מחשמלים למוות את חיפה

תוכנית תשתיות לאומית (תת"ל 18) שעניינה פרויקט אדיר ממדים לחישמול רכבות הנוסעים בישראל, הנראית לכאורה כצעד מבורך בדרך לשיפור סביבתי ולהעצמת הנגישות של הפריפריה למרכז, מהווה קללה עבור חיפה שעלולה להרוג פשוטו כמשמעו את עתידה של העיר ושל סיכויי התחדשותה וצמיחתה כמו שאר ערי עולם ובעיקר הללו השוכנות לחוף ימים.

חיפה היא היפה שבערי ישראל. הטבע חנן אותה בשילוב נדיר של הר וים, ירוק וכחול, נחלים וצומח טבעי, נוף וחוף ים מהיפים בישראל. יש לחיפה גם פוטנציאל צמיחה ופיתוח אדיר המצוי בעיר התחתית, פוטנציאל שחישמול עילי של הרכבת יחסל את סיכוייו להפוך למנוע הצמיחה העירוני.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

גם אני ישראלי / אייל פילדסט

זרים בתוכנו: הפחדות במקום מדיניות / נורית צור

הבריטים גזלו מתושבי חיפה את חזית הים ובנו בה נמל שהיווה מנוע כלכלי עשרות שנים. הנמל העתידי של ישראל החל לזוז מזרחה למפרץ ובכיוון הקישון, ועמו כל הפעילות של עורף הנמל והשירותים הניתנים לו. חיל הים מוציא את בריכת העגינה שלו אל מעבר לשובר הגלים ולמעשה כל הנמל המערבי יכול לחזור לידיהם של תושבי העיר. חזית ימית נוסח ברצלונה, בילבאו, ניו יורק ועוד אינו בגדר חלום אלא תוכנית של ממש. ציר התיירות מראש הכרמל דרך גני הבהאים והמושבה הגרמנית יכול לקבל סיומת מושלמת על מזח הנמל המערבי - וממנו תפותח טיילת חוף בואכה בת גלים וחוף הכרמל.

ליבת העיר של חיפה ריקה כבר שנים הרבה בשל תנועת הנמל מזרחה ובשל התרוקנות מרכזי הקניות והשירותים שזזו גם הם לאזור המפרץ. העיר התחתית היא סוד התחדשותה של חיפה, כמו כל עיר שעברה תהליכי ג'נטריפיקציה ו''חזרה אל המרכז''. זה המרחב היחיד שבו תוכל העיר לצמוח מחדש, אחרי שהכרמל כוסה שלמת בטון ומלט. יש בו מבני מגורים ישנים, אתרים היסטוריים, קריית ממשלה, בתי משפט ובתים בסגנונות בנייה ישנים המושכים את הלב. כבר היום מסתמן התהליך הזה. יוזמתה של עירית חיפה בהקמת "קמפוס הנמל", חזרה של שירותים עסקיים ותיירותיים, ביקוש גדל למגורים בבתים הישנים, ותרבות בילוי שאפילו רוב החיפנים לא מודעים לה - הם הסימנים המעידים.

פרויקט החישמול העילי של רכבת ישראל מאיים לחנוק את חיפה. משמעות הפרויקט היא יצירת ''רצועת מוות'' נצחית בין העיר ובין הים והנמל. רצועה ארוכה של עמודים בגובה 9 מטר ובמרחקים של 40-50 מטר האחד ממשנהו, מחוברים בכבלי חשמל לאורך, לרוחב ובאלכסון, שנאים ומגברים ושאר אביזרי-על שיכערו את הנוף ויחצצו באופן ויזואלי ופיזי בין העיר והים. תיווצר קרינה מסוכנת ברמות שעדיין נתונות לוויכוח. איש לא ירצה לשבת שעות במשרד, בחדרי הלימוד, בפאב או בבית הקפה, ואיש לא ירצה להתקרב למרחק של 100 מטר או יותר מקו המוות הפוטנציאלי הזה.

רצועת החשמל הזו תמית את העיר התחתית. השטחים המסחריים, קמפוס הנמל על מכללותיו, מעונות הסטודנטים והמשרדים יתרחקו מהאזור ובכך תבוא כליה על ההשקעות האדירות שהונחו בהם. הפוטנציאל הנדל"ני המוערך במאות מיליוני דולרים יהיה כלא היה, אבל הרכבת תעבור בשקט.

פשרה גרועה

מתנדבי ''התנועה להחזרת העיר אל חיפה'' שקמה בעקבות התוכנית הציעו מספר פתרונות. בפרק זמן קצר של עבודת מומחים, מהנדסים, מתכננים ועוד, הגיעה התנועה למסקנה העצובה שאיש לא חשב בכלל על חיפה כעל סוגיה נפרדת בפרויקט הגדול. ראש העיר, יונה יהב, הוביל מאבק קצר לשיקוע תוואי הרכבת, אך נבלם בטענות טכניות, הותקף על-ידי ראשי רשויות בצפון שטענו שחיפה מעכבת את הבאת הרכבת לשערי הגליל, תקציבי הפיתוח שביקש קוצצו או הוקפאו, ובצר לו הגיע ל''פשרה'' על שיקוע המסילה בקטע של 1.5 ק''מ דווקא באזור שבו אין לשיקוע שום השפעה על עתיד העיר, מול "פארק הכט" במבואות הדרומיים. שאר 7 הק''מ לערך, שצריכים תכנון מיוחד ומציאת חלופות מינהור מגוונות, הופקרו לרצועת המוות של החישמול העילי.

לפני שנגיע לנקודת האל-חזור, חייבים לעצור את ההחלטה לגבי המקטע של חיפה ולחשוב מחדש על מגוון החלופות הראויות לה. מבוסטון ועד סיאטל, בברלין ובשטוטגרט, מצאו ששיקוע או מינהור הביאו לפיתוח עצום ולהחזר מיליארדי דולרים למשקיעים, לייצוּר מקומות עבודה ולמגורים ברי השגה עבור הדור הצעיר. כל זה מצוי בכף ידה של חיפה, אך שורת עמודי החישמול העילי של הרכבת תגדע את היד כולה, ועימה את סיכוייה לצמוח ולהתפתח בעתיד.

הציבור החיפאי חייב לבלום את היוזמה, ולגרום לרכבת ישראל ומשרד התחבורה לעשות חושבים מחדש, בטרם ייעשה לו עוד עוול היסטורי, והפעם - ללא תקנה!

פרופ' יוסי בן ארצי, אוניברסיטת חיפה

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il