דו"ח אמנסטי: ישראל מפרה זכויות ומתעללת
עינויים, הגבלות תנועה, שימוש מופרז בכוח, הגבלת חופש ביטוי ומצור ימי ויבשתי ש"חונק" 1.6 מיליון בני אדם. ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" פרסם את דו"ח זכויות האדם לשנת 2011. ynet מציג את עיקרי הפרק הישראלי של הדו"ח
ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" פרסם היום (יום ה') את הדו"ח השנתי 2012, המספק סקירה נרחבת של מצב זכויות האדם בעולם. הדו"ח מציג את מצב זכויות האדם ב-155 מדינות במהלך שנת 2011 ומשקף את מאבקו של ארגון זכויות האדם הבינלאומי בהפרות זכויות אדם.
אמנסטי: עינויים וסתימת פיות ברשות הפלסטינית
חדשות נוספות מהעולם הגדול:
- מצרים: מועמד לנשיאות הותקף בנעליים בקלפי
בדו"ח, שעיקריו הוצגו אמש לעיתונאים בבית סוקולוב בתל אביב, נכתב כי הוא "משקף גישה להתמודדות עם הפרות זכויות אדם, המבוססת הן על האתגרים והן על ההזדמנויות לשינוי. בעוד אמנסטי אינטרנשיונל נכנס לעשור השישים שלו, דו"ח זה אינו מעיד רק על מצוקתם של אלה החיים בצל הפרות זכויות אדם, אלא גם על אלה הממשיכים לקבל השראה לפעולה המבוססת על עקרון כבוד האדם".
בפתח הדו"ח שחובר על ידי יו"ר "אמנסטי אינטרנשיונל ישראל" ד"ר ישי מנוחין ועל ידי מנכ"ל הארגון בישראל יונתן גר, נכתב: "שנת 2011, שנת המאבק של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל בהפרות זכויות אדם, לא הייתה חפה מהפרות זכויות אדם נרחבות כפי שניתן להתרשם בדו"ח זה. אך במבט לאחור ניתן לומר בבירור כי זכויות האדם בעולם מעולם לא היו חלק מרכזי כל כך מהתמורות הבינלאומיות, כפי שהיו בשנה החולפת. אם בעבר הייתה רודנות חלק ממציאות החיים במדינות רבות, בשנה האחרונה היינו עדים להתקוממויות אזרחיות חסרות תקדים, בהן אזרחים אמרו למנהיגיהם: עד כאן".
ביחס לפעילות ארגון זכויות האדם הבינלאומי בישראל, ציינו ד"ר מנוחין וגר כי "אמנסטי" ממשיך בעבודתו להגן על זכויותיהם של פליטים ומבקשי מקלט, להיאבק באפליה המתמשכת בדיור של אזרחי ישראל הפלסטינים, למנוע הפרות זכויות אדם המתרחשות תחת כיבוש - וגם לקדם את זכויות האדם של אנשים ברחבי העולם. ynet מציג בפניכם את עיקרי הפרק הישראלי בדו"ח "אמנסטי אינטרנשיונל" השנתי, שממנו ניתן ללמוד על הפרות זכויות אדם רבות ומתמשכות נגד פלסטינים על ידי השלטונות הישראליים.
מצור על עזה ומשבר הומניטרי
"המצור בעזה שראשיתו ב-2007 הביא להתמשכות המשבר ההומניטרי שחווים 1.6 מיליון תושבי עזה, שלמעלה מ-70 אחוזים מתוכם תלויים בסיוע הומניטרי. נמשך האיסור הגורף על ייצוא, מה שחנק את הכלכלה, וההגבלות החמורות על ייבוא גרמו למחסור ולהתייקרות מחירים. המצור מהווה עונש קולקטיבי - הפרה של החוק הבינלאומי - והשפיע במיוחד על ילדים וחולים".
"לפחות 36 פלסטינים נהרגו בתאונות בתוך או בהתקפות אוויריות ישראליות על מנהרות המשמשות להברחת סחורות בין מצרים לעזה. חיל הים הישראלי עצר מספר משטים בינלאומיים, שביקשו לשבור את המצור על עזה. בספטמבר (2011) קבעה ועדת חקירה של האו"ם כי הסגר הימי על עזה חוקי, אך לא התייחסה לחוקיות משטר הסגר המוטל על הרצועה בכללותו".
