א' זה אנטישמי: מילון האירוויזיון השלם

עוד שנה חלפה, ושוב הערב הזה עם השירים, הנקודות, התלבושות המוזרות והביטויים מהז'ארגון המקצועי של חובבי המאורע. לערב זה כדאי להגיע מוכנים ובקיאים בחומר לבל תיפלט שגגה מפיכם בחברת מעריצי אירוויזיון וותיקים. אז כדי שלא תתחילו להרהר על נפוליאון כתישאלו על "וולטרלו" ולא תחשבו שפינג פונג זה רק משחק שולחן, קבלו את מילון האירוויזיון השלם. לקרוא ולשנן:

כל הכתבות לקראת אירווזיון 2012 ב-ynet

א'

"חי" של ישראל ב-1983. למה רק מקום שני? עיינו ערך "אנטישמיות"

ב'

ג'

צפו בגימיק של יוון 2009 בדמות מהדק ענקי

ד'

דנה אינטרנשיונל - שם הבמה של מי שהפכה לזוכה האחרונה של ישראל בתחרות הזמר האירופאית (ע"ע: תימנים). הקלאסה (ז'אן פול גוטייה), הבאסה (של הקאמבק הכושל שלה בשנה שעברה), הפה הגדול והנוצות (אלא מה), הם ועוד הרבה מעבר, הפכו את הזמרת הזו לאייקון האירוויזיון הגדול ביותר של ישראל, אחרי התלתלים של יזהר או העיגולים המסתובבים של אירוויזיון 79' בירושלים. לא פלא שעד היום כשאומרים "אירוויזיון", אומרים גם "דנה".

ה'

ו'

"ווטרלו" של אבבא – שבדיה 1974. מי זה נפוליאון בכלל?

ז'

ח'

חצי גמר - שלב הסינון בתחרות הזמר של אירופה בו מנפים המדינות המשתתפות (למעלה מ-40) למקסימום של 26 מתחרות. שלב זה הוכנס לשימוש החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21 ואף פוצל לשני חצאי גמר מן התחרות של 2008. בשנה הראשונה למימושה של השיטה, נמנעה ישראל מלהעפיל לשלב הגמר, בדומה לשנת 2007 ולשנתיים האחרונות.

ט'

טלווטינג - האופן שבו צופי תחרות האירוויזיון הישובים בבתיהם ברחבי היבשת האירופית מסמנים "לייק" לשיר שהכי אהבו מבין רצף השירים ומחייגים/מסמסים את מספרו לרשות השידור המקומית, כדי שזו תדווח על עשרת השירים שזכו להכי הרבה קולות. טכנולוגיה זו נכנסה לשימוש חלקי החל מסוף שנות התשעים ובאופן מלא מתחרות האירוויזיון שנערכה בירושלים ב-1999 והייתה זו שקבעה את זוכי התחרות עד ל-2009, בה הוחזרו צוותי השיפוט לתמונה ושמשקל ההכרעה שלהם שווה למחצית מהקולות.

ההצבעה ב-2008. השנה האחרונה בה רק הקהל קבע מי יזכה

י'

כ'

ל'

לוח הניקוד - מערכת אלקטרונית המיועדת להצגת מספר הנקודות שמדינות מסוימות מקבלות (או שלא מקבלות) ממדינות אחרות בתחרות הזמר של האירוויזיון, וזאת לצד הופעת דגלי המדינות. פעילותו מלווה בקריאות השמחה של אלה המתוגמלים בכתריסר נקודות. לוח זה ממחיש באופן מעשי את יחסי הכוחות בין המדינות באירופה מדי שנה ומעלה את חמתם של אלה אשר אינם זוכים לעדנה מן הנתונים שעליו. הפעם האחרונה בה ישראל כיכבה במקום הראשון בלוח הנ"ל הייתה במהלך ההצבעה של 2005, בה שירי מימון שהתה לכמה דקות במקום הראשון עם 43 נקודות.

מ'

מדינות מממנות - אחד מני כינויים רבים לחמש המדינות המתחרות מדי שנה אוטומטית בגמר האירוויזיון, כיוון שהן אלה שבכספן ממומנת עלות הפקת התחרות מדי שנה. בריטניה, צרפת, ספרד וגרמניה החלו להשתתף בגמר דרך קבע החל מ-2004, אז החלה להיות מונהגת שיטת חצאי הגמר. בשנה שעברה צורפה אליהן איטליה, לאחר גלות ממושכת מרצון של 13 שנים. 20 המדינות שעולות משלב חצי הגמר לשלב הגמר הגדול, מצטרפות אליהן לגמר ויחד הן מהוות את 25 המדינות המתחרות על הזכייה, בנוסף למדינה המארחת. יש כאלו שיאמרו כי מדובר בקניית מקום בכסף. הן מעדיפות לראות את זה כשוגר קאנטריז.

נ'

נול פואה - ביטוי שגור בעגה האירוויזיונית המתאר מצב שבו מדינה מסוימת אינה מקבלת כלל וכלל נקודות. זו סיטואציה מביכה המתורגמת בסופה של התחרות לפאדיחה לאומית, כאשר מדינה ספציפית (בדרך כלל מערבית) מדורגת במקום האחרון עם אפס נקודות. נורבגיה זכתה לכבוד זה שלוש פעמים במהלך השתתפותה, בריטניה לא צברה ולו נקודה אחת פעם אחת ויחידה (באירוויזיון 2003) ואילו ישראל, על אף מפלותיה הרבות, לא הגיעה אף פעם למצב בו לא קיבלה אפילו נקודה אחת (השפל הישראלי הגדול ביותר מלבד אי העפלה לגמר היה 4 נקודות ומקום לפני אחרון ב-1993 עם שרה'לה שרון וב-2006 עם אדי בטלר).

