משרד החקלאות יאזין לכם? "זו מדינת משטרה"

ככל ששנת 1984 מתרחקת והולכת, וככל שהטכנולוגיה מתקדמת בקפיצות ענק, כך הופך הרומן הדמיוני "1984" למציאותי יותר ויותר. "אני לא מבין, ישראל רוצה להעתיק את הספר של ג'ורג' אורוול?", תהה אתמול (ה') ד"ר תיאודור שוורצברג, מומחה לבג"ץ, זכויות אדם ואזרח. דבריו באים בתגובה ליוזמה של משרד המשפטים, שמבקש להרחיב את שורת הגורמים שיקבלו אישור לחטט בדואר האלקטרוני של אזרחי מדינת ישראל, להאזין לשיחותיהם בטלפונים ובניידים, לחדור להם למחשב ולקרוא את הסמסים שהם שולחים.

מן הסתם, ד"ר שוורצברג אינו לבד. שורה של מומחים למשפט וזכויות אזרח ששוחחו עם ynet מביעים כולם עמדה דומה - מדובר במהלך שפגיעתו בזכויות הפרט ובדמוקרטיה הישראלית כלל אינה מוטלת בספק.

כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

• האישום נגד הדוקר מבאר שבע: קילל, ננגח - ורצח
• טורקיה: כלי טיס ישראלי חדר לקפריסין הטורקית
• אישום: תקף אפריקנים ויצר "משרפות" בבתיהם
• השרים ידונו: יום העצמאות - רק ביום חמישי?
  

מהות החקיקה שיוזם משרד המשפטים היא הגדלת מספר הגופים והרשויות הרשאים לעקוב אחר אזרחים לצורכי חקירות. כרגע האישור הזה מוענק לגופי ביטחון וכלכלה (משטרת ישראל, שב"כ, הרשות לניירות ערך, רשות המסים והרשות להגבלים עסקיים), אולם אם תמומש היוזמה יוענקו סמכויות אלה גם לגופים אחרים, "ביטחוניים" קצת פחות, בהם רשות העתיקות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים.

מדובר בהרחבת חוק נתוני התקשורת מ-2007, שהסדיר את סמכות קבלת נתוני התקשורת מחברות הטלפון והתקשורת, וכבר במתכונתו הנוכחית תלויה נגדו עתירה לבג"ץ. "זאת פשוט שערורייה, אני קורא את הידיעה ולא מאמין", ד"ר שוורצברג אינו מסתיר את סלידתו מההצעה. "אנחנו הופכים למדינת משטרה. אנחנו לא אמורים להיות מדינה קומוניסטית או פשיסטית, לכל אדם יש זכות לצנעה, דעותיו לא צריכות להיות גלויות אלא אם הוא רוצה לחשוף אותן.

"היוזמה הזאת נוגדת את כל חוקי היסוד של מדינת ישראל: חופש הביטוי, הזכות לצנעת הפרט, זכות האדם וחירותו, כבוד האדם. כאילו שכחו את פסקי הדין הרבים של העליון שקבעו שאסור לשלטונות לפקח בצורה כזו על אדם".

חשוב לזכור: למחוק סמסים ומיילים(צילום: אסף שגיא)

שוורצברג מצביע על בעיה קשה של מידתיות. לדבריו, אמנם היוזמה מבקשת להעניק לרשויות כלים יעילים לשמור על החוק, אך היא עושה זאת במחיר דריסה מוחלטת של זכויות הפרט: "חייבים להמשיך לפעול על פי אמות המידה שנקבעו למעקבים שכאלה. אם לרשויות יש חששות לפלילים, עליהן לפנות למשטרה. המשטרה תפתח תיק, ואם היא רואה לנכון, שתבקש מבית המשפט לחדור לפרטיות.

"אם רוצים לשמור על המדינה דמוקרטית, אסור לאשר חוק כזה. לאן נגיע אם זו תהיה נורמה, שכל פקיד ברשות העתיקות יבוא לבקש מבית המשפט רשות להאזין או לחדור למחשב פרטי? מי יעצור את הסחף? תהיה כאן אנרכיה".

אתה מאמין שהיוזמה תעמוד בבג"ץ?

"אני בטוח שבית המשפט ידחה אותה. מדובר בפגיעה בזכויות אדם ללא הגבלה וללא שום בסיס חוקי".

