מנהלים יכשילו השאלת ספרים? "פרויקט מנותק"
התוכנית החדשה, שעשויה לחסוך להורים מאות שקלים בשנה, נתקלת בהתנגדות בשטח עוד לפני שיושמה. "זה רעיון אווילי ולא מעשי. מצפים שניקח סלוטייפ ונתקן ספרים פגומים", התלונן אחד המנהלים. משרד החינוך: הקלת הנטל הכלכלי עמדה מול עינינו
פרויקט השאלת ספרי הלימוד של משרד החינוך אמור לחתוך בעלויות ההורים ולשים סוף להתרוצצויות בחנויות, אך בדיקת ynet העלתה כי מנהלי תיכונים רבים יפעלו להכשלתו. לטענתם, "עבודת הסבלות והלוגיסטיקה" שמצריך הפרויקט מטשטשת את כוונותיו הטובות ומדגישה "תוכנית לא מציאותית ומנותקת מהשטח", כהגדרתם. "ההנחיות מחייבות אותנו לעדכן את ההורים, אך המנהלים מספיק מנוסים כדי להבין שפרויקט כזה יגרום רק לצרות ולכן ידאגו שההצבעה תיפול", אמר מנהל מאזור המרכז.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
במסגרת התוכנית החדשה, נקבע כי גובה התשלום המרבי להשאלת סל ספרים ינוע בין 280 שקל בבתי הספר היסודיים ו-320 שקל בחטיבות הביניים ובתיכונים. בנוסף, נקבע כי השאלת הספרים תתבצע בצורה מרוכזת על ידי בתי הספר, ולצורך כך הקימה המדינה מנהלת לוגיסטיקה מיוחדת והקצתה כ-120 מיליון שקל לנושא.
על פי לוח הזמנים, אמורים המנהלים לקיים הצבעות ולגייס עד מחרתיים, סוף החודש, תמיכה של לפחות 60 אחוז מההורים בפרויקט בכל מוסד חינוכי, אך נראה כי לפחות בחלק מבתי הספר, התנגדות ההנהלה תשפיע על המהלך. "בתיכונים הגדולים, שמכילים כ-900 תלמידים, מדובר בכ-15 אלף ספרים", אמר אחד המנהלים. "זוהי עבודת סבלות שמצריכה מחסני ענק ולפחות חמישה אנשים שיישבו במשך חודש ימים, ימיינו, יתקנו ויחלקו את הספרים".
ד"ר אריה לוקר, יו"ר התאגדות מנהלי התיכונים ומנהל "תיכון חדרה", הצביע אף הוא על הפער בין הכוונות לביצוע. "הרעיון תיאורטית יפה, אך מעשית הוא קשה מאוד ליישום. לדעתי אין צורך בפרויקט הזה, אני נוהג מדי שנה לקיים בזאר לספרי לימוד שמתנהל בשיתוף ההורים והתלמידים בצורה מכובדת ולרוב אף זולה יותר מתעריפי משרד החינוך".
בתיכון "גלילי" בכפר סבא, תמכו רק 10 אחוזים מההורים בפרויקט. "זה רעיון אווילי ובלתי מעשי. על פי ההגדרות, המנהלים אחראים לתיקון הספרים הפגומים, אז מה מצפים, שניקח נייר דבק ונדביק את הדפים? זה הרי לא מעשי", תקף ד"ר רמי אמיתי, מנהל התיכון.
לדבריו, הורים רבים מתנגדים לרעיון שיצטרכו "להפסיד כסף" ולמסור לבתי הספר בחינם את הספרים החדשים שרכשו בתחילת השנה, כפי שנקבע בתוואי הפרויקט. מנהלים אף ביקרו את ההחלטה לכלול את חוברות העבודה של הגיל הרך, וטענו כי הדרישה לכתוב בעיפרון אינה ריאלית.
לעומתם, הביע פז כהן, יו"ר ועד ההורים בירושלים, אופטימיות באשר למכשולים. "נתקלנו ברתיעה של ועדי הורים ומנהלים מהשינוי. אפשר לפתור את הבעיות, בבית הספר של ילדיי זו השנה השנייה של הפרויקט, ומניסיון אני ממליץ בחום. ההורים יחסכו מאות שקלים בשנה וגם נשמור על הסביבה בצריכה מופחתת של נייר".
רפי קיוויתי, חבר הנהגת ההורים בבאר שבע, התייחס אף הוא לנושא ואמר כי "ככלל, מדובר בתוכנית מבורכת מאוד, אלא שישנן לא מעט מכשלות ביישומה. הדבר הכי קל זה לקבור את היוזמה, אך תפקיד ההורים הוא להעיר את המערכת וללמוד מהביקורות על מנת שהתוכנית תצליח ולא תלך לאבדון".
תוכנית השאלת הספרים כבר פועלת בכ-600 בתי ספר, מרביתם יסודיים, מתוך כ-4,000 מוסדות חינוך בישראל. בתיה בראונר, מנהלת תיכון עירוני א' בחיפה, מפעילה את הפרויקט כבר 15 שנה ופטרה את רוב טענות המנהלים. "בשנה הראשונה חשבתי שהלוגיסטיקה היא בלתי אפשרית, אבל היום אין לי ספק שמדובר בפתרון מצוין. כמו כל שינוי אחר בחיים, גם כאן יש עקומת למידה אך לבסוף לומדים לעשות את ההתאמות הדרושות ואנו אפילו מעסיקים את התלמידים בקיץ על מנת שיאספו את הספרים ויסדרו אותם בחבילות".
דלית שטאובר מנכ"לית משרד החינוך ציינה כי "מה שעמד למול עינינו הוא הקלת הנטל הכלכלי על ההורים וחיסכון של מאות ואלפי שקלים בשנה. למנהלים יש תפקיד מרכזי בפרויקט, אנו רואים בהם מנהיגים ערכיים שמעורבים במציאות החברתית ואין לנו ספק שהם ייקחו חלק משמעותי בהצלחתו. בנוסף, הקמנו מנהלת שתעמיד סיוע לוגיסטי ותסייע באיסוף הכסף, רכישת הספרים המרוכזת והפצתם".
לפנייה לכתב/ת 
