תנו לנו לפתור לכם את בעיית מחיר העגבניות

שמי עבד א-ראוף אבו ספר, סוחר בן 55 מעזה. השאלה אם אני רשאי או לא רשאי למכור סחורות לישראל משפיעה לא רק עליי אלא גם על מחירי הירקות שלכם בישראל. ייתכן שחלקכם שילמתם 16 שקלים לק"ג עגבניות. בעזה משלמים 3 שקלים עבור אותו ק"ג בדיוק.

נולדתי וגדלתי ברצועה והתחלתי בעסקי יצוא של ירקות לפני 17 שנה. מכרתי ירקות למגוון יעדים ובעיקר לישראל ולגדה המערבית על בסיס יומי, ולכן גם רקמתי שותפות עם סוחר ישראלי. שנת 2007 חיסלה את העסק שלי בעזה בעקבות מדיניות הסגר וההחלטה לא לאפשר יותר הוצאת סחורות מעזה. יוצא דופן היה פרויקט מסובסד על ידי הולנד שאיפשר הוצאה של כמויות זניחות של תותים ופרחים. כדי להמשיך להפעיל את העסק שלי התחלתי לפעול מחוץ לעזה, וכעת אני מייבא סחורה מירדן לישראל וליעדים נוספים.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

הכסף לא יציל אותי / שלמה קראוס

למה לפחד מלידות בבית? / ענבל שמיר כספי

השנה, לראשונה מאז 2007, ישראל איפשרה לסוחרים מעזה לייצא סחורות לחו"ל ללא סבסוד זר. הייצוא מתבצע דרך כרם שלום, כאשר ישראל מבצעת בידוק ביטחוני לפני שהיא מאשרת את ההעברה דרך שטחי ישראל, הגדה המערבית וגשר אלנבי. הרווחיות מוגבלת, בשל עלויות ההובלה. ישראל עדיין מסרבת לאפשר לסוחרים בעזה למכור לישראל או לגדה המערבית, שם רוב לקוחותיי, לכן פניתי לייצוא לסעודיה. יש אירוניה גדולה בכך שיש איסור לשווק את הסחורה בישראל ובגדה, אבל המשאיות של הסחורה שלי עברו בשני היעדים בדרך לירדן, שבה התחלפו המשאיות ונסעו ישירות לסעודיה.

משלוח העגבניות האחרון ששיווקתי לסעודיה היה בדיוק בתקופה שמחירי העגבניות בישראל החלו לעלות. לפי מיטב הבנתי המחסור בעגבניות הוא שגרם לעלייה תלולה במחירים. לאחרונה שמעתי את מאיר יפרח, יו"ר ארגון מגדלי הירקות בישראל, מתייחס לכך שאין לחקלאים התנגדות לכך שישראל תייבא עגבניות מעזה. לאורך השנים חקלאי עזה ייצאו עגבניות וסחורות נוספות באופן רציף לישראל, כ-65 משאיות ביום בממוצע.

בעזה משמידים סחורה, בישראל קונים ביוקר

כבר תקופה ארוכה שהחקלאים ברצועה מגדלים כחצי ממה שגידלו בעבר משום שאין אפשרות לייצא. לפני כחודש נאלצו החקלאים בעזה להשמיד סחורה עודפת. ישראלים ותושבי עזה נמצאים במצב שבו שניהם מפסידים ועכשיו הישראלים נאלצים לשלם סכומים מאוד גבוהים על ירקות בסיסיים.

לא לרבים מעזה היה את המזל שלי. בחמש שנים ללא הכנסות מייצוא ראיתי חברים ועמיתים סוגרים מפעלים ומפטרים עובדים. האבטלה בעזה גואה. בסופו של דבר אי אפשר רק לקנות מוצרים בלי לייצר ולמכור. לרוב האנשים אין את האפשרות לנוע מחוץ לגבולות עזה ולעבוד שם. גם אלה שרשאים, כמוני, לא יכולים לייצר מקומות עבודה כמו בעבר ולא מפתחים את השווקים בעזה.

תארו לכם את ההרגשה שאתם נמצאים בביתכם בחיפה, לדוגמה, והתקבלה החלטה לבודד אותה מתל-אביב, ירושלים וכל כל אזור אחר בישראל. אדם שמייצר עפרונות, בגדים או כל מוצר אחר יוכל למכור אותו רק בחיפה, ומדי פעם תינתן לו האפשרות למכור את הסחורה שלו ביעד מרוחק באירופה או מדינות ערב. אבל איזה ביקוש יש לסחורה שלו במדינות האלה וכמה זמן ייקח עד שהעסק שלו יפעל במתכונת חלקית או ייסגר לחלוטין? זו החוויה היומיומית שלנו בעזה מהרגע שהופרדנו באופן מלאכותי מהגדה.

בימים של נתק וקיפאון מדיני נראה מוזר לדבר על מחירו של ק"ג עגבניות, תנאי האריזה של תפוחי אדמה ויבול התותים השנה, אבל בזמן הזה אנחנו קונים מכם מוצרים באופן קבוע ומבקשים להיות רשאים למכור מוצרים בחזרה. אז אולי במקום לחכות להתקדמות מדינית, הגיע הזמן שהישראלים ותושבי עזה יתחילו לחשוב על האינטרסים שלהם, לדאוג למקומות העבודה שנפגעים בגלל היעדר ייצוא ולמחירי הירקות שעולים בגלל אותה סיבה בדיוק.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il