"אם יסמנו מוצרי ההתנחלויות, נפטר פלסטינים"
בעלי מפעלים בהתנחלויות מודאגים מהחלטת דרום אפריקה לסמן מוצרים מההתנחלויות, עליה דווח לראשונה ב-ynet. מנכ"ל באחד מאזורי התעשייה: "יש פה אלפי עובדים פלסטינים. אם יחתכו בעלויות בגלל החרם, הם יפוטרו ראשונים". פעילי הארגונים שדחפו להחלטה: "ישראל מידרדרת כמו משטר אפרטהייד"
האם מדינות נוספות יילכו בעקבות דרום אפריקה? החלטת שר התעשייה והמסחר של דרום אפריקה, ד"ר רוב דייויס, שמוצאו יהודי, לסמן מוצרים המגיעים מההתנחלויות, שפורסמה לראשונה ב-ynet, גורמת לחשש בקרב בעלי המפעלים ביהודה ושומרון מפני סחף והמשך המגמה במדינות נוספות. חששם קיבל אישוש בדברי שר החוץ הדני, ווילי סובנדל, שרוצה לנקוט צעד דומה. בעלי מפעלים ומנהלי אזורי תעשייה בהתנחלויות מזהירים כי מי שעלול להיפגע במקרה של ירידה בייצוא יהיו דווקא הפועלים הפלסטינים. קרוב ל-15 אלף מהם מועסקים במפעלים אלו.
בעקבות הפרסום על התקנה שעליה חתם השר הדרום אפריקני, יזומן היום השגריר בישראל לשיחת הבהרה ונזיפה במשרד החוץ. גורמים במשרד החוץ בירושלים אמרו "מדובר בהחלטה גזענית, חבל שדרום אפריקה שסבלה במשך שנים מגזענות היא זו שמובילה את המהלך הזה". מנגד, אלון ליאל, לשעבר שגריר ישראל בדרום אפריקה, אמר ל-ynet: "אם מישהו חשב שאנחנו נמשיך שנה רביעית וחמישית בלי תהליך שלום והחרם על מוצרי ההתנחלויות לא יגיע ולא יתרחב - הוא טעה. דרום אפריקה ודנמרק הן לא האחרונות, אם תהליך השלום יישאר תקוע".
- לקריאת הצו המלא של דרום אפריקה - לחצו כאן
- סימון מוצרי התנחלויות: שגריר דרום אפריקה יינזף
- דרום אפריקה תורה על סימון מוצרים מההתנחלויות
"ברור שאני מודאג וגם בעלי המפעלים מודאגים, אבל קודם כול אני מודאג עבור הפועלים שלי שיהיו הראשונים להיפגע, יש פה אלפי עובדים שמקבלים תנאים שלא יקבלו בשום מקום אחר ברשות הפלסטינית וברור שאם יחתכו בעלויות בגלל החרם הם יפוטרו ראשונים", אומר מנכ"ל באחד מאזורי התעשייה הגדולים ביו"ש שמצביע על כך שהחרם גם יכול ליצור בעיה ביטחונית, "ההחלטה הזו היא ממש חרב פיפיות. יש פה פועלים שמאכילים עשרים פיות, אם הם ייכנסו לבעיה כלכלית זה יגרום תסיסה שתשפיע ביטחונית על כולנו. המצב הכלכלי הטוב הוא ערובה לשקט ולדו-קיום והמשמעות של הידרדרות כלכלית ברורה לכולנו".
"חייבים לעצור את הסחף"
לדברי המנכ"ל, הוא התמודד בעבר בהצלחה עם חרמות וקשיים אך הפעם מדובר במצב מדאיג הרבה יותר. "תמיד מקשים עלינו בנושא הזה ועד עכשיו הפועלים לא שמו פס, האידיאולוגיה נחמדה אבל איכות המוצרים והאינטרס הכלכלי גרמו לה להתרוקן מתוכן. הפעם חייבים לעצור את הסחף. גם אני וגם הפועלים באותה דעה שרצוי שיגיעו להסכמות מדיניות, אפילו חשאיות, כמה שיותר מהר בדרגים הכי גבוהים כדי למנוע חרמות".
לדברי המנכ"ל מצטרף יהודה כהן, בעליה של חברת ליפסקי, המנהל מפעל באזור התעשייה ברקן המוחרם קרוב לשנתיים על ידי הרשות הפלסטינית. למרות זאת נכנסים לתחומו שלושת אלפים פועלים מדי יום. "אזורי התעשייה האלו זה הדבר הכי יפה שיש, אנו חיים ומתפרנסים יחד, זה הדוגמה לאיך אפשר לחיות בשלום באזור הזה, אבל משרד החוץ לא יודע לשווק את זה הלאה והגיע הזמן שיעשו משהו".
