימפי של ynet ספורט
- יורו 2012
- כל הנבחרות, כל הכוכבים וכל הסיפורים החמים
השבוע שב לחופשת מולדת איתי שכטר, עם יבול דל במיוחד בקייזרסלאוטרן שצנחה לליגה השניה. ושימו לב לתהליך הפקת הלקחים, בדו שיח שקיים עם מנהיג המחאה איל ברקוביץ'.
שכטר: "היו הרבה טעויות איך שהתנהגו איתי. פתאום המאמן החליט לא לשים אותי בהרכב ולא הבנתי למה. דווקא הייתי בשיא, אני שחקן זר
ברקוביץ' (אני מציע שתשבו): "אני יכול להגיד בוודאות שלמאמן לא היה מושג בכדורגל. אין לו מושג. ראיתי כוכב כמו איתי שנמצא בכושר יוצא מן הכלל, שמטריד הגנות, שכל ההגנות מפחדות ממנו, שסוחב את כל ההתקפה של קייזרסלאוטרן על הכתפיים שלו, וראיתי עוד עשרה פועלים שחורים שאין להם מושג בכדורגל, שמעיפים כדורים למעלה.
"כשאיתי לא פתח משחק אחד בהרכב אמרתי בוא'נה, זה לא על רקע מקצועי. כי רק עיוור יכל לראות דברים אחרים ממה שאני ראיתי. כשאיתי שיחק, זה פשוט היה איתי ועוד עשרה. ואמרתי זה רק עונת מעבר ושנה הבאה הוא בבאיירן מינכן או בדורטמונד". שכטר: "גם אני הרגשתי".
טורם נוספים של עמיר פלג:
והסיכום של ברקוביץ': "קייזרסלאוטרן פגעה בו. יש לו את האחד על אחד בין הטובים בעולם. במיוחד בגרמניה, שההגנות לא כל־כך מהירות".
זו לא הייתה הפעם הראשונה שהקוסם סוגר חשבון היסטורי עם הגזע
לא פלא, אם כן, שצייד הנאצים יודע עכשיו בדיוק למה קייזרסלאוטרן התרסקה. בגלל מאמן חסר מושג, עשרה בולי עץ שחושבים שהם שחקנים, ופנומן אחד מישראל שלא נתנו לו להתבטא (עד לא מזמן היו שם שני פנומנים, אבל אחד עזב את גרמניה כדי לרדת ליגה בהולנד). רק עיוור יכול לראות דברים אחרת? רק שחצנים קטנים ופרובינציאלים לא מבינים כמה הם חוצפנים.
הרגשן
אסכולת בנין ומורשת שפיראטל בנין, אני חייב להודות, הפתיע אותי. אחרי הפאשלות בנבחרת הנערים וההתרסקות לצידו של לואיס פרננדז, הבחירה של יואב כץ נראתה לי תמוהה, אבל עם תוצאות קשה להתווכח.
"כל משחק עליתי לקברו של רובי, הבטחתי לו ולרחל שאשמור על הדרך שלו", אמר טל בגרון חנוק. אז מה בעצם ריסק אותו? היה סיפור עם מאמן הכושר אברי מונצ'ר, שבנין לא רצה בקבוצה, וגם עימות שטותי עם כץ שהתרחש, כמה מפתיע, יום אחרי שנודע על המגעים עם נתניה. פתאום בנין לא יכול היה לחיות עם זה, שהבעלים ישוחח עם שחקניו לפני המשחק המכריע.
אם בנין הבטיח לשפירא ז"ל ולאלמנתו לשמור על הדרך שלו, מן הראוי היה שיקצה לקבוצתו היקרה קצת יותר מ-24 שעות, לפני שהוא קופץ לזרועותיה של אהובה חדשה. יותר מזה, בינתיים הנשמה כבר
כאן המקום להזכיר שבראי ההיסטוריה, המורשת של שפירא לא תמיד עמדה בראש מעייניו של בנין. שלוש פעמים הוא עזב את המועדון (פעם אחת אחרי מאבק משפטי ממושך), ואת האליפות ב-1999 היא לקחה בלעדיו. ב-2005 כץ ניסה להחזירו, אבל בנין העדיף את הכסף והקהל של בית"ר ירושלים. או שאולי הוא הבטיח לזאב ז'בוטינסקי לשמור על דרכו.
