פונדקאות גם להומואים - מה זה בדיוק אומר?

כיצד ההמלצות בנושא פונדקאות ישפיעו על זוגות הומוסקסואלים? בעקבות המלצות הוועדה הציבורית לבחינת נושא הפריון וההולדה, שהוגשו היום (א') ואשר אם יתקבלו יאפשרו פונדקאות לזוגות הומוסקסואלים, תוהים רבים כמה קרוב העניין למימוש - וגם כמה יעלה התהליך.

פונדקאות להומואים בישראל :

• מהפכה בישראל: המלצה לפונדקאות גם להומואים
• עתירה לבג"ץ: אשרו גם להומואים פונדקאית
• תביעת תקדים מהראל: שלמו פונדקאות להומואים
  

מהו המצב הנוכחי?

על פי החוק היום במדינת ישראל, הליך פונדקאות כפוף לאישור של ועדה סטטוטורית במשרד הבריאות, שהרכבה מוגדר בחוק ושעליה לאשר כל הסכם פונדקאות לפני החתימה עליו.

הליך פונדקאות מתאפשר כיום רק לזוג נשוי, גבר ואישה שנישאו או שיש להם הסכם נישואים. החוק אינו מאפשר לנשים יחידניות לא נשואות להשתמש בשירותי פונדקאות, וכן לא מאפשר זאת לזוגות חד-מיניים, אשר המדינה אינה מכירה עדיין כלל בזוגיות שלהם.

החוק גם מגביל את זכאות הנשים אשר רוצות להיות פונדקאיות - רק לנשים לא נשואות.

מה השינוי שעליו ממליצה הוועדה?

הדו"ח כולל מגוון המלצות להכנסת שינויים בחוק, גם כאלה שאינן קשורות בפונדקאות אלא בפוריות, אך מבחינת הפונדקאות לזוגות חד-מיניים, הוועדה למעשה ממליצה להרחיב בפעם הראשונה את הזכאות החוקית לפונדקאות באופן שיאפשר גם להומוסקסואלים (כיחידים), ללסביות ולנשים יחידניות עם בעיות פוריות להביא ילד לעולם בסיוע פונדקאית בישראל.

פונדקאות תתאפשר רק לבני זוג שאין להם יותר מילד אחד קודם להליך, וליחיד שאין לו ילדים בכלל. הגיל המקסימלי של ההורה המיועד - 54 בעת החתימה על ההסכם. הגיל המקסימלי של האם פונדקאית יעמוד על 38.

מתי ייכנס השינוי לתוקף?

העניין עומד כעת לפתחו של משרד הבריאות. כרגע מדובר בהמלצות בלבד, אולם הן יועברו כעת לגורמי המקצוע במשרד הבריאות שיבחנו אותן ויחליטו אם לאשר אותן או לא.

ניתן לאשר את ההמלצות בחקיקה ראשית ולשנות את חוק הפונדקאות ממש, וניתן לאשר את ההמלצות כקווים מנחים בוועדות הסטטוטוריות במשרד הבריאות בבואן לאשר הסכמי פונדקאות.

מה הסיכויים שהשינוי המומלץ לא יתקבל?

סיכוי גדול מאוד ששינוי כזה לא יעבור מבחן בג"ץ, בעיקר בשל התנגדות הקהילה ההומוסקסואלית מכיוון שהמלצות הוועדה למעשה לא מכירות בזכות הזוגות החד מיניים להביא ילדים יחד, אלא כל גבר בנפרד. "מסקנות ועדת הפריון יוצרות אפליה בין זוגות חד מיניים ובין זוגות הטרוסקסואליים", אומר ל-ynet עו"ד משה שוחטמן, היועץ המשפטי של 'האגודה', "הוועדה ממליצה על שני מסלולי פונדקאות בישראל, האחת מסלול "בתשלום" , באמצעותו יכולים בני הזוג לאתר אם פונדקאית ולבצע את ההליך בתשלום. מסלול זה סגור בפני זוגות חד מיניים, אשר יאלצו לאתר אם פונדקאית שתסכים לבצע את ההליך במסלול השני, שהוא מסלול בהתנדבות בלבד- הליך שמטבע הדברים, נדיר יותר, ולפיכך מערים קשיים רבים על בני זוג מאותו מין ועל גברים רווקים. זאת ועוד, הליך הפונדקאות בהתנדבות, לא מכיר בזוגות בני אותו מין כהורים משותפים של הילד, דבר שיוצר הלכה למעשה הפליה כפולה ומכפולת. מדובר אפוא באפליה ברורה שאינה רלוונטית כלל וכלל להליך הפונדקאות. אם הותר לזוג בישראל להביא לעולם ילד באמצעות פונדקאות בתשלום, אין כל סיבה שהדבר יאסר על זוגות גברים בני אותו מין או על גברים רווקים. במידה ומסקנות הועדה יאומצו על ידי הממשלה כהווייתן, אנו נשקול את המשך צעדינו הציבוריים והמשפטיים. בטוחני כי ההפליה בין זוגות חד מיניים לשאר האוכלוסייה לא יעבור את מבחן בג"ץ".

