ביה"ד: חוזרת מחופשת לידה תוצב באותו התפקיד
עם תום חופשת הלידה, ביקשה העובדת לשוב לסניף של רשת האופטיקה בה עבדה טרם החופשה, אלא שהמנהל הודיע לה כי מעתה ואילך תעבוד בסניף אחר. בתביעה שהגישה טענה כי מדובר בהרעת תנאים שמזכה אותה בפיצויי פיטורים - האם התביעה התקבלה?
אופטומטריסטית שעבדה בסניף של הרשת אופטיקה "מני הפסגה" בפסגת זאב בירושלים, יצאה ביולי 2009 לשמירת היריון ולאחר מכן ילדה בן ויצאה לחופשת לידה. כשבוע וחצי לפני סיום החופשה, טענה העובדת, כי הודיעה למנהל הרשת כי היא מתכוונת לשוב לעבודה, אולם למורת רוחה נענתה כי לא זקוקים לה כבר בסניף גבעת זאב ולפיכך תעבור לעבוד בסניף גילה.
עוד בעבודה ועולם המשפט
המנהל עמד על דעתו, כך טענה, גם כשהסבירה לו כי אין באפשרותה לעבוד בסניף גילה, וביקש ממנה מכתב התפטרות, אך היא סירבה בטענה שכל רצונה הוא לחזור לעבוד במקום העבודה בו עבדה ערב יציאתה לשמירת ההיריון.
לאחר שהמנהל לא נענה לבקשתה, הודיעה לו העובדת כי היא רואה את עצמה כמפוטרת בשל הפגיעה בתנאי עבודתה, והגישה נגדו תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בירושלים.
העובדת טענה, כי העברתה לסניף גילה מהווה שינוי מהותי ביותר עבורה, באשר הסניף בפסגת זאב קרוב מרחק של 10 דקות הליכה לביתה, ואילו כדי להגיע לסניף גילה היא צריכה לקחת שני אוטובוסים ולנסוע כשעה וחצי לכל כיוון. עוד טענה, כי כאם לשבעה ילדים, היא לא יכולה לעבוד במקום מרוחק, שכן עליה להוציא את ילדיה מהמסגרות החינוכיות במועד. לפיכך, טענה- מדובר בהרעת תנאים, המזכה אותה בפיצויי פיטורים ושכר עבודה עבור החודשיים של התקופה המוגנת, שבה אסור למעביד לפטר עובדת שחזרה מחופשת לידה.
הרשת טענה מנגד, כי עוד בראיון העבודה נאמר לתובעת כי העובדים עוברים מסניף לסניף בהתאם לצורך. לטענתה, הציעה לתובעת לעבוד ברוטציה בין שלושה סניפים, והבטיחה לה שברגע שתוכל תחזיר אותה לסניף פסגת זאב, ובינתיים הציעה לחשב לה את זמן הנסיעה כחלק משעות העבודה, אולם התובעת פסלה את ההצעות על הסף, מבלי שניסתה כלל לעבוד בסניפים השונים, ולפיכך היא זו שהתפטרה. התובעת בתגובה הכחישה כי הוצעה לה הצעה שכזו.
אותה עבודה, אותם תנאים, ללא חשש
נשיאת בית הדין, השופטת דיתה פרוז'ינין קיבלה את התביעה, לאחר שקבעה כי תכלית החקיקה המגנה, היא בין היתר להבטיח כי עם חזרת עובדת מחופשת לידה, תחזור לאותה עבודה עם אותם תנאים שהיו לה טרם החופשה וללא כל חשש.
"השבתה של התובעת לעבודה בתנאים שונים מאלה שעל פיהם עבדה לפני הלידה אינם מאפשרים את חזרתה לעבודה, ומהווים פיטורים למעשה. כך מסוכלת תכלית החקיקה שנועדה למנוע פיטורי עובדת בזמן ההיריון או בתקופה המוגנת שלאחר חופשת הלידה, ונפגעת זכותה של האשה לשוויון הזדמנויות בעבודה, בשל העדר יכולת להשתלב בשוק העבודה.", כתבה השופטת.
ברמה העובדתית נפסק כי אין חולק כי התובעת עבדה רק בסניף פסגת זאב, ולא הוכח כי אי פעם נאמר לה כי מקום העבודה ישתנה על פי הצרכים או כי הוצע לה תשלום עבור זמן הנסיעה, זאת בין היתר מאחר והנתבעת לא העידה שום עובד שיאשש זאת, ולאור גרסתה האמינה והמהימנה של התובעת, אשר הכחישה כי הדבר הועלה בפניה. השופטת ציינה, כי נראה כי מה שקרה בפועל, הוא שהנתבעת לא יכלה להחזיר את התובעת לסניף פסגת זאב מכיוון שעובד אחר תפס את מקומה.
לפיכך נפסק, כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורים של 4,500 שקל, ולפיצוי של 13,500 שקל נוספים עבור שכר עבודה בתקופה המוגנת ודמי הודעה מוקדמת. בנוסף חויבה הנתבעת בהוצאות של 4,500 שקל.
ב"כ הנתבעת: עו"ד יניב גלבוע
לקריאת פסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין" -www.psakdin.co.il
לפנייה לכתב/ת 
