חגיגת ניצחון לאסירים בסכנין: "הבינו את הכוח"
מאות השתתפו בעצרת בסכנין שבה חגגו את סיום שביתת הרעב של האסירים הביטחוניים בעקבות ההסכם שגיבשו עם ישראל. ראש העיר סכנין: "נמשיך במאבקם ונחגוג את הקמת המדינה הפלסטינית"
מאות בני אדם השתתפו הערב (יום ו') בעצרת בסכנין שבה חגגו את "ניצחונם" של האסירים הביטחוניים שסיימו השבוע את שביתת הרעב שלהם, אחרי יותר משלושה שבועות. במשתתפים היו ח"כ ג'מאל זחאלקה, ראש העיר סכנין מאזן גנאיים ובני משפחותיהם של האסירים. כן נכחו אסירים ביטחוניים שהשתחררו במסגרת עסקת שליט.
עוד חדשות ב-ynet:
חלק מהמשתתפים הניפו דגלי פלסטין ותמונות של אסירים ביטחוניים שטרם שוחררו. ראש העיר סכנין אמר בנאומו: "אני רוצה לברך את האסירים הביטחוניים על ניצחונם. זה מוכיח כמה הם חזקים, ונמשיך במאבקיהם, לא נשכח אותם ונחגוג את הקמת המדינה הפלסטינית שבירתה ירושלים".
ח"כ זחאלקה אמר ל-ynet: "אנחנו חוגגים היום את ניצחונם של האסירים הביטחוניים, ששבתו רעב במסגרת מאבק עיקש וצודק. אנחנו שמחים שהם קיבלו את זכויותיהם הבסיסיות, ונמשיך להיאבק למענם". זחאלקה הוסיף: "יש אסירים ביטחוניים אזרחי ישראל הנמצאים בכלא יותר משלושים שנה. העונש הזה לא צודק, והגיע הזמן לשחרר אותם. היום האסירים הבינו את הכוח שלהם, הם הבינו שהם יכולים להשיג את זכויותיהם אם הם דורשים אותן".
עו"ד פואד סולטני, תושב טירה ואביו של האסיר הביטוחוני ראווי סולטאני, אמר ל-ynet: "ביקרתי את האסירים ששבתו רעב כמה פעמים, וראיתי עד כמה הם חזקים. היום יש לנו הרגשה של ניצחון, אחרי שהם השיגו את דרישותיהם".
מוכלס בורגאל, אסיר ביטחוני ששוחרר בעסקת שליט, אמר ל-ynet: "אני לא קורא לעצמי אסיר ביטחוני אלא פוליטיקאי. צריך להילחם למען האסירים, שהושפלו במשך שנים ארוכות. אני רוצה להגיד לכל האסירים שהעם שלנו מחזק אותנו".
ח"כ לשעבר וואסל טהא התייחס בנאומו להתנגדות של גופים מסוימים במגזר הערבי לקיום העצרת. במהלך נאומו קיללו אותו אנשים בקהל, וצעקו לעברו "בוגד". עשרות מביניהם עזבו את המקום, ועימות התפתח בין כמה מהמשתתפים. כעבור עשר דקות עזב טהא את האירוע.
1,550 אסירים שבתו רעב
בשביתת הרעב שנמשכה 28 יום נטלו חלק כ-1,550 אסירים פלסטינים בבתי הכלא הישראליים, ובמהלכה הזהירו נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן וגורמים פלסטיניים אחרים כי למוות של אסירים - אפילו של אסיר אחד - יהיו השלכות חמורות. בישראל חששו כי מותו של אסיר יעורר ביקורת בינלאומית חריפה.
האסירים העלו שלל דרישות בשביתתם: הפסקת מדיניות הבידוד של אסירים, מתן אפשרות ביקור למשפחות אסירים מרצועת עזה, השבת האפשרות ללימודים בבתי הכלא, הפסקת המעצרים המנהליים, הוספת ערוצי טלוויזיה והגדלת מכסת הכסף החודשית לקנייה בקנטינה של הכלא.
ההבנות שגובשו בין ישראל למנהיגי האסירים הפלסטינים ושעליהן חתמו הפלסטינים, הושגו בתיווך מצרים. ההתקדמות בדרך להבנות
התאפשרה אחרי שמפקדי הארגונים הפלסטיניים מחוץ לכלא נתנו למנהיגי האסירים אור ירוק לחתום על כתב ההתחייבות, שלפיו יימנעו האסירים מכל פעילות שתהווה תמיכה מעשית בטרור, לרבות גיוס אנשים לפיגועים, הנחיה, מימון וכולי.
שביתת הרעב הגדולה החלה ביום האסיר הפלסטיני, שצוין ב-17 באפריל. הנהגת האסירים הכריזה עליה עוד קודם לכן, עם סיום שביתת הרעב של אחד ממנהיגי תנועת הג'יהאד האיסלאמי, חאדר עדנאן, ששוחרר מהכלא לאחר 66 ימי שביתה. אחריו שוחררה גם הנא שלבי, אסירה פלסטינית ששבתה רעב במחאה על שנעצרה בחשד כי שבה לעסוק בטרור לאחר שחרורה במסגרת עסקת שליט. היא גורשה לרצועת עזה למשך שלוש שנים.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
