המדינה צריכה להרכיב מגביל מהירות במכוניות
אחד משופטי התעבורה הבכירים מעלה רעיון מוכר - הגבלת מהירות המכוניות המיובאות לישראל באמצעים טכנולוגיים שונים, כדי שלא ניתן יהיה לעבור על החוק גם אם רוצים
המדינה צריכה להגביל את מהירות המכוניות באמצעות מגבילי-מהירות - כך מציע שופט התעבורה הבכיר אברהם טננבוים. השופט, שרבות מפסיקותיו עוררו בעבר מחלוקת ציבורית, מעלה את הצעתו בגזר דין של חייל שנתפס נוהג במהירות של 169 קמ"ש. לטענת טננבוים, במקום לבזבז סכומי עתק על אכיפת החוק נגד עברייני מהירות וענישתם, תיטיב המדינה לעשות אם פשוט תגביל את מהירותן המרבית של מכוניות המיובאות לישראל.
עוד בערוץ הרכב של ynet:
- ב.מ.וו סדרה 3 החדשה: בחזרה למקורות
"מדוע לאפשר ייבוא מכוניות שיכולות להגיע למהירויות גבוהות, שאין כל כביש שאפשר לנסוע בהן?", שואל טננבוים. "מדוע לאפשר ייבוא מכוניות ללא נטרול (השפעת) המהירות? רק כדי לארוב לנהגיהן? או להשקיע הון עתק במצלמות משוכללות שיתעדו מהירות זו?".
לדברי השופט, קיימים כיום אמצעים טכנולוגיים זמינים, כמו מערכות GPS, המאפשרים את הגבלת המהירות באופן פשוט וזול יחסית. "מטרתנו אינה להעניש את אלו הנוהגים מהר, אלא למנוע נהיגה מהירה", מבהיר השופט. "מגבילי מהירות הם דרך טובה לעשות זאת".
כדאי להזכיר כי ב-2007 פרסמה קבוצת חוקרים מהטכניון המלצה להתקין מגבילי מהירות בכל המכוניות בישראל. החוקרים טענו כי יש להגביל את המהירות המרבית ל-120 קמ"ש באמצעות התקנים מיוחדים, ולהקטין כך את מספר התאונות הקטלניות בשיעור של כ-20%. פרופסור אבישי צדר, מי שעמד באותה עת בראש היחידה להנדסת תחבורה, הסביר ל-ynet כי "הורדת המהירות המרבית תביא להקטנת פערי המהירויות בין המכוניות, וזו אחת הסיבות העיקריות לתאונות דרכים".
במקום להעניש, אפשר למנוע
לדברי השופט טננבוים, אין מחלוקת על הצורך להעניש בחומרה את מי שעובר על החוק, ונוהג במהירות מופרזת. אלא שהוא טוען כי ענישה היא אמצעי יקר, ובמקום לאפשר לנהגים לנהוג במהירות מופרזת ואז לשפוט ולהעניש אותם - מן הראוי למנוע מהם מלכתחילה מלעבור על החוק. "השאלה הנכונה היא מדוע יכול נהג לנסוע במהירות שכזו", הוא כותב. "האם לא ניתן למנוע את המהירות הגבוהה שלא על דרך הענישה, אלא באמצעים טכניים יעילים וזולים יותר?".
טננבוים מסביר כי ענישה פלילית דורשת מהמדינה הקצאת משאבים רבים ויקרים, ולכן היא "אינה כלכלית, והיא תוצאה של חוסר ברירה - משום שלא הצלחנו להשפיע על הנענש ועל כלל הציבור לשנות את התנהגותם, אין לנו מנוס אלא להענישו. אולם, מלכתחילה רצוי היה שלא להעניש. לכן, כל אמצעי שיכול למנוע מראש (ההדגשה במקור, ש.ה) את ההתנהגות האסורה, עדיף על ענישה שבאה לאחר מעשה".