מה הפרוצדורה לאישור המדינה להליך פונדקאות?

מי שמעוניין להוליד ילדים בארץ באמצעות פונדקאית צריך למצוא אם פונדקאית וגם תורמת ביצית, להכין הסכם פונדקאות ולפנות למשרד הבריאות לקבלת האישור.

כאמור, ועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים בוחנת את ההסכם ואת התאמתו להגדרות החוק. אם הוא תואם היא מאשרת, ואם לא - דוחה את הבקשה. כך נולד הבג"ץ של איתי פנקס ויואב ארד, אשר פנו לוועדה ונענו בשלילה ולאחר מכן עתרו בטענת אפליה.

כעת, אם יאושרו ההמלצות, ועדות משרד הבריאות יוכלו לאשר לזוגות חד-מיניים לערוך הסכם פונדקאות בישראל, כגברים יחידים.

מה עומד מאחורי הטענה לניצול נשים ומה הקשר לפונדקאות אלטרואיסטית?

הטענה היא שפונדקאות באשר היא, ללא קשר להורה המיועד, כרוכה בניצול האישה. לדברי התומכים בגישה זו, נשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך נאלצות "להשכיר" את רחמן ולהתנתק מהתינוק מיד עם הלידה, אף על פי שבאופן טבעי הן לא היו בוחרות לעשות זאת. זאת העמדה הרווחת במדינות מערביות אחרות שבהן שירותי פונדקאות אינם מתאפשרים לאף זוג.

סוגיית הניצול הייתה נושא עיקרי בדיוני הוועדה הציבורית, ומיעוט לא מבוטל של החברים בה חשש מפני ניצול נשים בשוק הפונדקאות, שוק שהביקוש בו הולך וגובר עם השנים. ועדה זו מצאה פתרון בדמות פונדקאות אלטרואיסטית, שבה קרובת משפחה או קרובה-רגשית משמשת כאם פונדקאית ללא תמורה.

אתי סממה, דוקטורנטית במנהל מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, כותבת בימים אלה את עבודת הדוקטורט שלה על יישום חוק הפונדקאות מעת חקיקתו לפני כ-15 שנה ועד היום. "הרעיון לפונדקאות אלטרואיסטית מפחית באופן ניכר את הסיכון לניצול נשים במסגרת הליך הפונדקאות", אומרת סממה ל-ynet.

"אם הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים תשתכנע שבאמת מדובר ברצון אלטרואיסטי של האישה, אם מדובר באישה שמכירה את ההורים המיועדים והיא מיודדת איתם – זאת אומרת שיהיה איזשהו קשר עם הילד - זאת הדרך ההוגנת ביותר כיום לעשות פונדקאות, לא רק בזוגות חד-מיניים.

"זה הוגן גם כלפי היולדת, שתוכל לבקר את הילד ולא צריכה להיפרד ממנו, וגם כלפי הילד שיוכל לדעת מי היא אמו. זה פתרון שפחות הופך את האישה לחפץ ויותר נותן לה ערך של אדם. בעיניי זאת דרך נכונה יותר להביא ילדים לעולם. זה לא רחם להשכרה, אלא בחירה יפה של אישה שרוצה לעזור. סביר שיהיה מדובר בנשים פחות מוחלשות, ויותר בנשים עם תמיכה משפחתית".

מה מעמדו ההלכתי של ילד שנולד בהליך פונדקאות?

אחת המלצות הוועדה מתייחסת לעובדה שכיום בחוק מותר רק לנשים לא נשואות להיות פונדקאיות. סעיף זה קשור בעניין מעמדו ההלכתי של התינוק, ואותו מבקשת הוועדה להסיר כך שגם נשים נשואות יוכלו לשמש פונדקאיות. 

מדוע מדינת ישראל לא מממנת פונדקאות אבל מממנת טיפולי פוריות?

המדינה מממנת כיום טיפולי הפריה הקשורים בפונדקאות. עד היום פונדקאות הייתה אפשרית רק לזוגות נשואים הסובלים מבעיות פוריות. זוגות חד-מיניים אינם זקוקים בדרך כלל לטיפולי פוריות, אלא לאם פונדקאית.

כמה יעלה תהליך פונדקאות?

"כיום אין מימון ציבורי לתשלום לפונדקאית, אומרת סממה. "למיטב הבנתי, בגלל העלות הגבוהה אין כיום מימון ציבורי לפונדקאות בעולם. למעשה, זהו שירות חדש וניתן להציע אותו להכללה בסל הבריאות.

"העלות לכל התהליך מוערכת בכ-200 אלף שקל ליילוד, והשירות, אם יוגש לוועדה, יצטרך להתחרות בתרופות ובטכנולוגיות אחרות המוצעות לסל. אם תקציב סל הבריאות יוסיף להצטמצם, תהיה זו משימה לא פשוטה להכניס את הפונדקאות לסל.