תראו את "30 שקל לשעה", תרצו לבכות
סדרת הדרמה החדשה בערוץ הראשון היא נס במונחים הטלוויזיוניים שלנו. אריאנה מלמד חושבת שבזכות העיסוק האמיץ במעמד הנמוך, הדיאלוגים החזקים והמשחק המופתי, "30 שקל לשעה" היא סיבה מצוינת לעבור לערוץ 1
הנס הזה מתרחש לעיתים רחוקות עד מאוד, בכל ערוץ שתעלו בדעתכם. "30 שקל לשעה" היא דרמה חשובה, רצינית ומצוינת, וייתכן שאי אפשר היה לשדר אותה אלא בערוץ הראשון. היא לא מסוג המשדרים שאפשר להפסיק בפרסומות, כי במהלך הצפייה לא יתחשק לכם לקנות כלום. מקסימום תרצו לבכות.
כוכבת "30 שקל לשעה" סופי אוסטריצקי: "הזנות היתה תרפיה בשבילי"
שלוש עובדות ניקיון שהן גם עובדות קבלן, כולן בחלוקים כחולים מכוערים ומסתירים אישיות, זהות, סיפור חיים: כמה מאיתנו יודעים את שמותיהן של הנשים החרישיות בחלוקים הללו שמנקות אחרינו את הג'יפה שהשארנו בבניין המשרדים? כמה מאיתנו יכולים לומר מניין באו, מי היו לפני שנחנטו בתלבושת האחידה הזו, דומה כל כך למדי אסירות? כמה מאיתנו התעניינו אי פעם מה בגורלן?
הדרמה של דוד אופק ויוסי מדמוני מכוונת גבוה. היא נועדה לשנות מציאות ואולי גם תצליח לעשות זאת, לפחות בשולי החמלה שאפשר לאסוף כלפי הדמויות בגלל המשחק המופתי, המדהים באיכויותיו של שלוש המנקות.
ניתן בהן סימנים, ונהפוך אותן לדמויות בשר ודם, כפי שיקרה בסדרה בפרקים הבאים. אירנה (סופיה אוסטריצקי) יושבת על אשרת עבודה זמנית אחרי שעזבה את בן זוגה השתיין והבטלן. בתה נשארה באוקראינה, והיא חולמת לקנות מחשב ומצלמה כדי שתוכל לשוחח איתה בסקייפ "כמו בן אדם". באין כסף, היא גונבת מצלמה ונתפסת על ידי איש הביטחון. בתמורה לנשיקה צרפתית, הוא מוכן לא להסגיר אותה למשטרה.
אסנת (רותי בורנשטיין) מטופלת בבת בוגרת שיושבת מאחורי הסורגים, מחכה לבירור אישום ברצח: כל מה שהיא יכולה להציע לילדה הוא סניגור ציבורי ועידוד ריק מתוכן שהיא מדקלמת בעיניים כבויות, במשחק מדהים באיכויות הניכור והצער שלו.
אמאל (סמירה סאראיה) ברחה מן המשפחה שלה, איננו יודעים עדיין למה, לפחות לא בפרק הראשון: היא ישנה בהיחבא בקומת המשרדים אותה היא מנקה. כבר בפרק הראשון חטפה מכות רצח מכמה גברים והצליחה לחמוק מהם. המשטרה כמובן לא אהבה את הסיפור.
גבוה מעל לראשיהן, בפירמידה נצלנית ואכזרית, עומד הבוס הכל יכול שאיננו אלא קומבינטור זעיר ונכלולי ובעצמו עלה נידף. יגאל עדיקא מפציע כאן בתפקיד של שוביניסט שבטוח כי הוא המלאך השומר של הנשים להן הוא קורא כמובן "בנות".
קומה 9, קומה 10, קומה 11. שלוש הגיבורות של הסדרה עדיין לא מכירות זו את זו בפרק הראשון וכל אחת מתנהלת בבדידות איומה ובהרכנת ראש של שפחה מודרנית בעולם טרחני מנצנץ ועתיר כסף. בהמשך יהפכו לבני אדם של ממש כאשר ילחמו בפיטוריהן ויציעו למנהלי החברה להיות מנקות עצמאיות, לא עוד פיונים שלוח השיבוצים של חברה קבלנית.
דרמות טלוויזיוניות ישראליות מתרחקות מעניים, ממנוצלים ומחלשים כמו מאש. זהו ההיפך הגמור של "מסודרים" ו-"מעושרות". זהו סיפור על הנשים שמנקות את הלכלוך שגיבורי הסדרות הנוצצות מפזרים מבלי דעת. חלק מן ההצלחה של הסדרה יגיע בשל הגל (כרגע הוא רק אדווה, אבל הקיץ עוד לפנינו) של המחאה החברתית שהתפתחה כאן בשנה שעברה.
חלק גדול עוד יותר של ההצלחה, אם תהיה, צריך לזקוף לעשייה טלוויזיונית
מצוינת, מן הסוג שיש ללמד בבתי ספר לתקשורת. נדרש לא מעט אומץ כדי לכתוב את הסדרה, ללהק לתפקיד ראשי אישה שאינה שחקנית מקצועית (אוסטריצקי, כישרון ענק נולד) ולהביא את כל זה למסך בלי אתנחתאות קומיות או סיפור אהבה מרגש או הרפתקאות יוצאות דופן.
יוצרי הסרה מבקשים שתתרגשו רק משום שמדובר בבני אדם ובעוול מתמשך, נפוץ כל כך שנעשה להן. היכולת להתרגש תלויה בשלושה גורמים. ראשית, רצוי שיהיה לכם לב. שנית, צריך שתנפנפו הלאה אל מעבר לתכנים הנוצצים של הערוצים המסחריים ותתיישבו מול הערוץ הראשון ביום ב' בשעה 21:00.
שלישית, תעשו בבקשה גוגל כשמקלידים "30 שקל לשעה" מקבלים שלל הצעות עבודה הנפוצות מאוד בשוק הקפיטליזם החזירי. תוכלו להיות מאבטחים, מטפלים סיעודיים, סייעות בגני ילדים, מנקים ומנקות, אפילו מאבטחים בשדה התעופה אם תרצו. בגלל שאינכם רוצים ובגלל שגורלכם שפר ובגלל שהסדרה כל כך מצוינת, לפחות תצפו בה.
"30 שקל לשעה", יום ב', ערוץ 1 ב-21:00
