בג"ץ: המדינה מפלה יישובים ערבים במס הכנסה

שלושה יישובים ערבים יקבלו הטבות מס, כך קבעו היום (ג') שופטי בג"ץ. אותם שופטים דחו עתירה של חמישה יישובים נוספים, בהם אריאל, כרמיאל והמועצה האזורית תמר, שדרשו גם הם לקבל הטבות. השופטים כתבו כי "מדובר בהפרה מובהקת של עקרון השוויון עקב פגיעה בקבוצת אוכלוסייה מודרת. הפליה זו נמנית עם ה"הפליות החשודות" הפוגעות בזכות החוקתית לשוויון, שכן הפגיעה קשורה בקשר הדוק וענייני לזכותם של התושבים לכבוד".

סעיף 11ב' לפקודת מס הכנסה קובע רשימה פרטנית של יישובים שתושביהם זכאים להנחות במס הכנסה. שופטי בג"ץ כתבו כי רשימת היישובים ברובה אינה מוגדרת על-ידי קריטריונים כלשהם, והזכאות מוענקת באמצעות ציון שמם המפורש של היישובים. נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין ואשר גרוניס נדרשו לקבוע האם רשימת היישובים הקבועה בפקודה הינה רשימה הנגועה בהפליה בלתי חוקתית, ואם כן, מה נפקות אי-חוקתיות זו?

עוד בחדשות:

התאומים נספו: "אלישיב ונריה, איך עזבתם?"

ברק: ההסכם עם איראן - מראית עין של התקדמות

תימן: מנהיג יהודי נדקר "בגלל כישוף"

לבית המשפט הוגשו שמונה עתירות בנושא זה. את העתירות הגישו המועצה המקומית מזרעה שליד נהריה, המועצה האזורית תמר, האגודה לזכויות האזרח בישראל, עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - יחד עם ראשי הרשויות של חורה, כסייפה, לקיה ורהט. עתירות נוספות הוגשו על-ידי עיריית אריאל, המועצה האזורית כיסרא סמיע ועיריות כרמיאל, עכו וטבריה.

העותרים טענו שהטבות המס ניתנו מבלי שנקבעו לשם כך אמות מידה אחידות, שוויוניות וראויות, באופן שפוגע בשוויון. בחלק מהעתירות נטען כי הפגיעה בשוויון מתבטאת בהפלייתם של ישובים ערביים ודרוזיים בצפון הארץ ושל ישובים בדואים בדרום הארץ, לעומת ישובים יהודים שכנים וזאת ללא כל הבחנה עניינית בניהם.

עדיף היה תיקון חקיקה

בפסק הדין כתבה השופטת בדימוס בייניש כי השופטים המתינו זמן ניכר בטרם הם הגיעו למסקנה שאין מנוס מהכרעה שיפוטית בעניין זה. לדבריה, היא והשופטים גרוניס וריבלין סברו כי מן הראוי שהפגמים דבקו באופן מתן הטבות המס, כפי שנחשפו בעתירות, ירפאו תחת ידיהם של הרשויות האחרות המחוקקת והמבצעת. "במסגרת זו ומתוך שאיפה לנהוג בריסון ואיפוק שיפוטי נעתרנו לבקשות חוזרות ונשנות לעדכן בדבר התקדמות תיקון החקיקה... אם הגענו לכתיבת שורות אלה, אין זאת אלא מפני שהכנסת והממשלה משכו ידם מן המלאכה".

עוד בספטמבר 2010 ניתנת החלטת ביניים בעתירות, במסגרתה הביעו השופטים את מורת רוחם מהימנעותה של הממשלה מלהכריע בעניין. השופטים הבהירו אז כי אם הסעיף לחוק לא יתוקן, לאחר חקיקת התקציב לשנית 2011-2012, לא יהיה מנוס מהתערבות בית המשפט. על פי פסק הדין, בינואר 2011 הודיעה נציגת המדינה כי תיקון החקיקה המיוחל לא יצא אל הפועל ולכן קבעו השופטים כי למרות ההזדמנויות הרבות שניתנו לממשלה והכנסת לתיקון הסעיף בחוק - נותר הסעיף על כנו.

בפסק הדין תהו השופטים כיצד המחוקק החליט לגבש רשימה של 167 יישובים מצפונה ומדרומה של הארץ, שתושביהם זכאים להטבות מס. "מדוע היישובים היהודים כפר ורדים ויחיעם הוכנסו לממשלה ואילו היישוב הדרוזי בית ג'אן הסמוך להם נפקד? מדוע הוכנסה המועצה האזורית הערבה התיכונה לתוספת הראשונה ואילו המועצה האזורית תמר נותרה מחוצה לה? כיצד נקבעו שיעורי ההטבה השונים ועל בסיס איזה סולם? מענה שלאלות אלו שלא נאמר מענה סדור המבוסס על תבחינים אחידים שיוונים לאובייקטיביים אין בכוחו של סעיף 11ב' לתת". כתבה ביניש.

השופטים קבעו בהחלטתם כי החקיקה השרירותית, לגבי הרשויות הערביות שעתרו לבג"ץ, כפי שעולה מהסעיף בחוק, עומדת בסתירה לעיקרון היסודי לפיו המדינה בשעה שהיא מנהלת את ענייני הציבור ומשאביו אינה רשאית לנהוג בהם כבשלה, וכי על המדינה נגזרת החובה להנהיג קריטריונים על פיהם יוגדרו תנאי הזכאות. השופטים קבעו כי שתי הקבוצות הראשונות צדקו בדבריהם וכי גיבוש הרשימה מביאה לתוצאה שהדעת איננה סובלת: "במסגרתו סטה המחוקק מקריטריון

 שעיצב את תכליתו, סיוע לישובי עוטף עזה לטובת רשימה שרירותית של רשויות ויישובים שאין בינם ובין התכלית הכתובה דבר וחצי דבר".

לגבי העתירה של עיריות אריאל, כרמיאל, עכו וטבריה, כתבו השופטים: "דין העתירות הנמנות עם קבוצה זו להידחות. הלכה למעשה, מבקשות עיריית אריאל וכן עיריות כרמיאל, טבריה ועכו כי בית המשפט יקבע קריטריונים חדשים למתן הטבות מס ויורה בצו מוחלט על זכאות תושביהן להטבות מס או על הגדלת שיעורן. ברי כי אין בידינו להושיט סעד זה, שכן אין בידי בית המשפט הכלים - ואין זה מתפקידו - לקבוע קריטריונים למתן הטבות מס ולקביעת שיעורן". בנוסף נדחתה העתירה של המועצה האזורית תמר וכך גם של היישובים הבדואים בדרום.

השופטים נתנו בפסק הדין פרק זמן של שנה עד ששלושת היישובים הערבים יצטרפו לרשימה, כדי לתת עוד זמן לכנסת לקבוע קריטריונים ברורים ושוויוניים.