יום ירושלים: נתניהו מצייר חומה, העזיבה נמשכת

"יש כאן משהו מיוחד שמאחד בין האנשים. בירושלים יש מגוון אנושי ונשמה שלא תמצא במקום אחר, לא הייתי בוחרת במקום אחר". ענבל הלפרין (28) סטודנטית לתואר שני במכללה למנהל, המועסקת כמפתחת קהילות של צעירים בבירה, חזרה לירושלים לפני שנתיים לאחר גלות של שלוש שנים בתל-אביב. אבל חזרתה של הלפרין עדיין לא משפרת בהרבה את מאזן ההגירה בבירה שמוסיף להיות שלילי.

עוד חדשות ב-ynet:

• "אם יסמנו מוצרי ההתנחלויות, נפטר פלסטינים"
• הגדר בדרום מתקדמת: מסתננים נדחקים לצוקים
• בעקבות הביקורת: מופז יקפיא את "חוק הריתוק"
  

לרגל יום ירושלים, פרסמה לשכת העיתונות הממשלתית תמונות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצייר את החומות ואת מגדל דוד במטוסו בדרך לפראג. אולם, הנתונים ממשיכים לשרטט תמונת מצב עגומה. בשנת 2011 עברו לירושלים 10,500 תושבים חדשים ועזבו אותה 18,000 מתושביה. כך לפי מכון ירושלים לחקר ישראל.

מצייר את חומות העיר העתיקה (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

מגדל דוד לפי נתניהו (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

ענבל הלפרין, שנולדה בירושלים, עזבה אחרי הצבא לתל-אביב: "כמו כולם רציתי לנשום אוויר אחר, אבל אחרי התואר הראשון הרגשתי שמשהו חסר לי, אז ארזתי את עצמי, חזרתי לירושלים ומצאתי כאן עבודה. חוץ מזה, בירושלים השכירות יקרה פחות, הדירה שאני גרה בה הייתה עולה לי פי שניים בתל-אביב". הלפרין לא מבטלת את בעיית התעסוקה ששולחת צעירים רבים למרכז הארץ, אך לטענתה, המצוקות הללו מאפיינות מקומות נוספים בפריפריה, "נכון שיש בעיה בלקנות דירה ולמצוא עבודה ויש בעיה של התחרדות שמשפיעה גם על מחירי הדיור, אבל אני מאמינה שצעירים חילונים רבים שפועלים ביחד יכולים לשנות את זה".

יש כאן רוח אחרת. ענבל הלפרין עזבה וחזרה (צילום: גיל יוחנן)

"בסופו של דבר", אומרת הלפרין, "התרבות כאן מנצחת. יש כאן רוח אחרת ואנשים מכל מיני סוגים שהופכים את ירושלים לדבר האמיתי. ככה נראית ישראל היום - חרדים, ערבים, צעירים חילוניים. מי שרוצה בועה יכול למצוא אותה בתל-אביב". ומדוע החליטה לשוב? "החלטתי שאני רוצה לעשות משהו משמעותי מבחינה חברתית שתהיה לו השפעה רחבה. חשבתי שירושלים זה המקום הנכון לעשות את זה. רציתי לחיות עם אנשים שדומים לי ברצון שלהם להיות מעורבים. בתל-אביב יש הרבה כיף מסביב, אבל גם הרבה ניכור, ובסוף היום יש תחושה שכל אחד לעצמו. ירושלים, לעומת זאת, היא חממה לצעירים אקטיביסטים".

בשנת 2011 חצתה ירושלים את קו 800,000 התושבים וכיום מתגוררים בה 801,000 תושבים. מתוכם 407,000 יהודים (62%), 281,000 מוסלמים (35%), ו-14,000 נוצרים (2%). עיריית ירושלים פרסמה השבוע נתונים שמהם עולה כי בפעם הראשונה לאחר עשור וחצי של ירידה רציפה, החלה השנה עלייה במספר התלמידים בחינוך הממלכתי בירושלים. בנוסף נרשמה גם עלייה של ארבעה אחוזים באחוז הזכאות לבגרות במערכת החינוך במגזר הממלכתי. בשנת 2010 בלט חלקם של בני 34-20 בין העוברים לגור בירושלים וגם בין העוזבים אותה, והם היוו 52% מהעוברים אל ירושלים, ו-47% מהעוזבים אותה.

בלי עתיד מקצועי. תמר קציר (צילום: דנה קופל)

תמר קציר (26) היא אחת העוזבות. לפני כשנה עברה לתל-אביב. "העיקר היה אילוצים של עבודה. אני עובדת בתחום התקשורת וידעתי שלמרות שיש בירושלים אפשרויות, המקומות המובילים נמצאים בתל-אביב. יש לי הרבה חברים שלא נשארו פשוט כי לא היה להם עתיד מקצועי. זה עניין שמשפיע מאוד, במיוחד בשלב שבו אתה מסיים את האוניברסיטה וחושב מה אתה רוצה לעשות עם החיים שלך". קציר, שגדלה במושב תל שחר הסמוך לרחובות, עברה ללמוד בירושלים אחרי הצבא ובילתה שלוש שנים בבירה, שנים שהיא מתארת כ"מרתקות ומקסימות". עבורה, ההחלטה לעזוב הייתה קשה, "השארתי כאן עבודה וחברים שאהבתי מאוד". 

בוויכוח הנצחי על התחרדות העיר היא בוחרת לומר ש"ירושלים לא עיר קלה. אתה מרגיש לפעמים זר בשכונה שלך ומסיק מסקנות. היו חסרים לי צעירים פלורליסטים". עם זאת, קציר מציינת שהיא מכירה "הרבה ארגונים ואנשים טובים שעובדים קשה כדי לפתור את הבעיות ואני בעצמי עדיין מתעסקת בירושלים עם פרויקטים של קרן jvp". 

אז מה עושים? לדברי אלישבע מזי"א, מנכ"לית עמותת הצעירים הירושלמית "רוח חדשה", "הרבה כבר נעשה בשטח. אנחנו לא מחכים ליום ירושלים כדי לעסוק בפרויקטים של תרבות ודיור בר-השגה. זו השנה הראשונה שבה אני מרגישה שינוי אמיתי. בשנים האחרונות נעשתה עבודה רצינית בשינוי הדימוי של העיר, עניין משמעותי מאוד בהפיכתה של ירושלים למוקד משיכה. יש כמות הולכת וגדלה של צעירים שרוצים להישאר כאן והדיבור בעניין הזה השתנה. יש עוד עבודה רבה בטיפול בבעיות של הדיור והתעסוקה שבסוף עושים את ההבדל. הצעירים האיכותיים שרוצים להישאר צריכים עבודה ודיור וזו משימה שדורשת פתרון ברמה הלאומית".