הצ'ילבה
שרצקי ממשיך לסכסך וללכלךאחרי שבועיים של שקט יחסי, הבעלים של עירוני קריית שמונה חוזר למלא את המשבצת היוקרתית שפינה פרוספר אזגי בכדורגל הישראלי. רק תנו לו מיקרופון וקהל, ואיזי המתוסכל כבר ילכלך ויטנף על המאמן שהביא אותו מירכתי הליגה הלאומית למוקדמות ליגת האלופות. איש קטן עם פה גדול.
מה עוד חדש ב-ynet ספורט?
אלא שהקנאה האובססיבית והשנאה היוקדת לא עוצרות בלכלוכים. השבוע, כך פורסם, שרצקי כינס את שחקניו במלון באילת והשוויץ להם: "דיברתי עם יעקב שחר והוא אמר לי שהוא לא ייקח אותו למכבי חיפה בגלל הקטע איתי". איזה גבר, איזי. דפקת את שני הצדדים.
אבל לא רק נקמנות ותגרנות מעסיקות את שרצקי גם בפגרה. כמי שהיה בעברו חוקר פרטי,
ייתכן שמי שצריך להיבדק זה דווקא אדון בעל הבית, ולאו דווקא בפוליגרף. אבל אם הצדיק בכל זאת יסכים להתחבר למכונת אמת, הנה השאלות שהייתי מציג לו: 1. האם נכון שפעם אמרת: "מישל דיין מאמן מצוין והוא יישאר איתנו עוד הרבה זמן"? 2. האם נכון ששלושה ימים אחר כך פיטרת את דיין? 3. האם כשמשלמים לך הון תועפות, אין לך שום בעיה לשחרר אפילו את הכוכבים? 4. האם כמי שהתרגל לחנפנים וללקקנים, אתה פשוט לא מסוגל להתמודד עם מאמן שפשוט לא ספר אותך?
הפלספן
שרון דרוקר מפשל ומתפתלכבר הרבה זמן ששרון דרוקר לא פוגע, אם כי בתירוצים הוא רק הולך ומשתפר.
"הייתה לנו הגנה מעולה במחצית הראשונה", הסביר המאמן אחרי הכישלון בחולון, "אך לצערי לא הצלחנו לתרגם זאת לסלים בהתקפה. אולי זה נבע מלחץ, אולי מרצון יתר". סליחה? רצון יתר? זאת אומרת שהשחקנים של חולון ניצחו מפני שהם רצו קצת פחות? כנראה דן שמיר תלה להם בחדר ההלבשה שלטים: "אם תרצו (אבל לא יותר מדי), אין זו אגדה", ו"אין דבר העומד בפני הרצון, בתנאי שלא מגזימים".
"כשהגעתי לקבוצה הזאת היא הייתה פשוט מפורקת", הוסיף והתבכיין המאמן תוך העלבה בוטה של קודמו בתפקיד. "היו לנו בעיות עם מבנה הסגל, עם הזרים ובעיות אחרות נוספות". על רקע הקיטורים המאוסים האלה, שווה בהחלט להזכיר לפלספן ממלחה את הנאום שנשא בתום אימון הבכורה בתחילת השנה.
בימים ההם, לא רק שדרוקר לא דיבר על קבוצה מפורקת, הוא אפילו הכריז: "אני מאמין בשחקנים שנמצאים כאן ובטוח שהם יכולים להוביל את הקבוצה למקומות טובים. אנחנו לא משחקים באירופה, ויהיה לנו את הזמן לעבוד ולהצליח בליגת העל". ככה הוא דיבר, ואף הוסיף בפאתוס: "אמרתי גם לשחקנים וגם להנהלה שכשהשמש זורחת היא מאירה על כולם".
רק ארבעה חודשים וחצי חלפו מאז, הפועל ירושלים סיימה את העונה בטרם עת, ויש לי רק דבר אחד לומר גם לשחקנים וגם להנהלה: כשהשמש שוקעת, דרוקר בורח מאחריות.