עיר אחת, הרבה עימותים: מסלולי המאבקים בי-ם

העיר שחוברה לה יחדיו, היא עיר שבבסיסה מאבקים ועימותים בלתי פוסקים שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מהווייתה. לכבוד יום ירושלים, הנה כמה מסלולים המשלבים היסטוריה והווה של מאבקים, יחד עם חוויה לכל המשפחה.

עוד על ירושלים בערוץ התיירות:

• שער יפו: סיור בכניסה הכי החשובה לעיר העתיקה
• הכותל פינת הר הבית: סיור במחלף הראשון בעולם
•  עולים לרגל בי-ם: בעקבות אבותינו לבית המקדש
  

ירושלים כמרקחה: קו התפר - גדר ההפרדה

גדר ההפרדה הינה גדר ביטחון שנועדה למנוע חדירת מחבלים מיהודה ושומרון לישראל. לאחר הפיגוע הקשה בבית-ליד בשנת 1995, התקבלה בממשלת רבין החלטה על הקמת הגדר, החלטה זו לא יושמה מסיבות שונות (ביניהן רצח רבין).

לאחר שנים של עיכובים, חילוקי דעות ועליה דרמטית במספר הפיגועים, ובכללם חדירת מחבלים מתאבדים, החליט אריאל שרון ראש הממשלה דאז, בשנת 2002, להוציא לפועל את בניית גדר ההפרדה.

עוטף ירושלים הוא שמו של קטע בגדר ההפרדה, מטרת תוואי הגדר באזור זה לחצוץ בין ריכוזי האוכלוסייה הישראלית והפלסטינית. אורכה המתוכנן של גדר ההפרדה לאורך כל הארץ הוא 790 ק"מ‏, אורכו של עוטף ירושלים עומד על 168 ק"מ. עד היום הושלמו 490 ק"מ‏.

חוצצת בין הישראלים והפלסטינים. גדר ההפרדה (צילום: AFP)

הגדר מהווה מוקד של מאבק ועימות, החוצה מחנות בישראל. המתנגדים הם בעיקר בשני קצוות הקשת הפוליטית. בשמאל טוענים כי מדובר בפגיעה במרקם החיים של הפלסטינים שמעבר לגדר ומוחים על הפקעת קרקעות מהפלסטינים. בימין חוששים כי הגדר תהיה תוואי הגבול הסופי עם הפלסטינים, ולטענתם הגדר אינה אפקטיבית דיה והיא עלולה ליצור מצב שבו יהיה ריכוז פיגועים בשטחי ההתנחלויות.

מסלול הסיור משקף את המציאות הגיאופוליטית המורכבת של ירושלים האקטואלית תוך עצירה בתצפיות ובמספר נקודות מרכזיות לאורך גדר ההפרדה ההולכת ונבנית.

מסלול הסיור: שכונת גילה - שממנה ניתן לצפות על הר גילה, בית ג'אלה וגוש עציון - המצויים באזור קו התפר. משם נמשיך למחסום 300 - שנימצא 300 מ' מקבר רחל, שם ניתן להכיר ולהבין מקרוב מהו מעבר גבול בין ישראל לפלסטינים. בהמשך, ניתן לנסוע להר חומה ולחצות משם את שכונת אום טובא, צור באחר, ואדי קדים, ואום ליסון ובהמשך הכביש מגיעים לשכונת ג'בל מוכבר וממנה אפשר לצפות על שכונות היהודיות הבנויות בלב השכונות הערביות, שכונת נוף ציון וראסל עמוד.

כמו כן, ניתן לראות את שכונת אבו דיס, המהווה מוקד ועניין לחיים בצמוד לגדר ההפרדה. זו שכונה החצויה לשניים: תושבים החיים בתוך שטח ישראל ורמת החיים שלהם גבוהה, ותושבים שעברו להתגורר מעבר לגדר וחייהם השתנו בכל המובנים. משכונת ג'בל מוכבר ממשיכים בכביש המחבר לשכונת ארמון הנציב. ניתן לסיים בתצפית הר הצופים בכביש שעוקף את האוניברסיטה העברית ומשם ניתן לערוך תצפית מרהיבה על אזור מעלה אדומים ושטח E1, הנתון עד היום למחלוקת.

משכונת גילה ניתן לתצפת עליו. גוש עציון (צילום: רון פלד)

מעיר חצויה לעיר מאוחדת - "עיר שאוחדה לה יחדיו"

"הקו העירוני" היה שמו של קו גבול (חלק 'מהקו הירוק' בין ישראל לממלכת ירדן), שחצה את ירושלים במשך 19 שנה. ראשיתו של "הקו העירוני" בהסכם הפסקת האש שנחתם ב- 30 בנובמבר 1948 ועד למלחמת ששת הימים, ב-6 ביוני 1967. אורכו היה שבעה ק"מ. זהו קו גבול שנמתח בתוך שטח בנוי ומאוכלס בצפיפות, קו הגבול חצה שכונות, חצה רחובות והחמור מכל חצה בתים.

מפקד מחוז ירושלים, סגן אלוף משה דיין, ונציג הכוחות הערביים, לויטננט-קולונל עבדאללה א-תל, נפגשו בבית נטוש בשכונת מוסררה בירושלים והחליטו לחתום על קו גבול בין ירדן למדינת ישראל, וסימנו את הגבול על גבי מפה בקנה מידה של 1:20,000.

