רבנים, אל תפרשו לנו אסונות

כמו פטריות רעילות אחרי גשם רדיואקטיבי, צצים ומגיבים אנשי ציבור דתיים וחרדים אחרי אסונות וטרגדיות. בלי טיפה אחת של מודעות עצמית, בלי קמצוץ של הבנה בתקשורת או היכרות מינימלית עם הציבוריות הישראלית, מתעקשים לדבר אלו שמשוכנעים כי הם נציגיו של הבורא על פני כדור הארץ, כדי לנסות ולהסביר את הרקע לאסון שבו נהרגו בתאונת דרכים שמונה בני משפחה אחת, לאחר טקס הכנסת ספר תורה.

• איי לייק ynet יהדות בפייסבוק!
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• מתנה לכבוד שבועות: עמוד מיוחד לחג
• אברהם פריד מחפש להתפלל עם שירים עבריים
• רוצים חרדים "כמו אמריקה"? תחשבו שוב/ טלי פרקש 
  

גם אתמול, כמו אחרי כל אסון מחריד, מיהרו רבנים להתראיין בכלי התקשורת החרדיים לומר שאי-אפשר לחשב חשבונות שמיים - אך מקרים קשים כאלו צריכים לעורר את כולם "להתחזק" ולשפר את דרכם. בראיון לרדיו "קול חי", למשל, הבהיר הרב הראשי שלמה עמאר שהאסון בטבריה מצביע על כך ש"מידת הדין מתוחה" ושבתקופה כזו "הקדוש-ברוך-הוא גובה נפשות כאלה זכות וטהורות, כי הוא רואה שאנחנו יותר מדי רדומים, יותר מדי שוקעים בהבלי הזמן, יותר מדי עסוקים במחיה וכלכלה בצורה מופרזת". העיתון החרדי-ליטאי "יתד נאמן" דיווח שהרב חיים קנייבסקי אמר שצריך להוציא את האינטרנט מהבתים.

זה כמובן לא המקרה הראשון, ובטח שלא החריף ביותר. מקרה בולט וידוע היה כאשר הרב יצחק חיים פרץ, מי שהיה מנהיג ש"ס ושר הפנים, קישר בין "אסון הבונים" ב-1985 שבו נהרגו 22 תלמידים מפתח תקווה לבין חילולי השבת בעירם. ביטאון חרדי קישר אז בין מותם של הילדים לבין מזוזות פסולות שביו בבית ספרם. יש עוד דוגמאות, אבל הן רבות מדי - והרעיון דומה.

חשוב להדגיש כי ביהדות יש לא-מעט מקרים שבהם נעשה ניסיון למצוא הסבר לכל דבר שקורה בעולם, מטוב עד רע, אבל בהזדמנות הזו אני מתחנן בפני כל הרוחניים שיפסיקו לטחון לנו במוח שיש דברים שרק נראים רע, אבל מבחינה פנימית הם טובים. יש דברים שעדיף שיישארו בלי הסברים מביכים שכאלה.

כשמשה רבנו נאלץ לשתוק

הגמרא במסכת מנחות מביאה דוגמה נפלאה לחוסר היכולת שלנו להבין את דרכיו של הבורא - מסופר שם כיצד משה רבינו הזדעזע לגלות במהלך שיחה עם בורא העולם, על הדרך הנוראית שבה הרומאים יהרגו את רבי עקיבא. משה זעק במר ליבו "זו תורה וזו שכרה?!" והתגובה המדהימה שלה הוא זכה הייתה "שתוק, כך עלה במחשבה לפני". לאורך הדורות היו מספר פרשנים שניסו כמובן להסביר את התשובה הזו, אבל בשורה

התחתונה, אפילו גדול הנביאים נאלץ להבין שלפעמים אי-אפשר להבין מה גורם לאסון.

כמובן שאם רב נשאל באופן פרטי על-ידי תלמיד שלו בעניין לבטים באמונה, הוא יכול לנסות ולהסביר לו למה יש צדיקים שרע להם, או מדוע התרחשה השואה, אבל במרחב הציבורי, הניסיונות העקרים להסביר את הסיבה לאסונות, לא רק שאינם משכנעים במאומה את המאמינים, הם גורמים לציבור הרחב לבוז לתורה וללומדיה. כדי להבין את זה, אנשי הציבור והרבנים הדתיים והחרדים צריכים להבין למשל מה קורה בפייסבוק ובמרחב הציבורי.

אז נכון שחלק מאנשי ש"ס הם אולי במדרגה גבוהה מזו של משה רבנו, אבל הנה עצה טובה שלימד אותי אדם חכם, שאני קורא לו אבא: "אם אין משהו חכם להגיד, עדיף פשוט לשתוק".