אנדריי ארשבין - חוזר לעצמו במולדת
הדעיכה העקבית במדי ארסנל חייבה את כוכב נבחרת רוסיה לנקוט בצעד לפני היורו, ונראה שהחזרה שלו לזניט סנט פטרסבורג פעלה לטובתו
טורניר היורו הקודם, שנערך ב-2008 אוסטריה ובשוויץ, שימש כבמה לפריצה הגדולה של אנדריי ארשבין לתודעת אוהדי הכדורגל ברחביי העולם. הקשר הפעלתן, אז בן 27, החמיץ את שני המשחקים הראשונים של האליפות בגין השעיה, אולם נסק לשמיים בהמשך עם שורה של הופעות מרשימות, כולל הצגה מהסרטים ב-1:3 על הולנד החזקה, ניצחון שסידר לרוסים את הכרטיס לחצי הגמר.
- לונדון 2012
- העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
- יורו 2012
- הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות
יכולתו של ארשבין, שנמנה על נבחרת המצטיינים של הטורניר, הציבה אותו על הרדאר של המועדונים הגדולים בכדורגל האירופי, ביניהם ארסנל, שזכתה בשירותיו בינואר 2009 תמורת 16.9 מיליון ליש"ט – שיא מועדון להעברה. תחילה השידוך בין הצדדים נראה כמוצלח, כשהרוסי סיפק מעת לעת ניצוצות של גאונות (רביעייה באנפילד, שער ניצחון מול ברצלונה), פילס את מקומו לצמרת הכדורגלנים בתבל והתחבב על האוהדים באצטדיון האמירויות. לא לאורך זמן.
ארסנל שיוועה למנהיג חדש, אולם ארשבין התקשה לעמוד בציפיות ודעך ככל שהתקרב לעשור הרביעי בחייך. "אני מפחד ליזום כשהכדור ברגליי. מעבר
לכך, אני לא מצליח לצבור תאוצה ומרגיש מספיק מהיר רק במקרים מסוימים. הסיבה לכך? כנראה שהזדקנתי", הודה כבר בעונתו השנייה במועדון הלונדוני.
קילוגרמים עודפים, חוסר חשק ומיאוס מכיוון האוהדים, סללו את דרכו של הרוסי חזרה לקבוצת בה גדל, זניט סנט פטרסבורג, אליה הושאל בפברואר האחרון. "אני מקווה שכאן אקבל את כל מה שצריך כדי להתכונן ליורו בדרך הטובה ביותר", אמר אז.
עוד ב-ynet ספורט:
על אף שלא זכה לדקות רבות בימיו האחרונים באצטדיון האמירויות, קיבל ארשבין מיד את חולצת ההרכב מהמאמן לוצ'אנו ספאלטי, בהתאם למעמדו בקרב
אוהדי הקבוצה. על הדשא החזיר עם שלושה שערים ב-10 הופעות, סייע לזניט לזכות באליפות המקומית ובעיקר השיב לעצמו את חדוות המשחק.
"עשיתי את ההחלטה הנכונה, ללא צל של ספק", הודה השחקן, שנעזר בשירותיו של מאמן אישי כדי לחזור לכושר. "יש לכך מספר סיבות: ראשית, אני משחק. שנית, חזרתי לעיר הולדתי. שלישית, זניט עשתה הכל כדי לגרום לי להרגיש בנוח וכעת אני מרוכז אך ורק בכדורגל", הוסיף.
בנבחרת נותר ארשבין הכוכב הבלתי מעורער, גם אם על הדשא הוא
מתקשה לגבות זאת במעשים. המאמן דיק אדבוקט נותן בו אמון מלא והכריז עליו כקפטן של הרוסים.
חרף האש שמופנית לעברו, ארשבין משתדל לשדר עסקים כרגיל ומאמין ביכולתה של הנבחרת הרוסית להגיע רחוק: "אנחנו מכירים, מבינים ורגילים אחד לשני. לפני ארבע שנים הוכחנו שאנחנו יודעים לשחק כדורגל וגם כיום ביכולתנו לנצח כל נבחרת, אם נקדיש את כל כולנו לכך".