אנחנו המתייפייפים. מכתב לח"כ רגב ודנון
במקום להודות לאנשים היקרים שמנסים לשפר את מצב האוכלוסייה הזרה, החלטתם להסית נגדנו. אני חושש שאנשים עלולים להיפגע והאחריות תהיה על כתפיכם
שלום רב, כבוד הח"כים
כבוד הח"כ דני דנון. לאחרונה אתה שב ומפרסם בעמוד הפייסבוק שלך הודעות לגבי "המתייפייפים" שמסייעים לפליטים. כבוד הח"כ מירי רגב, אתמול צוטטת שקראת למסתננים "סרטן" ותקפת את ארגוני הסיוע ("כל השמאלנים שהגישו בג"ץ, שיתביישו להם, לא ניתן להם להרוס לנו, להגן על עצמנו").
עוד בערוץ הדעות של ynet:
להיות אלי ישי / רועי לחמנוביץ'
עכשיו באים למזבלה העירונית? / זיו תדהר
כמתייפייף וכשמאלן שאמור להתבייש בעצמו, אני אשמח לשתף אתכם בעשייה ההתנדבותית של מתייפייפים נוספים במרפאה הפתוחה למהגרי עבודה ומבקשי מקלט של רופאים לזכויות אדם. המרפאה הפתוחה, כשמה כן היא, מקום הפתוח לטיפול רפואי לכל אדם, שאיתרע מזלו והנגישות לטיפול רפואי במדינת ישראל אינה אפשרית עבורו מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כלומר, אנשים חסרי ביטוח רפואי.
במדינת ישראל חיים כיום כ-75,000 מהגרי עבודה באשרה (שהממשלה הנוכחית וממשלות קודמות החליטו להביא, אך לא תמיד דאגו לבטח רפואית, והשאירו את הטיפול בידי חברות ביטוח פרטיות). עוד 100,000 איש שנכנסו לישראל באשרת תייר ונשארו בישראל, יותר מ-40% ממדינות ברית המועצות לשעבר (על-פי נתוני רשות ההגירה והאוכלוסין), וגם להם אין ביטוח רפואי. כ-50,000 איש נוספים הגיעו לכאן מאפריקה, ככל הנראה רובם ברחו ממולדתם והם מבקשי מקלט, בעיקר מאריתריאה ומסודן.
כפי שלמדנו כולנו בלימודי רפואה, כל בני האדם נוטים ללקות במחלות - גופניות ונפשיות. מתברר גם שאנשים עניים נוטים לחלות יותר מאחרים. מהגרים ופליטים, החסרים מערכת תומכת חברתית, נמצאים בסיכון גבוה לתחלואה.
למען המטרה של מתן טיפול רפואי לכל אותם אנשים - גברים ונשים, ילדים וילדות - שאין ידם משגת טיפול זה, מתנדבים במרפאה הפתוחה יותר מ-100 רופאים ורופאות, 30 אחיות, 50 סטודנטים וסטודנטיות לרפואה, רוקחות ורוקחים ועוד עשרות אנשי מנהלה, תרגום והפניות רפואיות. כך לימדו אותי ואת כל שאר המתנדבים: כשמישהו חולה, לא שואלים אותו אם יש לו כרטיס אשראי, או חברת ביטוח, ובטח לא בודקים מה צבע עורו, מה שיוכו הדתי ומה מצב חשבון הבנק שלו. פשוט מטפלים, מצילים חיים ומקלים את הסבל. לתומי חשבתי שזו פעולה אנושית ואזרחית ראויה מן המעלה הראשונה.
בשנת 2011, תרם הצוות הזה 10,361 שעות לקהילה בהתנדבות. כל חטאם של מתנדבים אלה שהם בחרו לעשות למען החלשים ביותר והמודרים ביותר בחברה הישראלית, ולא להסתכל לצד השני, כשאנשים חולים מתדפקים על דלת המרפאה. למשל, כשנערה שברחה על חייה מסודן נאנסה בדרכה לישראל וכעת היא בהיריון, כשמתנגד משטר מטורקיה שעבר שם עינויים, עבד באתר בנייה ושבר את שתי ידיו, כשאשה שנסחרה ונאלצה לקיים יחסי מין עשרות פעמים ביום, הגיעה לאחר ניסיון אובדני. או סתם לטפל במישהו עם דלקת ריאות או שפעת.
מישהו עלול להיפגע
אף אחד במרפאה הפתוחה לא אחראי להבאתם של מהגרי העבודה. אולי תבדקו אצל כבוד השר אלי ישי, מי באמת עושה כסף מהבאה של עובדים זרים ותחלופה שלהם בכל ארבע-חמש שנים. אף אחד לא הביא בעצמו מבקש מקלט מדרפור או מאריתריאה. אף אחד ממתנדבי המרפאה לא אחראי לעוני ולהזנחה המתמשכת של שכונות דרום תל-אביב, אילת וערד. ההזנחה המתמשכת היא תוצאה של היעדר מדיניות אזרחית ברורה של הממשלה שבה אתם תומכים.
במקום להודות לאנשי הרפואה היקרים האלה, שמנסים לשפר את מצב האוכלוסייה הזרה, ובעקיפין גם את מצב תושבי השכונות, החלטתם להסית נגדנו. ג'ודית לואיס הרמן כותבת בספרה "טראומה והחלמה": "המנסה לתאר מעשי זוועה שהיה עד להם מסתכן באובדן אמינותו. המדבר בפומבי על מעשי זוועה מעורר עליו את הסטיגמה שדבקה בנפגעים".
במקום לחשוב על אפשרויות שונות לטיפול באוכלוסייה הזרה בישראל ודאגה אמיתית, החלטתם להמשיך את גל השנאה, ההפחדה וההסתה כלפי הזרים וכלפי המגישים להם עזרה. לא הייתי טורח לכתוב מכתב זה לולא החשש שבשל גל ההסתה הזה ייפגעו אנשים - זרים וישראלים. האחריות לאלימות היא על כתפיכם.
אשמח לארח אתכם במרפאתנו בכל עת שתחפצו, כדי שתראו במו עיניכם את המתייפייפים. באופן אישי, רק אספר לכם שאני, כמתייפייף, עובד גם בשירות הציבורי (סגן מנהל מרפאה בבית חולים) ועושה בשנה בין 20 ל-40 יום מילואים כרופא בצה"ל.
ד"ר עידו לוריא, מנהל רפואי, המרפאה הפתוחה למהגרי עבודה ומבקשי מקלט, רופאים לזכויות אדם
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
