'המשטרה לא מיידעת על הזכות לעו"ד לפני חקירה'

כמעט כל אדם בישראל זכאי לייצוג משפטי של הסנגוריה הציבורית - אבל מרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכותם לפני חקירתם במשטרה: תמונת מצב מדאיגה עולה מדו"ח הסנגוריה הציבורית לשנים 2010-2011 לגבי היחס של הרשויות כלפי זכויותיהם של האזרחים והתושבים בישראל הזקוקים לסיוע משפטי. מהדו"ח שהוגש בשבוע שעבר לשר המשפטים ולוועדת הסנגוריה הציבורית, והותר לפרסום היום (א'), עולה כי בנוסף לזלזולה של המשטרה בזכות שגובתה בפסיקות בית המשפט העליון, הכללים הקובעים זכאות לייצוג לא עודכנו כבר שנים רבות. נושא מטריד נוסף שעולה מהדו"ח הוא חוסר הטיפול בעברייני מין מורשעים ובעיות משמעותיות בפיקוח עליהם.

משפט ופלילים - דיווחים אחרונים ב-ynet:

ירי השוטרים בחולון: הפצוע חשוד בניסיון רצח

המפכ"ל בסיור מועדונים בת"א: "משימה לאומית"

שוטרים בכל פינה: "אולי נוכל לבלות בלי פחד"

חשד: עוד צעירה נאנסה ברחוב בתל-אביב

נעצרים, נחקרים ולא יודעים שזכאים לייצוג. אילוסטרציה(צילום: AFP)

דו"ח הסנגוריה הציבורית סוקר בהרחבה את פעילותה על עשרות אלפי לקוחותיה לאורך 15 שנות פעילותה. הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אמר: "בדברים המובאים בדו"ח מתבטאת תרומתה המתמשכת של הסנגוריה הציבורית לקידום ההגנה על זכויות הפרט ולשמירה על הגינות ההליך הפלילי".

מהדו"ח עולה כי בעקבות שינויי חקיקה לאורך השנים, כמעט כל אדם זכאי לייצוג סנגור ציבורי, בתנאי שהתביעה מבקשת לגזור על אותו אדם מאסר בפועל. תנאי נוסף לייצוג, אשר בסנגוריה מדגישים שלא עודכן שנים רבות, הוא מצבו הכלכלי של אותו אדם. לפי החוק, הרף הכלכלי לייצוג עומד על הכנסה חודשית ברוטו של 5,692 שקלים למשפחה בת שלוש נפשות. בסנגוריה הציבורית טוענים שכלל זה אינו מתאים לאופי העבודה וכי נוסחם של התנאים בתקנות קשה להבנה ונתון לפרשנויות שונות. עוד נטען, כי אופן יישום התנאים גורם להבחנות בלתי מוצדקות. "ברור כי סכום זה, אשר נקבע באופן שרירותי לפי שיעור של שני שלישים מהשכר הממוצע במשק, אינו יכול להוות מדד רלוונטי, שכן פעמים רבות גם משפחה שהכנסתה גבוהה מזו אינה יכולה להרשות לעצמה את שירותיו של סנגור פרטי".

בדו"ח נמתחת ביקורת חריפה על עבודת המשטרה, שלטענת הסנגוריה הציבורית על פי רוב אינה מקפידה לממש את זכותם של העצירים להתייעץ עם עורך דין לפני חקירתם. ברוב המקרים המשטרה מודיעה לסנגוריה על המעצר רק לאחר החקירה, כשכבר כמעט אין תועלת של ממש בהתייעצות עם עורך דין. בדו"ח מציינים עוד כי למרות פסקי הדין המנחים של בית המשפט העליון ועל אף הוראות החוק והתקנות, המשטרה לא מקפידה ליידע את כל העצורים על זכותם לסנגור ציבורי טרם חקירתם. חלקם מקבלים הודעה כזו רק עם תום פעולות החקירה והעברתם למעצר. חלקם לומדים לראשונה על זכות זו רק בבית המשפט, בדיון בהארכת מעצרם למחרת, אז הם פוגשים את הסנגור הציבורי התורן. "למעשה, משטרת ישראל טרם גיבשה הנחיות מתאימות לחוקרים באופן שיאפשר את מימוש זכות ההיוועצות", נטען בדו"ח.

הקטין התייאש מהמתנה למעון וביקש להיעצר

נושא נוסף שהדו"ח מצביע עליו הוא בעיית הפיקוח על עברייני מין מורשעים. לדברי הסנגוריה, יש פגמים ביישום החוק המאפשר להגביל משמעותית את עברייני המין ולפקח עליהם לאחר ריצוי עונשם. לטענת הסנגוריה, אנשיה מתריעים בפני הגורמים הרלוונטיים במקרים רבים על התקלות הללו, ובמקביל פועלים להבטיח ביקורת שיפוטית ממשית על הבקשות לצווי הפיקוח. בסנגוריה הציבורית מדגישים בנוסף כי יש מחסור ניכר במסגרות קהילתיות לטיפול ייעודי לעברייני מין.

אבל הבעיה אינה רק במסגרות הקהילתיות לטיפול בעבריינים מורשעים. הטענות שנשמעות חדשות לבקרים על קריסת מדינת הרווחה מופיעות בדו"ח בדמות ביקורת על מצוקת המקום במעונות החסות והעדר מסגרות ייעודיות לאוכלוסיות מוחלשות. "סוגיה זו אשר מעת לעת חוזרת ומעסיקה את בתי המשפט והתקשורת, מטרידה את הסנגוריה ברמה היומיומית ונעשים מאמצים רבים להביא לפתרונה", נכתב בדו"ח, ונטען בו כי הדבר מונע טיפול ראוי בעניינם של קטינים בסיכון גבוה, וגורם לפגיעה קשה ביותר בהם. בשל רשימות ההמתנה הארוכות, הקטינים נותרים זמן רב ללא מסגרת מתאימה, מה שעלול לגרום להידרדרות במצבם.

בדו"ח מציינים מקרה שבו קטין המתין חודשים רבים להצבתו במעון נעול, עד שנואש וביקש כי ייגזר עליו מאסר בפועל, למרות עמדת המדינה ומטפליו כי מקומו

במעון. בסנגוריה מציינים כי בית המשפט העליון התייחס למצוקה זו באחרונה, והפחית את עונש המאסר שהוטל על הקטין. עוד נטען כי מצב זה רלוונטי גם לגבי קטינים ברמה שכלית ונפשית גבולית. "בהיעדר מסגרת מותאמת למצבם, בית המשפט לעתים נאלץ להשימם במקום שאינו מותאם לצורכיהם, או אף במאסר", נכתב בדו"ח.

גם המגמה המסתמנת בקרב המחוקקים "לייעל" את הליכי המעצר, ההרשעה והמאסר בשל העומס על בתי המשפט וגל האלימות ברחובות מדאיגה את אנשי הסנגוריה הציבורית. לדבריהם מדובר במגמה מטרידה, ההולכת וגוברת, לנסות לשנות את החקיקה כדי לפגוע בזכויות הנאשמים והחשודים ולצמצמן. "הסנגוריה הציבורית רואה בדאגה רבה את הלחצים המבקשים להסתמך על קשיים מערכתיים כדי להצדיק כרסום ביסוד של המשפט ופגיעה בזכויות בסיסיות של הפרט". בדו"ח מביעים התנגדות תקיפה להצעות חוק רבות שנועדו להרחיב בצורה ניכרת את סמכויות גורמי האכיפה והחקירה מול האזרח, כגון "חוק המישוש", שדווקא היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הביע באחרונה תמיכה בו.