הגבלות בגדה המערבית
"למעלה מ-500 נקודות ביקורת ומחסומים צבאיים ישראליים המשיכו לשבש את גישתם של פלסטינים למקומות עבודה, בתי ספר ובתי חולים בגדה המערבית, וישראל המשיכה בבניית הגדר/חומה באורך 700 קילומטרים, בעיקר על אדמות פלסטיניות בגדה המערבית, המפרידה בין אלפי חקלאים פלסטינים לבין אדמתם ומקורות המים שלהם.
"מהפלסטינים נשללה הכניסה לאזורים שמסביב להתנחלויות הישראליות, שהוקמו וטופחו תוך הפרה של החוק הבינלאומי. בניית ההתנחלויות גברה. בהתנחלויות בגדה המערבית, לרבות במזרח ירושלים, התגוררו בסוף 2011 למעלה מחצי מיליון תושבים".
"הגבלות התנועה אילצו כ-200 אלף פלסטינים מ-70 כפרים לנסוע במסלולים עוקפים שהיו ארוכים פי שניים עד חמישה מהדרך הישירה לעיר הקרובה למקום מגוריהם, מה שהקשה על גישתם לשירותים בסיסיים".
זכויות דיור - פינוי בכפייה
"השלטונות הישראליים האיצו את קצב הריסת הבתים ומבנים פלסטיניים אחרים בגדה המערבית שנבנו ללא היתר, והרסו למעלה מ-620 מבנים במהלך 2011. כתוצאה מכך נעקרו מבתיהם קרוב ל-1,100 פלסטינים, עלייה של 80 אחוזים בהשוואה ל-2010; למעלה מ-4,200 אחרים הושפעו מהריסתם של 170 מבנים לבעלי חיים ו-46 מכלי מים. קהילות פגיעות של בדואים ורועים אחרים הושפעו במיוחד וכמה מהן נתונות בסכנת עקירה לצמיתות, עקב מגבלות חמורות על תנועתן, הריסת בתים חוזרות ונשנות ואלימות מתנחלים".
"ביוני, ביצעו הכוחות הישראליים הריסות חוזרות ונשנות באל-חדידייה, קהילת רועים בצפון עמק הירדן, במהלכן הרסו 33 מבנים והותירו מספר משפחות ללא קורת גג. בעקבות ערעור לבג"צ הוצא בנובמבר צו מניעה זמני נגד צווי הריסה נוספים".
שימוש מופרז בכוח
"כוחות ישראליים השתמשו באש חיה ובצורות אחרות של כוח מופרז נגד מפגינים פלסטינים בגדה המערבית ונגד מפגינים בגבולות עם לבנון וסוריה, וכן על מנת לאכוף את 'אזור החיץ' בתוך עזה ולאורך חופיה. הם הרגו 55 אזרחים פלסטינים בשטחים, לרבות 11 ילדים. ביניהם היו 22 אזרחים, לרבות 9 ילדים, שנהרגו מאש ישראלית באזורי החיץ היבשתיים והימיים של עזה. הצבא יזם חקירות פנימיות של חלק מתקריות אלו, אך הן לא היו בלתי תלויות או שקופות".
"ב-9 בדצמבר פצעו חיילים ישראלים אנושות את מוסטפא תמימי בן ה-28, לאחר שנפגע בפניו מרימון גז מדמיע שנורה מטווח קצר, בניגוד להוראות הצבא, לאחר שיידה אבן על ג'יפ צבאי". תמימי מת מפצעיו.
חסינות מעונש
"השלטונות הישראליים לא נקטו אף צעד לעריכת חקירות אמינות ובלתי תלויות של החשדות לפשעי מלחמה ואף פשעים נגד האנושות, שבוצעו על ידי הכוחות הישראליים במהלך מבצע עופרת יצוקה ב-2008-2009, במהלכו נהרגו מאות אזרחים פלסטינים, למרות שנמשכו קומץ חקירות של המשטרה הצבאית לגבי תקריות ספציפיות. מתנחלים וכוחות ביטחון ישראליים שהואשמו בהתעללות בפלסטינים, לרוב לא נדרשו לתת על כך את הדין".