כהן, המעסיק כ-40 פועלים, מספר כי עובדיו מוטרדים מאוד אך למזלו עד עתה החרמות לא פגעו בו. "הם אומרים לי שהם מוטרדים מזה, שזו טעות וזה פוגע בהם. כל מי שבא לכאן לראות את המפעל נדהם מהחיים המשותפים שלנו יחד. אני מודאג בשביל הפועלים, אך עד עכשיו ככל שהחרימו אותי יותר ככה התפתחתי יותר ופיתחתי מוצרים חדשים. למרות החרמות אני במצב הכי טוב שלי זה עשור ומובן שהפועלים נהנים מזה".
גם במועצה האזורית שומרון, המפעילה את אזור התעשייה ברקן ומעסיקה בתחומה אלפי פלסטינים, מודעים לבעייתיות הכלכלית שההחלטה עלולה לייצר גם להם, אך הקפידו אמש להפגין עסקים כרגיל. "זה מדהים איך השמאל הקיצוני לא מבין שהנפגעים העיקריים יהיו פלסטינים פעם אחר פעם", אמר יושב ראש המועצה, גרשון מסיקה, בהתייחסו לארגונים שפעלו למען ההחלטה בדרום אפריקה. "למזלנו, עד עכשיו החרמות האלו מצליחים רק ברמת יחסי הציבור ואנחנו בטוחים שכך יהיה גם הפעם, ויהודים וערבים ימשיכו לעבוד ולהתפרנס יחד כדי לחזק את התעשייה שפורחת אצלנו ולבסס את הדו-קיום".
"ישראל מידרדרת כמו משטר האפרטהייד"
הודעתו של שר התעשייה והמסחר הדרום אפריקני הגיעה לאחר יותר משנה של מאמצים מצדם של ארגונים פלסטיניים בשיתוף ארגוני זכויות אדם בדרום אפריקה. ליאם מיניי, פעיל בארגון "לפתוח את רחוב השוהדא", שהיה אחד מהאחראים לקמפיין אמר בשיחה עם ynet מדרום אפריקה כי הקמפיין התחיל בשנת 2010.
"התרגשנו ושמחנו מאוד שהממשלה בדרום אפריקה החליטה לנקוט את הצעד הזה ושהיא החליטה לאמץ את החוק הבינלאומי, ולתת לצרכן את האפשרות להחליט אם הוא רוצה לתמוך בתוצרת מאדמה כבושה או לא". הוא ציין כי המטרה של הקמפיין היא להעלות את המודעות בארצו לסוגיה. "המטרה היא ליידע את התושבים על מה שקורה בגדה המערבית, ולהסביר להם כיצד בכך שהם בוחרים שלא לקנות את המוצרים המסוימים הללו, הם יכולים לעזור".
מוחמד דסאיי מארגון BDS דרום אפריקה, אשר קורא להטלת סנקציות וחרמות על ישראל בגין התנהלותה בשטחים אמר ל-ynet כי ההחלטה של שר התעשייה והמסחר היא "צעד קולני נגד מוצרים שמקורם בהתנחלויות. אני בטוח שיהיו צעדים נוספים שעתידים להגיע". לדבריו, המפלגה השלטת בדרום אפריקה, "הקונגרס הלאומי האפריקני", היא בת ברית ותיקה של העם הפלסטיני זה זמן רב. "ישראל מידרדרת במהירות למקום שבו היה משטר האפרטהייד בדרום אפריקה בשנות ה-80',
והיא הופכת ונעשית מדינה מנודה בעולם".
מיניי התייחס גם לעובדה שההחלטה הזאת עוברת במדינה שלה היסטוריה גזענית. "זה אכן סמלי וזה נהדר לראות שדרום אפריקה מנהיגה את הקמפיין הבינלאומי נגד מדיניות בסגנון האפרטהייד". העובדה שארגונים לא ממשלתיים הם אלו שדווקא הצליחו להביא להחלטה הזאת עוררה באנשי הקמפיין הרבה גאווה.
"הסיבה לכך שארגונים לא ממשלתיים מצליחים לעשות שינוי כזה היא העובדה שהם אלו שמייצגים את החברה האזרחית ואת האנשים ברחוב. וזה בהחלט חשוב שארגונים יכולים לעשות זאת". מיניי מקווה שממשלות נוספות יילכו בעקבותיה של דרום אפריקה ויפרסמו תקנות דומות.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
