בגלל האלימות: עלייה בביקוש לשומר בבניין

האם הישראלים מסתפקים בהגנת המשטרה על ביטחונם? ספק רב. בעקבות גל האלימות הגואה, נרשמו התעניינות וביקושים רבים בקרב חברות השמירה הפרטיות, בין השאר למצלמות אבטחה בבתי המגורים ולשומרים בלובי הבניינים המשותפים. אלו מביאים להוצאה של מאות שקלים נוספים, כחלק מהוצאות הדיור החודשיות.

כתבות נוספות במדור בית ישראלי בערוץ הנדל"ן :

• חברות הריהוט קורסות? הישראלים עדיין משפצים
• משכיר ורע לו: גם לבעלי הדירות יש צרות
• ליקויי חשמל בבניין המשותף: כך תתמודדו
  

בחברות השמירה מספרים, כי אחרי כל מקרה אלימות שמקבל תשומת לב בתקשורת, יש קפיצה בהתעניינות ובביקושים לשירותיהן. "באזור בו הייתה תקרית אלימה, אנו עדים מיד אחר כך להתעניינות גוברת שמביאה לביקושים בהמשך של אזרחים", מסביר ל-ynet ארז עזרא, מנכ"ל חטיבת המוקדים של G4S.

לדבריו, "מתחילת השנה אנו עדים לעלייה של 30% בהתעניינות ברכישת מוצרי אבטחה וכיבוי. בנוסף, בחודש האחרון אנו חשים עלייה מסיבית בפניות לחברה בהתעניינות לרכישת מוצרי אבטחה. מבחינת מכירות, השנה הייתה עלייה של 17% במכירות של מוצרי אבטחה ושירותי אבטחה".

בשנים האחרונות ישנה עלייה מתמדת בתכיפות ובחומרת מקרי האלימות, והצורך בהגנה מפניה הופכת למוצר לא רק לעשירון העליון. "בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית ביקושים גם בבנייה הרווייה ללחצני מצוקה, מערכות טלוויזיה במעגל סגור ושירותים נוספים", מוסיף עזרא.

עלות שומר בבניין: 24 אלף שקל בחודש

על מנת להיות בבית או בסביבתו ב"ראש שקט", מציעות חברות השמירה רמות שונות של אבטחה. באופן עקרוני, כל השירותים משלבים אמצעים טכנולוגיים עם כוח אנושי. רמת הזמינות ונוכחות גבוהה של כוח אנושי במקום מייקרת את עלות השירות.

"שומר בבניין יעלה 24 אלף שקל בחודש", מסביר עזרא. "כיום יש שומר כזה כמעט בכל רב קומות בתל-אביב. הכוונה היא לבניינים של 15 קומות וצפונה. העלות לדירה היא בין 350 ל-500 שקל בחודש".

בשביל הביטחון: מוכנים לשלם את התוספת

גם חברות הנדל"ן יודעות שכיום כדי למכור דירות, עליהן להרגיע את הלקוחות עם ביטחון נוסף לזה שהם מקבלים מהמשטרה ומהרשות המקומית. את השירותים הללו מספקות חברות הנדל"ן בדרך כלל בפרויקטים למגורים המיועדים למשפחות ממעמד הביניים. לכן, גם כשלא מדובר ברב קומות, קיימות תוכניות להציב שומר שיגן על מספר בניינים במקביל - וכך לחסוך בעלויות.

"הפרויקט שלנו תוכנן מראש כמתחם סגור לדיירים, והוא כולל עמדת שומר חיצונית ושער כניסה למתחם הכולל שישה בניינים", מספר תמיר לולו, סמנכ"ל השיווק של חברת מ.אביב הבונה את פרויקט "לב העיר" בירושלים. לדבריו, "ההחלטה נבעה מהשיקול הבטיחותי הנותן ערך מוסף גדול וחשוב בעיני רוכש הדירה הירושלמי, ומהשיקול השיווקי-מיתוגי של מגדלים חדשים איכותיים הנבנים כשכונה סגורה ובטוחה".

אפשר להסתפק בקודן?

לדברי מירי גרציאן, מנהל המכירות הארצית של "בוני התיכון", קיימת כיום דרישה מפורשת מצד אחוז גבוה של רוכשים - לקבל לובי עם עמדת שומר מאוישת 24 שעות ביממה, קודן בכניסה ומצלמות במעגל סגור. לדבריה, כך מתוכננים פרויקטים של החברה בנתניה, בבת ים ובפתח תקוה. להערכתה, תוך מספר שנים יהפוך נושא זה לסטנדרט בכל פרויקט שירצה להעניק תחושת ביטחון מרבית.

למרות זאת, קבלנים מודעים להוצאה החודשית הגבוהה ולא כולם ממהרים להכביד על רוכשי הדירות החדשות. זאב מילנר, מנכ"ל חברת י.זילברמינץ ובנו, הבונה את מגדלי "אייזנברג גורדון" ברחובות, אומר כי בתיאום עם רצונות הדיירים ולאור העלויות הגבוהות של אחזקת שומר בלובי 24 שעות - הוחלט על התקנת קודן עבור דיירי הבניין בלבד. דבר זה מאפשר כניסה לשטח מגדלי המגורים רק לאנשים מורשים.

גם בלשכת השמאים מטילים ספק בהוצאות הביטחון החדשות, ומבחינתם לא בטוח שמי שצריך אותם באמת יעמוד בנטל הכבד. "ברור כי בבניין יוקרתי שנבנה בפארק צמרות בתל-אביב תהיה עמדת שומר ומצלמות במעגל סגור, כחלק אינהרנטי שישולם עבור הדירה באותו פרויקט", אומר אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין.

לדבריו, "מרכיב ההוצאה החודשית הגבוהה אינו מהווה שיקול משמעותי עבור אותם דיירים. אולם באזורים בעייתיים יותר ובערים שמחוץ לתל-אביב ברור שדיירים ירצו את מערך האבטחה. השאלה היא אם הם יוכלו לעמוד בעלות הכוללת, ובמיוחד בעלות החודשית".

אבל מה קורה עם בניינים ישנים? במבנים רבים אין אפילו ויטרינת כניסה החוצצת בין דלת הדירה לבין הרחוב. הפתרון, אומר יוסי חסון, מנכ"ל החברה לחיזוק מבנים בישראל מקבוצת אפרתי מדפיס, טמון בתמ"א 38. "בשנים האחרונות מסתבר שדווקא תמ"א 38 מהווה קטליזטור משמעותי ליצירת לובי סגור ומאובטח בבניינים ישנים. יותר מ-90% מהדיירים שרצו לקדם בבניין בו גרו את תמ"א 38, ביקשו לסגור את כניסת הבניין ולשלב אינטרקום הכולל טלוויזיה במעגל סגור".