תחרותיות בשוק הרכב? זליכה כבר לא מפחיד
ירון זליכה, אשר הוביל את הוועדה להגברת התחרותיות בשוק הרכב, אינו מצטנע: "איש לא ילמד אותי בתחום המסים דבר וחצי דבר, זו המומחיות שלי", כך הוא אומר. בחינה מדוקדקת של מספר נקודות חשובות, עשויה לעורר שאלה באשר להצהרות אלה. האמירות לפניכם, וגם הניתוח
כאשר הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על כוונתו להקדים את הבחירות, השתחררה אנחת רווחה בלא מעט משרדי הנהלה של יבואניות רכב. הסיבה לכך פשוטה: הקדמת הבחירות הייתה מסירה מעל ראשן, לתקופה בלתי מוגבלת כנראה, את "הוועדה להגברת התחרותיות בשוק הרכב". ועדה שהוקמה על-ידי שר התחבורה, ישראל כץ, ובראשה עמד בכיר משרד האוצר לשעבר, ירון זליכה. ועדה אשר הניחה עשרות המלצות שונות על שולחן השר, חלקן כאלה שגרמו לפאניקה בקרב חלק מהיבואניות, כאשר נחשפו לראשונה.
עוד בערוץ הרכב של ynet:
- חולי אופניים? אתם עומדים להתאהב באודי אי-בייק
האם ההודעה על ביטול הבחירות החזירה את האימה? שיחות עם בכירים בשוק הרכב מגלות כי ועדת זליכה והמלצותיה כבר אינן מעוררת בהלה. שכן רבים מהם מעריכים כי מסקנותיה העיקריות כלל לא יבשילו לכדי יישום. אם בגלל שהן מעוררות בעיות משפטיות בלתי-פתירות, ואם בגלל שכבר כעת הן אינן רלוונטיות.
לפניכם חמש התבטאויות עדכניות מבית מדרשו של זליכה, המסבירות למעשה מדוע יכולים היבואנים לנשום לרווחה.
רכבי ליסינג דרושים למעמד הביניים
ירון זליכה: "איש לא ילמד אותי בתחום המסים דבר וחצי דבר, זו המומחיות שלי. לא צריך להעלות את זקיפת השווי (המס החודשי של בעלי רכב צמוד, ש.ה) על רכבי ליסינג למעמד הביניים, ולו באגורה".
האם מדובר אכן בגיבור מעמד הביניים? יתכן, רק שהוא פספס את ההזדמנות בלא פחות מחמש שנים. שכן המס כבר עלה כמה פעמים מאז אמצע העשור הקודם, וכיום ממילא אין לאף אחד ברשות המסים כוונה להעלותו שוב. ומה על המומחיות? רק מעטים יכולים - כנראה - ללמד את זליכה דבר מה בתחום המסים. עם זאת, אפשר בהחלט להציע לו לעיין בנתונים שפורסמו בשנים האחרונות על-ידי בנק ישראל, רשות המסים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עיון חוזר בנתונים אלה היה מאפשר לו לגלות דבר או שניים על מעמד הביניים האמיתי: מורים, שוטרים, עובדי תעשייה "מסורתית", אחיות, עצמאים בעלי עסקים קטנים. מיותר כנראה להזכיר לזליכה כי רובם ככולם אינם מחזיקים ב"רכבי ליסינג". למעשה, נתוני רשות המסים מגלים כי רק כ-10% מכלל השכירים במשק נהנים מ"ליסינג". כל השאר נוסעים במכוניות פרטיות אותן רכשו בעמל רב, או בתחבורה ציבורית.
מי בכלל צריך הפחתת מסים?
זליכה: "חוסר התחרותיות יצר מצב שאם היום תוריד מסים, רוב הפחתת המסים ילך לכיסם של היצרניות ולא לכיסם של הצרכנים".
האם שוב פספס זליכה במספר שנים? החל ב-2010 ירד מס הקנייה שמשלמים הישראלים על עשרות רבות של דגמים חדשים. הורדת המס נעשתה במסגרת רפורמת "מיסוי ירוק", שקבעה הטבות-מס בשיעור של עד 15 אלף שקל למכוניות שפולטות כמות מופחתת של זיהום.