דיין התווה את קו העמדות הישראלי בעיפרון אדום וקולונל עבדאללה א-תל התווה את קו העמדות הירדני בעפרון ירוק (השם "הקו הירוק" נקבע בגלל צבע העיפרון). הקווים שסומנו על גבי המפה בעפרונות שעווה היו בעובי 4-3 מ"מ, המתורגמים בשטח לרצועת מבנים ברוחב 80-60 מטר. כתוצאה מכך, השטחים של עובי הקו הפכו מקור לוויכוחים, אי הבנות, בעיות וסכסוכים קשים בין הצדדים. לבסוף הפכו לשטחי הפקר שמוקשו ברובם, והגישה אליהם נאסרה לשני הצדדים.

בהסכם שביתת הנשק ישראל-ירדן שנחתם כעבור שישה חודשים, נקבע כי קווי שביתת הנשק יחפפו את קווי הפסקת האש על פי המפה הנזכרת. איש לא האמין, כי המפה והקווים המרושלים והבלתי מדויקים הפכו באחת לכלל מחייב, שהכתיב את החיים בעיר למשך 19 שנים. המסלול מכיל סיפורים מרתקים על החיים המורכבים שהיו, עד לסוף הטוב של איחוד ירושלים.

רבין, דיין ונרקיס הולכים עם כיבוש העיר (צילום: ברונר, לע"מ)

בהמשך ניסע לשכונת שייח' ג'ראח, שם ממוקמת האנדרטה לזכרם של 78 אנשי הרפואה והנוסעים שנהרגו בטבח בדרכם להר הצופים באפריל 1948. האנדרטה מצויה ברחוב "דרך הר הזיתים" מול רחוב נאשאשיבי. באנדרטה 77 שמות ואלמוני אחד.

היעד האחרון במסלול יהיה אתר ההנצחה על גבעת התחמושת, אשר לצד היותו יד לנופלים במלחמת ששת הימים ועדות לגבורת הלוחמים בגבעת התחמושת עצמה, משמש היום כאתר לצורך לימוד מהלכי הקרב שהיו במלחמת ששת הימים בירושלים ובסביבותיה. האתר מצוי על דרך לוי אשכול, הסלולה בדיוק על התוואי של הקו העירוני. כאן עבר אז קו הגבול בין שכונת בית ישראל, מצד אחד, ושכונת שייח ג‘ארח מהצד השני.

נמצא על התוואי הקו העירוני.  גבעת התחמושת (צילום: עמית שאבי)

"שלוש הדתות" - סיפור של פוליטיקה ודמוגרפיה ברובעים

הכרזתו של משחרר ירושלים ברשת הקשר "הר הבית בידינו", הפכה למושג שיותר מכל מבטא לכאורה את הניצחון ההרואי במלחמת ששת הימים ואיחוד העיר.

הליכה קצרה דרך סמטת רחוב המרונים והאכסנייה הלותרנית, תוביל אותנו לגרם מדרגות ומשם בעליה קצרה נמצא עצמנו על גגות העיר העתיקה, שכולה קונפליקט מתמשך של רבעיים ולאומיים: הרובע היהודי הצופה לכותל המערבי, הרובע המוסלמי הנדחק להר הבית ומסגדיו, והרובע הנוצרי והארמני העוטפים את כנסיית הקבר.

מרכז קניות של המאה ה-21  בי-ם. ממילא (צילום: זיו ריינשטיין)

דרך רחוב דוד ורחוב היהודים נחצה את "הקרדו" והרובע היהודי לתצפית על הר הבית והכותל המערבי. יציאה דרך שער האשפות תוביל אותנו לעיר דוד או אולי לעיר יבוס או גם וגם. גם עמותת אלעד וגם תושבי הכפר סילוואן הערבי, מנכסים נכסים ושורשים ליד מעיין השילוח שכבר לפני אלפי שנים החלו התנגשויות מקומיות בין עממיי כנען השונים.

מכאן נמשיך לטיילת המלך הצופה להר הזיתים, שבו נחים מחד בשלום אבשלום וזכריה בקברים מפוארים ואלפים אחרים במפוארים פחות, ולידם כנסיות ומבנים שכולם התרסה: מי יותר גדול? מי יותר חשוב? וגם אנחנו בירושלים! כנסיית גת שמנים, הכנסייה הרוסית על בצליה המוזהבים, האוגוסטה ויקטוריה של הגרמנים, כרמליתים של הצרפתים ובית המגורים של המתנחלים ודגלים מתנופפים.

קבר זכריה בנחל קדרון (צילום: רון פלד)

עלייה במעלה "דרך מוטה גור" תוביל אותנו לשער האריות, וכך, בדומה לכניסתו של מוטה גור בששת הימים, ניכנס שוב ל"דרך הייסורים" שכולה עימותים בין קבוצות צליינים לרוכלים וכייסים ודחיקות מרפק בין נושאי צלב ללובשי קפוטה שכולם נדחקים לכנסיית הקבר.

קתולים ,יוונים, קופטים, ארמנים ואתיופים קנו להם מעמד בכנסייה בתהלוכות, ובאגרופים מקופצים ישמור כל אחד על מעמדו וזכויותיו.

כוס קפה בכיכר הציורית של שוק המוריסטאן, ובצעד נוסף חוזרים למאה ה-21 ולקניון המותגים בממילא.

• תודה לד"ר אבי ששון וד"ר איילת לוי-רייפר מהחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון, ויעקב מיטרני - יו"ר אגודת מורי הדרך, על המלצותיהם למסלולי הטיול