כתבת השער של המגזין "טיים": "המלך ביבי"
"בזמן שבו מנהיגים מכהנים ברחבי העולם נדחקים הצדה, הוא עומד מנצח". כך מתאר כתב העת היוקרתי את ראש ממשלת ישראל, בכתבת שער שמוקדשת לו ומתחקה אחר מעמדו הפוליטי, מורשתו וצעדיו. "השאלה היא אם הוא שבוי של ההיסטוריה או אם הוא מסוגל לכתוב נראטיב חדש"
המגזין היוקרתי "טיים" מקדיש השבוע את כתבת השער שלו לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. תחת הכותרת "המלך ביבי" (King Bibi), מתאר הכותב, ריצ'רד סטנג'ל, את מעמדו הפוליטי הרם של נתניהו. על השער עצמו, מתחת לכותרת, נכתב: "הוא כבש את ישראל, אבל האם עכשיו נתניהו יעשה שלום - או מלחמה?".
הכותב פותח את הכתבה בתיאור חגיגות המימונה באור עקיבא, ובראש הממשלה המציע לו עוגיות מרציפן. עיירת הפועלים לא זוכה לתיאור מחמיא במיוחד. מארחיו של נתניהו והחוגגים מתוארים כך: "אלה הם האנשים שסוגדים לביבי ומאמינים כי הוא האיש היחיד שיכול להנהיג את ישראל". הכתבה ממשכה ומנתחת את מצבו הפוליטי של ראש הממשלה, לנוכח הקמת הקואליציה עם קדימה.
"נתניהו עומד להיות ראש הממשלה הישראלי עם הכהונה הארוכה ביותר מאז דוד בן גוריון,
בבלוג באתר המגזין, שמתאר את הכתבה הנרחבת, מכנים את נתניהו "ראש ממשלה שנוי במחלוקת". השאלה המרכזית שאותה הכתבה מבקשת לבחון היא אם לנוכח עמדתו המחוזקת של נתניהו, הוא יהיה המנהיג שיביא לשלום עם הפלסטינים.
"מאיפה אתה יודע?"
"יש לו קואליציה שלא תיסדק או תתמוטט אם הוא יפתח במו"מ. הוא כבר לא צריך להסתכל כל הזמן מעבר לכתף. הוא לא צריך להכריז על בחירות בגלל כל דבר קטן. הוא לא היה במצב כזה בעבר והדבר מעניק לו מרחב לתמרון ולהתפשרות. כפי שאמר מחמוד עבאס (אבו-מאזן) בשבוע שעבר: 'עכשיו הוא הקיסר… הוא יכול לעשות כל דבר. לו אני הוא, הייתי עושה זאת עכשיו, עכשיו, עכשיו'".
את הקואליציה עצמה מכנה הכותב "יותר נישואים של נוחות מאשר חיפוש אחר אחדות לאומית". נראה שסטנג'ל מנסה לנתח את דמותו ואופיו של האיש שהוא מקפיד לכנות "ביבי" לכל אורך המאמר. "כשאנחנו רואים את ביבי באמריקה או באירופה, הוא נראה אמריקני או אירופאי: הוא מסתגל לסביבתו. בישראל, ביבי נראה יותר ישראלי,
יותר מזרח תיכוני". הוא לא מסתפק כמובן בתיאור חיצוני של ראש הממשלה, ומתאר את גישתו שמטילה ספק ומרבה לשאול "מאיפה אתה יודע?".
הכותב מתאר את נתניהו כעומד על סִפה של ההיסטוריה. "השאלה היא אם הוא שבוי של אותה היסטוריה או אם הוא מסוגל לכתוב נראטיב חדש". כדי הסביר את הגישה ההיסטורית של נתניהו, המאמר לא פוסח על המורשת המשפחתית שלו, שירותו הצבאי ומותו של אחיו יוני, ומזכיר במיוחד את אביו המנוח, בן-ציון נתניהו: "כמו אביו הוא רואה את ההיסטוריה היהודית כסדרה של שואה אחרי שואה. כמו אביו, הוא מחזיק באמונה כמעט מיסטית בכוחה הקבוע של האנטישמיות, כאילו הייתה יותר ביולוגית מאשר תרבותית".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
