בקע בדיסק: האם נקבעו לך אחוזי נכות נכונים?

ייתכן מאוד כי גם אתה, כמו עובדים רבים אחרים בישראל, נפגעת בגבך בתאונת עבודה והתבשרת כי הינך סובל מבקע דיסק. הפגיעה המייסרת באה לידי ביטוי בכאבים, במגבלת תנועה ואף בפגיעה עצבית, תחושת נימול והקרנת כאבים בלתי נסבלים לגפיים התחתונות.

עם כאב בלתי מרפה פנית למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר בך כנפגע עבודה, ולאחר אישור התביעה, זומנת להתייצב מול הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי, אשר אשררה את שידעת: הינך סובל משתי פגיעות, פגיעה אורטופדית ופגיעה נוירולוגית.

אולם, עם קבלת החלטת הוועדה הרפואית, התחוור לך כי על אף שאתה סובל משני ליקויים, נקבעה לך נכות בגין ליקוי אחד בלבד.

צריך לבחור: סעיף אורטופדי או סעיף נוירולוגי

בהתאם לעמדת המוסד לביטוח לאומי עד לפני כשנה, כאשר מדובר בפגיעה מסוג בקע דיסק, נקבעה לנפגע נכות - או בהתאם לסעיף האורטופדי או בהתאם לסעיף הנוירולוגי, אך לא שניהם יחד. עמדת הביטוח הלאומי דאז גרמה עוול גדול לנפגעים רבים, שכן הנכות אשר נקבעה לנפגעים לא שיקפה את מצבם בפועל.

יתרה מכך, עצם העובדה כי לנפגעים נקבעה נכות בגין ליקוי אחד בלבד, גרמה לכך שחלק גדול מהם היו זכאים לתשלום מענק חד פעמי מביטוח לאומי בגובה של 43 קצבאות, ולא לגמלה חודשית. אין המדובר בניואנס זניח. לעיתים מדובר בעשרות אלפי שקלים ובמקרים מסוימים, אף במאות אלפי שקלים.

בשורת האיוב הגיעה במכתב גם למיכאל (שם בדוי), איש פרסום בן 50 אשר נפגע בגבו לפני כשלוש שנים, בעת שניסה להרים מחשב כבד אל שולחנו. בעקבות בקע הדיסק אשר ארע לו, סבל מיכאל ממגבלות תנועה, ופגיעה עצבית קשה, ומצא עצמו חדשות לבקרים, נאנק מכאבים על הספה בסלון ומחפש נחמה בפייסבוק.

כמו נפגעי עבודה אחרים, פנה מיכאל בתביעה אל המוסד לביטוח הלאומי, אך על אף שנפגע הן מבחינה אורטופדית והן מבחינה נוירולוגית, נקבעה לו נכות רק בגין אחת מהפגיעות, ושולם לו מענק חד פעמי.

בג"צ: אחוזי נכות בגין 2 הליקויים

למזלו של מיכאל ונפגעים אחרים, הסוגיה האמורה התגלגלה לפתחו של בג"צ לפני כשנה, ובסופה של ההתדיינות המשפטית במסגרת בג"צ 1634/09 (03/11) בעניין בן ציון פנקס נגד בית הדין הארצי לעבודה והמוסד לביטוח לאומי, הסכים המוסד לביטוח לאומי לחזור בו מעמדתו, כך שאדם הסובל הן מנכות אורטופדית והן מנכות נוירולוגית בעקבות בקע דיסק, יוכל לקבל אחוזי נכות בגין שני הליקויים גם יחד.

פסק הדין תיקן למעשה עוול משמעותי אשר היה קיים באופן המצמצם בו פירש המוסד לביטוח לאומי את התקנות. אמנם, קביעתו של בג"צ אינה חלה למפרע ואינה משנה במישרין את החלטת המוסד לביטוח לאומי לגבי נפגעים אשר עניינם נידון ע"י הוועדות הרפואיות בעבר. יחד עם זאת, נקבע בפסק הדין כי אותם נפגעים אשר נקבעה להם נכות בגין ליקוי אחד, הגם שסבלו הן מפגיעה אורטופדית והן מפגיעה נוירולוגית, רשאים לשוב לביטוח לאומי ולבקש כי הוועדות הרפואיות ידונו במצבם פעם נוספת, ויקבעו להם נכות אף בגין הליקוי השני.

בעקבות פסק הדין הצטייד מיכאל במסמכים רפואיים עדכניים, ופנה אל המוסד לביטוח לאומי בבקשה לדון במצבו מחדש. הוועדה הרפואית אשר דנה במצבו של מיכאל, קבעה לו נכות נוירולוגית בנוסף לנכות האורטופדית אשר נקבעה לו בעבר. נכותו המצטברת החדשה של מיכאל עלתה על 20% נכות, כך שהוא החל לקבל קצבת נכות חודשית, לשארית חייו.

מאחר וגמלת הנכות לנפגעי עבודה מחושבת מתוך שכרו של הנפגע בסמוך לפני הפגיעה, במקרה של מיכאל, איש פרסום מצליח, דובר על תוספת מצטברת לגמלה בסכום של מאות אלפי שקלים חדשים.

הכותבת היא עו"ד, לשעבר יועצת משפטית במל"ל, מומחית למימוש זכויות רפואיות ולתביעות מול ביטוח לאומי