"ארגון 'יש דין' דיווח כי כמעט 90 אחוזים מתיקי המשטרה הרשמיים של אלימות מתנחלים לכאורה אותן תיעד מאז 2005 נסגרו, ככל הנראה עקב כשלים בחקירה, וכי רק 3.5 אחוזים מהתלונות של פלסטינים לרשויות הצבא הישראליות לגבי הפרות זכויות אדם על ידי חיילים ישראלים בין השנים 2000-2010 הובילו להגשת כתבי אישום".
מעצר ללא משפט
"במהלך 2011 החזיקו השלטונות הישראליים לפחות 307 פלסטינים מהשטחים ללא כתב אישום או העמדה לדין, באמצעות צווי מעצר מנהלי מתחדשים, המבוססים על מידע חסוי שלא נחשף בפני העותרים ופרקליטיהם".
"הסופר והמרצה אחמד קטאמש נעצר באפריל והוחזק על בסיס צו מעצר מנהלי לחצי שנה, אשר חודש בחודש ספטמבר; בתום 2011 הוא עדיין היה במעצר. הוא היה אסיר מצפון".
תנאי מעצר - שלילת ביקורי משפחות
"השלטונות הישראליים המשיכו לאסור על משפחות לבקר אסירים פלסטינים מעזה המוחזקים בבתי סוהר ישראליים, וזאת בהמשך למדיניות שראשיתה ביוני 2007. לעתים קרובות אסרו השלטונות הישראליים גם על קרובי משפחתם של אסירים מהגדה המערבית לבקר אותם מטעמי 'ביטחון' שלא פורטו".
עינויים וצורות התעללות אחרות
"איסלאם דאר איום בן ה-14 נעצר בביתו בכפר נאבי סאלח שבגדה המערבית בסביבות שתיים בבוקר ב-23 בינואר 2011. כשעיניו מכוסות וידיו קשורות, הוא הוסע בג'יפ צבאי דרך ההתנחלות הסמוכה חלמיש אל תחנת המשטרה בהתנחלות מעלה אדומים, שם נחקר במשך שעות ללא נוכחות עורך דין; לא אפשרו לו לנוח, לאכול או לצאת לשירותים. מידע שהתקבל ממנו שימש להפללת מארגן המחאות בנבי סלאח באסם תמימי".
"בפברואר, המהנדס העזתי דיראר אבו-סיסי הועבר בכפייה מאוקראינה לישראל והוחזק בכלא שקמה בסמוך לאשקלון, שם נמנעה ממנו גישה לעורך דין במשך 25 יום. באפריל הוא הואשם בפיתוח רקטות עבור הזרוע הצבאית של חמאס; השלטונות הישאליים טענו כי הוא הודה באשמה, אך עורכי דינו טענו כי הודעתו חולצה מפיו תחת עינויים. הוא עדיין עצור, ככל הנראה בבידוד".
חופש הביטוי וההתאגדות
"הכנסת אישרה חוקים המגבילים את חופש הביטוי וההתאגדות, לרבות חוק שמגדיר כעבירה קריאה להטלת חרם על יחידים או מוסדות בישראל, או על התנחלויות בגדה המערבית. חוק נוסף אסר על מוסדות או רשויות מקומיות לאזכר את הנכבה, מושג המשמש פלסטינים לתאר את נישולם ב-1948".
"בינואר האריך בית דין צבאי לערעורים את תקופת מאסרו של עבדאללה אבו רחמה, פעיל לא אלים נגד הגדר/חומה מהכפר בלעין, משנה ל-16 חודשים. אבו רחמה הורשע בהסתה ובארגון הפגנות לא חוקיות על בסיס הודאות שחולצו מילדים תחת לחץ. הוא היה אסיר מצפון".
פליטים ומבקשי מקלט
"הרשויות הישראליות המשיכו לשלול ממבקשי מקלט אריתריאים וסודנים גישה להליכי קביעת מעמדם כפליטים; אזרחי מדינות אלה מהווים כ-80 אחוזים מאוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל, המונה כ-45 אלף איש.
ניתנו להם רק מסמכים זמניים ולא הותר להם לעבוד או ליהנות משירותי בריאות ורווחה ציבוריים".
"רק קומץ מבין מבקשי המקלט ממדינות אחרות קיבל מעמד פליט".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
