איך תראה ישראל בשנת 2048?

רצח בגן ציבורי בבאר שבע, חיסול חשבונות ברחובות, אונס בגן העיר בת"א, הם מנת חלקנו בשבועות האחרונים. רבים שואלים איך הגענו עד הלום? תוהים על מימד האלימות המשתוללת בחברה הישראלית, מחפשים את מי להאשים ומגלגלים עיניים כשעוברים לדבר על פיתרונות. אבל אפשר גם אחרת, וכן, יש בישראל ציבור רחב, נוער, צעירים ומבוגרים שחיים אחרת, רוצים ומממשים את השינוי על עצמם.

דוגמא לציבור כזה אפשר היה לפגוש בשולחן העגול אותו יזמו ארגון "השומר החדש", המדרשות למנהיגות ו"תנועת הערבות", שהנושא המרכזי בו היה "ישראל בשנת 2048". באירוע שהתקיים בצומת מגידו נכחו במצטבר קרוב לאלף איש, שכמה מאות מהם הסבו לשולחנות העגולים.

בפאנל סביב השולחן העגול ישבו: ד"ר יועז הנדל, עיתונאי, ראש המכון לאסטרטגיה ציונית ולשעבר ראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה; ד"ר יעל בן חורין פסיכולוגית ארגונית ומומחית לפיתוח מנהיגות, מרצה באוניברסיטת חיפה ותל אביב; הרב אביחי רונסקי לשעבר הרב הראשי של צה"ל, וכיום ראש הישיבה הגבוהה באיתמר; ליאת אשל מורה למחשבת ישראל בתיכון 'הראל' ובוגרת תוכנית מצטיינים להכשרת מורים להוראת מדעי היהדות; וד"ר גלעד שדמון, יו"ר עמותת "לגדול בכיף" ומנהל תחום החינוך בתנועת הערבות.

"כולנו מבקשים משהו יותר עמוק עם חזון ארוך טווח כמו השיח הזה שמתנהל כאן. אם אתם שואלים אותי איזה מנהיג אני מחפש, אני מחפש מנהיג ערכי שיודע להסתכל על הכותרת של מחר בבוקר ולדעת לוותר עליה, אם היא לא עולה בקנה אחד עם החזון שלו. מנהיג שפועל על פי חזון ולא על פי כותרת", אמר ד"ר יועז הנדל, מי שעמד בראש מערך ההסברה הלאומי עד לפני שלושה חודשים.

הגברת מינון החינוך לערכים

"שורש הבעיה שממנו נובעים הסכסוכים ואי ההבנות, הם הדימויים שאנו יוצרים בעצמנו. בצבא, ביחידות קרביות, לא תבדיל בין 'המתנחל' לבין תושב המרכז, כולם מחובקים יחד, לא כמטפורה אלא כמצב אמיתי", הטעים הרב רונסקי. ד"ר יעל בן חורין דיברה על כך "שמדינת ישראל מחולקת למגזרים, וכל מגזר דואג רק לאינטרסים שלו". כמי שמשמשת גם כמנהלת האקדמית של עמותת כ"ן (כוח נשים), הוסיפה יעל כי "רק כאשר מספר הנשים שמכהנות בתפקידים בכירים בכנסת, ברשויות המקומיות וברבי שיח כמו זה ישווה לגברים, נוכל להוביל שינוי אמיתי. נשים מביאות איתן תרבות ארגונית אחרת, איכותית ומוצלחת יותר. כיום, אנו משלימים עם העובדה שנשים מודרות מעמדות ההשפעה וזו אחת הבעיות המרכזיות בחברה הישראלית".

ליאת אשל חלקה מניסיונה אודות הצורך המהותי בהגברת מינון החינוך לערכים במערכת

החינוך, אל מול המרדף האינסופי אחר הישגים. את הדיון חתם ד"ר גלעד שדמון בקריאה להרחיב את שיתוף הפעולה בין מגזרים בחברה הישראלית ולהחיל קודם כל על עצמנו את הערכים שאנו דורשים מאחרים. "אנו חייבים להבין שהחינוך הוא מערכת שכוללת לצד בית הספר, גם את הבית, את שעות הפנאי, הבילוי מול הטלוויזיה, פייסבוק, וכל הסביבה שבה נמצא הנער או המבוגר".

שדמון דיבר על הצורך המיידי בשילוב מתודות חינוכיות כמו: מעגלי דיון, משחקי תפקידים, משחקי חיבור וכישורי חיים במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית. "אם נחווה יחד התמודדות אחרת עם בעיות ונלמד לפתור אותן באמצעים לא אלימים, נוכל לבנות כאן חברה שבאמת פועלת כך", הוא סיכם. בתום האירוע התכנס הקהל לרב שיח סביב שולחנות עגולים.