שיפילו את ההצעה ויחסכו את המבוכה

את הדברים של ד"ר שוורצברג מחזק גם פרופ' עמנואל גרוס, מומחה לפלילים מאוניברסיטת חיפה. לדבריו, גופים כגון רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים אינם אוכפים עבירות שמסכנות חיי אדם או כאלה שמצדיקות חדירה כה אלימה לפרטיות של בני אדם. "ההצעה הזאת מוגזמת ומוקצנת", אומר פרופ' גרוס. "אני לא רואה שום סיבה אמיתית להרחבה הזו, בטח לא באצטלה של איתור עבירות שהן אפילו לא פשע. היוזמה הזאת מסכנת את זכותו של האדם לפרטיות".

אתה מעריך שהיוזמה תיפול בבג"ץ?

"אני מקווה שהיוזמה לא תגיע לשם ולא לקריאה שנייה ושלישית בכנסת ובכך יחסכו מאיתנו את המבוכה".

עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, שעתרה נגד החוק המקורי, חושש מהרחבת החקיקה מכיוון שלדבריו כבר עכשיו מדובר בנושא פרוץ. לדבריו, כבר עכשיו אוספות הרשויות מידע אישי מאזרחים גם כשהן לא מקבלות לכך אישור.

"תמוה שמשרד המשפטים ממהר להרחיב את סמכויות איסוף המידע עוד בטרם התקבלה הכרעת בג"ץ באשר לחוק הקיים, שכבר עכשיו מסמיך את המשטרה וגופי ביטחון נוספים לחדור לפרטיות של כולנו", הוא אומר. "בדיונים שהתקיימו בכנסת בשנים האחרונות התברר שהמשטרה אספה מידע אישי, הרבה מעבר למה שהתיר לה החוק. אפשר רק לדמיין איזו הפקרות תהיה ברגע שגופים נוספים יצטרפו לחגיגה - על חשבון הפרטיות שלנו".

על פי האגודה לזכויות האזרח, כבר כיום מוסמכת המשטרה לקבל מחברות הסלולר מידע אישי על לקוחות לצורך חקירה. במסגרת היוזמה להרחבת החוק עלולות גם רשויות אחרות לקבל מידע תוך דילוג על בית המשפט: מיקום הלקוח, שיחות והתכתבויות שביצע, אתרי אינטנרט שבהם גלש ועוד: "באותם דיונים בכנסת התברר שרשויות החקירה פעלו בניגוד לחוק כשלא דיווחו כנדרש על היקפי החדירה שלהן לפרטיות.

"בתוך זמן קצר, נרשמה עלייה של יותר מ-50 אחוז באיסוף מידע על שיחות סלולריות, גלישה באינטרנט ועוד, ללא בקרה של שופט. אין דרך לדעת כמה אנשים נפגעו מהחדירה לפרטיותם, ולאף אזרח אין דרך לדעת אם המשטרה חדרה לפרטיותו. נציג של אחת החברות הסלולריות הודה באחד הדיונים כי איסוף מידע אישי על ידי המשטרה, ללא פיקוח של שופט, הפך זה מכבר לנורמה".

גורם במשרד המשפטים: מנסים לתקן את החוק הקודם

גורמים במשרד המשפטים המכירים את הנושא אמרו היום ל-ynet כי טרם החקיקה ב-2007 יכלו כל רשויות החקירה לקבל נתוני תקשורת מסוג זה - כולל רשות העתיקות,

רשות הטבע והגנים ואחרות. לטענת אותם גורמים, דווקא החקיקה מלפני חמש שנים מנעה זאת מהם.

לדבריהם, הניסיון שנצבר בחמש השנים האחרונות לימד שמניעה מוחלטת של אפשרות קבלת נתוני תקשורת מאותם גופים פגעה קשות וללא הצדקה ביכולת האכיפה בתחומים שעליהם הם אמונים.

כמו כן טענו אותם גורמים: "בחקירות מסוימות עשויים נתונים שנאספים מטלפונים ומחשבים להוות את מקור המידע העיקרי שיאפשר את קידומן. לכן, מתן סמכות קבלת נתוני תקשורת תוך יצירת ההבחנה המוצעת בין הנתונים, תאפשר איזון ראוי בין צורכי החקירה ואכיפת החוק ובין ההגנה על הפרטיות".