אירוויזיון 2003 - בריטניה לא מקבלת נקודה אחת לרפואה

ס'

סוכר (שירי סוכר) – שם כולל לקבוצה של פחמימות אירוויזיוניות בעלות טעם מתוק אופייני ובמבנה גבישי. מדובר בתופעה נפוצה הממחישה את המצב השכיח לפיו מתמודדים בתחרות שירים מתקתקים עד כדי גועל, שנדמה כאילו יצאו מהפסטיגל (או מהמגירה של צביקה פיק). המתואר הוא בדרך כלל בלדות עודפות קיטש בעלות מבנה קבוע עם ניחוח שבדי-אבבאי (ע"ע: ווטרלו) או שירי פופ-שלאגר-שמאלץ מביכים.

ע'

ערבית (השפה ה-, מדינה ערבית) - תחרות האירוויזיון היא אמנם תחרות הפתוחה לכלל מדינות אירופה, אולם כל תחנת שידור מאזור הים התיכון החברה באיגוד השידור האירופאי (EBU) רשאית להשתתף בה, אם רק תחפוץ בכך. לפיכך, מדינות ערביות כמו ירדן, מצרים ותוניסיה יוכלו להשתתף בתחרות אם רק ירצו - בדיוק כפי שעשתה מרוקו ושכמעט ניסתה לעשות לבנון לפני כ-7 שנים. אם בעתיד יצטרפו מדינות ערביות לתחרות, לא תהיה זו הפעם הראשונה שתישמע בה השפה הערבית. מרוקו, כאמור, שרה בשפתה ב-1980 וגם הצמד אחינועם ניני ומירה עוואד מישראל, שביצעו את שירן ב-2009 בחציו בשפה הערבית. בכל מקרה, לא בטוח כמה שווה להתאמץ, כי הביצוע של מרוקו וזה עם מירה עוואד הוכיח שהניסיונות האלה נראים כמו עבודה ערבית.

פ'

פינג פונג - פאדיחה ישראלית מהעשור הקודם. שמה של להקה (גיא אסיף, עדן אהל, רועי צ'יקי ארד ויפעת גלעדי) שייצגה את ישראל בתחרות בשטוקהולם בשנת 2000 עם השיר "שמייח" ונופפה במלפפונים ודגלי סוריה. לאחר שהלהקה הגיעה למקום ה-22 בתחרות עם 6 נקודות, רבים מתושבי ישראל נהגו להחליף את המילה "שמייח" בפזמון של השיר במילה "בושה".

פינג פונג באירוויזיון של שנת 2000. תמונות קשות

צ'

צוותי שיפוט - כינוי לוועדות מומחים המכילות אנשים המתיימרים להיות אנשי מקצוע מוזיקליים, אשר בכוחם לקבוע כמחצית מן הניקוד שתקבלנה המדינות השונות המתחרות באירוויזיון. צוותים אלה גרמו לכך שמצבן של מדינות המערב בתחרות השתפר פלאים בזמן האחרון, עד כדי הזכיות של שתי מדינות מערביות מובהקות - נורבגיה וגרמניה. בטרם הוכנסה שיטת הטלווטינג, צוותי השיפוט היו אלה שקבעו את המנצחים בתחרות. בשנים האחרונות עולות טענות בדבר "קומבינות" של חילופי ניקוד שצוותי שיפוט ממדינות שונות מעורבים בהן (בעיקר כאלו מן המזרח), מה שוודאי מעלה את שאלת נחיצותם בתחרויות של השנים הבאות.

ק'

קדם - מהשורש ק.ד.ם. תחרות המקדימה והפנים-ארצית לבחירת השיר שייצג מדינה מסוימת באירוויזיון. מאז החלה ישראל להשתתף בתחרות נערכו תחרויות קדם רבות (שבהתחלה נודעו כפסטיבלי הזמר והפזמון) שקבעו את זהות האמן שייסע לייצג את ישראל, ואילו בשנים האחרונות לא תמיד נעשה שימוש במתכונת זו, שאף הומרה ל"קדם פרטי" - תחרות בה רק אחד מתחרה ובוחרים עבורו את השיר הטוב ביותר לתחרות. השנה, נבחרו נציגי ישראל ע"י ועדה פנימית לאחר שקדם האירוויזיון בוטל.

רגע שיא (סי פארט) - חלק ביצירה מוזיקלית בת שלוש דקות בממוצע שתחרות האירוויזיון אינה שלמה בלעדיה ושהפכה למאפיין המזוהה מכולם עם שיר הלוקח חלק בתחרות שירים זו. חלק זה של השיר מביא גם להתעצמותם של האפקטים הבימתיים וכן, במקרים אחדים אף להנפת ידיים אל האוויר בדרמטיות או לכריעה זולה על הברכיים בשמלה חשופה.

ש'

שיר מספר 2 - תופעה המתארת מצב לפיו אמן המבצע את השיר השני בערב התחרות נועד מראש לכישלון. כלומר, לא יזכה בוודאות ושסביר להניח שישיג מיקום נמוך בטבלת הניקוד. לא ברור מהו מקורה של אמונה זו, אולם ברוב המקרים הוכיחה את עצמה כנכונה. ולראייה: ב-56 התחרויות הקודמות, שיר מספר 2 מעולם לא זכה בתחרות. אם זה יקרה השנה, מי שתשבור סוף סוף את הנאחס של המספר המקולל תהיה הונגריה, שתעלה שנייה על בימת הגמר מחר.

ת'