רג'ינה ספקטור ועוד שלושה: אלבומים בחינם

יש שבועות בהם כותב מדור זה צריך לחפור כל כך עמוק, שהוא מגיע לליבת כדור הארץ לפני שהוא מצליח למצוא שלושה איים של מוזיקה נהדרת בזרם האינסופי של המוזיקה החדשה. ויש שבועות, כמו השבוע הזה, בהם האינטרנט פשוט עושה את כל העבודה בשביל אותו כותב, שיוצא ממש דביל כשהוא כותב על עצמו בגוף שלישי.

עוד איים בזרם ב-ynet:

• סנובים מפסידים מוזיקה טובה - ובחינם
• אנחנו פה בשביל הצחוקים, והמוזיקה בחינם
• אלבומים בחינם, בזכות "הקוטנר של אנגליה"
  

ארבעה אלבומים גדולים של אמנים גדולים יצאו השבוע לרשת, ואת כולם תוכלו לשמוע במלואם, בחינם, בקליק. אנחנו חיים בעידן כל כך נפלא, שהמשפט האחרון שכתבתי אפילו לא מרגש אתכם, אז תנו לי לכתוב אותו שוב: רג'ינה ספקטור, סיגור רוס, הווקמן ואדוארד שארפ הוציאו כולם השבוע אלבומים חדשים ומעולים, וכדי לשמוע את ארבעתם מתחילתם ועד סופם אתם לא צריכים ללכת לחנות, אתם לא צריכים לחפש טורנטים, אתם לא צריכים אפילו להדליק את הרדיו. אתם צריכים רק לעשות קליק, ולהגביר. איזה יופי של שבוע.

רג'ינה ספקטור - הנסיכה מאיסט וילג'

ללהקת ארט ברוט יש שיר מצוין שנקרא "My little brother just discovered rockn'roll", והשבוע קיבלתי מאחי הקטן הודעה שבה הוא מודה בביישנות שהוא התאהב ברג'ינה ספקטור. הגיע הזמן, באמת. ספקטור הייתה סוד כמוס ליודעי ח"ן בתחילת העשור הקודם, וצברה פופולריות הולכת וגוברת עם כל אלבום.

היום היא כבר שם מוכר מאוד, מספיק מוכר כדי שהיא תתחיל להוציא אלבומים פושרים ומשעממים, נטולי כל חן וברק. למרבה השמחה, היא נשארה רעננה ומקסימה גם לאור ההצלחה. האלבום החדש, What we saw from the cheap seats, הוא עגול ורך יותר מאלבומיה הראשונים, אבל לא מאבד מהקסם ומהמשחקיות של ספקטור.

Sigur ros - שליטי איסלנד חוזרים

ארבע שנים ארוכות מאוד עברו מאז הוציאו סיגור רוס את האלבום האחרון שלהם. בעשור שקדם לו הם חרשו תלם עמוק בלבבותיהם של רבבות מאזינים מזוגגי-עיניים ברחבי העולם, שהתאהבו בצלילים החייזריים, המכושפים, שהוציאו ארבעת האיסלנדים ממעמקי האדמה הוולקנית של ארצם.

איסלנדים מקומיים מתייחסים לביורק כאל מין דודה משוגעת וקצת מביכה, אבל אומרים שהמוזיקה של סיגור רוס מבטאת את רוח איסלנד האמיתית - ומי שראה את נופיה של איסלנד מבין במה מדובר. האלבום החדש, Valtari, חוזר לסגריריות ולקדרות המבורכת של אלבומיהם הראשונים, באלבום שאין בו כמעט בכלל תופים, רק צלילים ארוכים-ארוכים ויופי שקשה להכיל.

The Walkmen - הלהקה הכי טובה שאתם צריכים לשמוע

אני לא יודע למה דה ווקמן לא זוכים להצלחת הענק שהיא מנת חלקן של להקות רוק אחרות שפרצו באותו זמן ומקום (ניו יורק של תחילת האלפיים), כמו היה-יה-יה'ז או הסטרוקס. הווקמן, חמישייה ניו יורקית, משחררת אלבום מרגש אחרי אלבום מרגש גם כששכנותיה לשכונה מכזיבות. האלבום החדש, Heaven, הוא המשך ישיר: הקול המטלטל של המילטון לייטהאוזר (שעל פי שמו ועיר מגוריו יכול לככב בגוסיפ גירל) ואנסמבל הגיטרות והאורגנים החשמליים פשוט פוגע בבטן.

Edward Sharpe & the Magnetic Zeroes - החגיגה ממשיכה

ולסיום, להקה גדולה-קטנה. גדולה כי חברים בה כיום 8 אנשים, והצליל שלה הוא צליל של מסיבה בבית השיכר. וקטנה, כי אף על פי ההצלחה של סינגלים כמו "Home", אדוארד שארפ וחבריו הם עדיין הצלחה קטנה יחסית מחוץ לארה"ב. האלבום השני שלהם, Here, לא מכזיב ומכיל את כל מה שהתאהבתי בו באלבום הראשון: מלודיות פשוטות וסוחפות, הרמוניות קוליות עממיות, רוח חופשית ויופי של שירים. מרענן מומלץ מאוד לקיץ.