האם היצרניות באמת גלגלו לכיסן את כל ההטבות האלה, כפי שמזהיר זליכה? ממש לא. נכון, חלק מהיבואנים והיצרניות לא "גלגלו" את מלוא ההטבות אל הצרכנים. אך אי אפשר להתכחש לעובדה כי מאז יישום הרפורמה, החלו להימכר בישראל אלפי מכוניות במחירים שפויים (יחסית), בין 60 אלף ו-80 אלף שקל. זליכה אולי אינו יודע, אך מדובר בדגמים שחלקם מעולם לא הגיעו לאולמות תצוגה מקומיים. יתכן אמנם כי המשך הפחתת מס הקנייה על מכוניות חדשות, יזרים חלק מההפחתה לכיסי יצרניות ו-או יבואנים. אלא שניסיון השנים האחרונות מלמד כי שינוי בשיטת המיסוי, מאפשר בעיקר לצרכנים להרוויח.
_wa.jpg "רשות המסים: רוכש מכונית חדשה משתכר כ-17 אלף שקל בממוצע (צילום: רועי צוקרמן)")
רשות המסים רוקחת מזימות?
זליכה: "גיל הרכב בישראל מאוד-מאוד צעיר ביחס לממוצע המערבי. אנחנו לא בטוחים שזו עדות לשוק בריא, אלא להיפך - להטיה מופרזת של הציבור הישראלי לטובת רכבים חדשים, על-פני רכבים קצת יותר ישנים".מה אומר זליכה בעצם? לטענתו, מדינת ישראל מרוויחה מדי שנה מיליארדים רבים של שקלים מגביית מס קנייה על מכוניות חדשות, ולכן היא מעודדת להחליף מכונית מדי שנתיים-שלוש. למשל באמצעות אותו מס שמשלמים בעלי רכב צמוד, שאינו תלוי בגיל ברכב.
ובכן, יתכן והמזימה שמייחס זליכה למשרד האוצר ורשות המסים מוצדקת, אך היא בכל מקרה אינה משמעותית. בעיקר כי היא אינה רלוונטית למרבית הישראלים. על-פי נתוני רשות המסים, מתוך כ-450 אלף עסקאות של לקוחות פרטיים ב-2011, בכ-350 אלף נרכשו מכוניות משומשות, ורק 100 אלף היו לרכישת מכונית חדשה.
הוכחה נוספת לכך שזליכה נובח על העץ הלא-נכון? על-פי נתוני הרשות, מי שרוכש מכונית חדשה בישראל משתכר (לבדו, לא כולל בן או בת זוג) כ-17 אלף שקל בממוצע בחודש. ברשות מציינים כי נתון זה משייך את רוכש הרכב הממוצע לעשירון העליון. היכן אם כך אותה "הטיה מופרזת" לרכישת מכוניות חדשות? היא לבטח אינה רלוונטית לחלק גדול מהציבור.
כמה זה 20 אלף שקל?
זליכה: "רכב שעולה ליבואן 50 אלף שקלים, הוא מוסיף על כך עוד 50 אלף שקלים של מיסוי, מוסיף עוד 20 אלף שקלים של רווח, ומוכר ב-120 אלף. אנחנו רואים את הרווח שלו כ-20 אלף שקלים מתוך 120 אלף ואומרים - אוקיי, זה רווח סביר. אבל בפועל זה לא מתוך 120 אלא מתוך 50. זאת אומרת, שולי הרווח יכולים להגיע פה ל-40%, (או) 30%".האם נחשפה תאוות הבצע של היבואנים? ראשית, זליכה מספר את מה שכל ישראלי ממילא יודע: המרוויחה העיקרית מרכישת מכוניות חדשות היא המדינה, הגובה מסים בשיעור גבוה משמעותית מהנהוג ברובן המוחלט של מדינות המערב. מלבד זאת, תמוה לגלות כיצד שכח מספר נקודות די חשובות בדרך לבנק.