יש לציין כי השופט אינו מתייחס בדבריו לקשר בין מהירות ותאונות - נושא המעורר מחלוקת בין מומחי בטיחות. טננבוים עוסק רק בהיבט החוקי, ולפיו מרגע שנקבעה מהירות מרבית בכבישים, יש לאכוף אותה.
אלא שבעניין זה, כך הוא מסביר, המדיניות הציבורית חסרת הגיון: "המדינה מתירה לייבא מכוניות המסוגלות להגיע למהירויות של 200 קמ"ש ויותר. לא רק זו, אלא שיצרנים מתגאים ביכולת המהירות של (מכוניותיהם). וזאת, במדינה שפסגת המהירות שמותר להגיע אליה היא 110 קמ"ש, וגם זאת בכבישים יחידי סגולה".
הורים ישמחו להתקין מגביל מהירות?
ההצעה של טננבוים פשוטה: "במקום לאפשר יבוא כלי רכב היכולים להגיע למהירויות של 180 קמ"ש ולארוב להם עם מכשירי מהירות, ניתן בקלות למנוע מכל כלי רכב לא בטחוני לעבור את המהירות המותרת". איך? למשל באמצעות מגביל מהירות המבוסס על GPS (מערכת איתור לוויני). "ניתן יהיה לקבוע מהירות מרבית המתאימה לכביש", מסביר השופט. "בדרך בינעירונית יוגבל כלי הרכב למהירות המרבית שם, ובדרך עירונית - למהירות המרבית במקומה".
הצעות נוספות שמעלה השופט טננבוים כוללות התקנות מערכות שיתעדו את המהירות והמיקום של כל כלי רכב, ויאפשרו בדיקה על-ידי המשטרה. "ניתן לחבר את (מד המהירות) ל'כרטיס חכם'", מציע השופט. "כל שתצטרך המשטרה ו-או משרד הרישוי לעשות, הוא להוציא את הכרטיס אחת לשנה, ולבדוק את כל הפעמים שהרכב נסע במהירות שאינה מותרת".
טננבוים טוען עוד כי רבים מבעלי הרכב ישמחו להתקין מגבילי מהירות. "נראה כי הורים לנערים וצעירים ישמחו להתקין אפשרות הגבלה שכזו ברכבם. הם כמובן סומכים על בניהן-בנותיהן, אך ישמחו עוד יותר אם לא יצטרכו להעמידם בניסיון", כך הוא אומר. לדבריו, גם חברות גדולות, שנותנות לעובדיהן מכוניות צמודות, יאמצו בשמחה את השימוש במגבילי מהירות.
יש לציין כי במסגרת מחקר שפרסם הטכניון ב-2007, נבחנו עמדות הציבור של נהגים בנוגע להתקנת מגבילי מהירות. מסקר שנערך באמצעות חברת גיאוקרטוגרפיה בדצמבר 2006, עלה כי 67% מהנהגים תמכו או לא התנגדו להתקנת מגביל מהירות, ו-74% היו סבורים כי הגבלת המהירות צריכה להיות בין 85 קמ"ש ל-125 קמ"ש. רוב הנשאלים (45%) חשבו כי הגבלת המהירות צריכה להיות בין 100 ל-115 קמ"ש.
אגב, לנהג הצעיר שבעניינו נכתב גזר הדין, הדיון אודות מגבילי מהירות לא תרם דבר. למרות שהסביר כי מיהר לסייע לאביו החולה, הטיל עליו טננבוים עונש חמור יחסית: פסילת רישיון ל-11 חודש, מאסר על-תנאי של חודש לתקופה של שנתיים, וקנס של 800 שקל. "למרות שלא היה מנוס מהענשת הנאשם, עדיף היה שלא הייתה לו כלל את האפשרות לנהוג במהירות שבה נהג", מסכם השופט.
לפנייה לכתב/ת 