כפי ש-ynet חשף בעבר, אין כל סיבה לרחם על יבואני הרכב. יחד עם זאת, התמונה שמציג זליכה מעוותת - כפי שמבטאים דיווחי בורסה של כמה מהחברות העוסקות בייבוא רכב. "שולי הרווח" אליהם מתייחס זליכה, הם למעשה מה שמכונה "מרווח היבואן", או "מרווח שיווק". מדובר בנתח במחיר המכונית שחלקו מהווה אמנם רווח נקי, אך חלק לא קטן ממנו משמש לכיסוי הוצאות שונות. זליכה אמור לדעת כי לצד הרווח הנאה שמשאירים בידיהם יבואנים, הם נדרשים גם להוצאות כלל לא זניחות - פרסום, שיווק, ביטוח, הובלה, שכר עובדים ושכירות, ועוד רשימה ארוכה של הוצאות מחוייבות מציאות.
כדאי להדגיש שוב. אין כל צורך לערוך מגבית לטובת יבואני הרכב האומללים. רחוק מכך. אלא שמן הראוי כי זליכה יציג נתונים אמיתיים ומלאים, ולא כאלה הגורמים לבקיאים בתחום לנוע באי נוחות. נתונים מהם עולה ריח לא סימפטי של פופוליזם טהור.
פחות זה בעצם יותר?
זליכה: "שוק בו אף שחקן לא פושט את הרגל זה שוק חולה, זה שוק שאין בו תחרות, זה שוק שאף אחד לא נלחם על חייו. שוק שבו אף אחד לא פושט את הרגל זה שוק כבול, זה שוק שבו היצרן יכול לשבת בנחת".האם זליכה הסביר כאן כי פשיטת רגל היא מפתח לתחרות? בואו נראה: שייפשטו רגל היבואנים האלה, ואז יתחילו להתחנן על חייהם ולהתחרות על לב הצרכנים עם מכוניות במחירים ממש נמוכים. נשמע מפתה? התוצאה די ברורה. עסקים קטנים יותר יסגרו תחילה, יבואנים יסגרו אחר כך. ומה עם המשפחות שיאבדו פרנסה בשם אותה הגברת תחרותיות תיאורטית? האם לקח זליכה את האבטלה בחשבון? יתכן כי להערכתו, פשיטת רגל של יבואן היא מחיר סביר להגברת התחרותיות.
אך מה עם כמה תשובות לשאלות העולות מהתיאוריה הזו - למשל, כיצד תשתפר התחרותיות אם אחד המותגים ייעלם? הרי נאמר כי מספר קטן יותר של שחקנים בשוק הרכב דווקא פוגע בתחרות. ומה עם אלפי לקוחות שרכשו מכוניות מאותו יבואן-פושט-רגל, וכעת ייאלצו למצוא דרכים יצירתיות לטפל בדברים די חשובים - כמו למשל מימוש אחריות?
נתונים מיושנים והחלטות לא מבוססות
יש להניח כי אינכם מכירים את נטליה מירוניצ'וב - רכזת בכירה ברשות המסים, שאינה מופיעה בכלי התקשורת כמו זליכה או השר כץ. אבל שווה להקשיב לה. בדיון שערכה ועדת הכלכלה לפני כשבועיים, היו למירוניצ'וב כמה דברים לומר בעניין מסקנות ועדת זליכה. היא אמרה את דבריה בשקט, אבל בביטחון רב - ביטחון של מי שמכיר היטב את העובדות, ופחות מתעניין בסיסמאות והצהרות פוליטיות.
"בניגוד למה שנאמר פה", אמרה, "זהו ענף שחוָוה רפורמות מאוד חשובות בשנים האחרונות, אני חושבת שאין על כך ויכוח. זה ענף שמפנים את הרפורמות ומשתנה. מדי יום הוא משתנה, (ו)אני רואה את הנתונים. כל חודש אני מקבלת נתונים, וכל חודש הם שונים - התפלגות המכירות שונה, המחירים ירדו, אין עכשיו אחידות במחירים כפי שהייתה. השוק משתנה.
"יש פה ניסיון לקבוע המלצות שלא מבוססות על נתונים עכשוויים - כנראה על סמך נתונים שהיו (נכונים) לפני שנתיים-שלוש, והם לא מה שמתקיים עכשיו במציאות. (ו)זה ענף חשוב מכדי לקבל החלטות שלא על סמך הנתונים - ולא מבוססות".
לפנייה לכתב/ת 
