המרדף אחר ההון השחור
בקיץ הקרוב יעלו המסים. רוב האזרחים ישלמו את מחיר הגירעון בקופת המדינה, בעוד שמיעוט רב עוצמה ימשיך להזרים החוצה מיליארדים. מנהל רשות המסים: "80% מההון הלא מדווח מקורו בארגוני הפשיעה, בתכנוני מס ובכסף שנמצא בחשבונות בנק בחו"ל. רק כ-20% מיוצר על ידי העסקים הקטנים"
הקיץ מצטרפת מדינת ישראל למועדון יוקרתי של מדינות מתורבתות, דמוקרטיות ובעלות יסודות כלכליים, חינוכיים ותרבותיים איתנים. במועדון הזה נמצאות מדינות כמו אנגליה, ארה"ב ומדינות גוש האירו. החברה מכובדת – המכנה המשותף פחות.
למועדון זה שייכות כל המדינות שממשלותיהן שוברות את הראש כיצד למלא את הקופה הציבורית בכספי מסים. כל המדינות הללו סובלות מחוסר חמור בגביית מסים שמקשה עליהן לממן את התקציב השנתי.
הגירעון גדל בקצב מהיר יותר מהצמיחה והאיום של לאבד את אמון המשקיעים ולהיכנס למחול השדים המטורף ששלח השנה מדינות כמו יוון, ספרד ואיטליה אל הסף המסוכן של פשיטת רגל – נראה מוחשי מאי פעם.
המדינות המפותחות מביטות בשנים האחרונות על מערכת המיסוי שלהן ונאלצות להכיר בכך שלמשך זמן ארוך מדי הן נתנו לכסף לחמוק מבין ידיהן. מערכות החינוך הממומנות היטב שלהן הכשירו דורות של עובדים איכותיים ומיומנים, המשטרות המתוקצבות סיפקו ביטחון והתקציב בנה תשתיות איכותיות.
אך החברות הגדולות שצמחו מקרבן נשאו את כספן הרחק מהמדינה. הכסף הוברח אל איים נידחים שהציעו מקלטי מס חשאיים, נקבר בחשבונות נסתרים במדינות זרות או הועלם באמצעות תרגילים חשבונאיים מתוחכמים.
שני המשברים שפקדו את ארה"ב ואירופה בארבע השנים האחרונות רוששו את המערב וחייבו את המדינות להתמודד עם בעיית ההון השחור. השנה גם בישראל מרגישים את הלחץ.
הנתונים אינם סופיים אך כבר עתה הגירעון בתקציב 2012 גבוה מהצמיחה ויגרום לכך שיחס החוב-תוצר של מדינת ישראל לא ירד ב-2012. נכון לסוף אפריל, הגירעון בתקציב לשנת 2012 גבוה מ-30 מיליארד שקל. זהו גירעון של 3.4% מהתוצר, הגבוה בכ-12 מיליארד שקל מהגירעון המתוכנן.
כדי להוריד את הגירעון אל מתחת ל-25 מיליארד שקל, הרמה הדרושה על מנת שהחוב יגדל בשיעור נמוך מהתוצר, על המדינה לייצר הכנסות נוספות. הממשלה כבר הכשירה את הקרקע להעלאות מסים, כאשר נגיד בנק ישראל הכריז במרס האחרון כי הוא ממליץ לממשלה על צעדים כאלה.
אם יאושרו העלאות מס כבר השנה, יהיה מדובר בהעלאות של מסים עקיפים, כלומר מע"מ ומסים על מוצרים. אלו מסים שיגרמו להתייקרותם של מוצרי צריכה. אם יוחלט כי קצב הגבייה הנמוך מרמז על חוסר בגביית מסים גם ב-2013, צפויה החלטה על העלאות של מס חברות ואולי גם מס הכנסה, מס אשר ינגוס במשכורת.
אזרחי ישראל יצטרכו לשלם יותר ואולי גם להרוויח פחות. העובדים השכירים, שמסיהם משולמים אוטומטית דרך תלוש המשכורת והצרכנים, שהמסים העקיפים מגולגלים עליהם דרך תמחור המוצרים יקראו שוב לדגל על מנת למלא את הקופה הציבורית.
אך האם הפעם גם יצליח האוצר לשלוח את ידיו אל הפינות החשוכות שבהן שוהה הכסף הלא מדווח?
הכסף הגדול מוברח למקלטי מס(צילום: וויל רוברטס)
80% מההון השחור נמצא בחו"ל, בפשע ובעסקים גדולים
מנהל רשות המסים החדש, דורון ארבלי, רואה בשמירה על נטל מס שוויוני את המשימה העיקרית שלו. "זהו ערך חברתי ולא רק כלכלי", אומר ארבלי. "כדי לתרגם את זה מסיסמא למעשים, צריך מצד אחד לשנות את האווירה הציבורית סביב תשלום מס ומצד שני לשאול איפה נמצא הכסף הגדול".
לארבלי אין ספק איפה נמצא הכסף הגדול. "80% מההון הלא מדווח מקורו בארגוני הפשיעה, בתכנוני מס ובכסף שנמצא בחשבונות בנק בחו"ל. רק כ-20% מיוצר על ידי העסקים הקטנים", הוא אומר.
המרדף אחר הכסף הגדול מצריך כוח אדם רב ומיומן, שיתוף פעולה מצד גורמי כמו משטרת ישראל ומשרד המשפטים ומסגרת חקיקה שיוצרת הרתעה ומעמידה לרשות גובי המס מקורות מידע מועילים.
חלק מהצרכים הללו סופקו כבר לרשות המסים. לאחרונה נוספו לה עוד כ-750 עובדים, מהם 31 פרקליטים שעוסקים בייצור תיקים וכתבי אישום נגד מעלימי מס גדולים. כמו כן, לרשות ארבלי עומדים היום מספר הסכמים לחילופי מידע עם מדינות אחרות בעולם. "אני מקבל מ-4 מדינות בעולם דיסקים עם תיעוד של פעולות בחשבונות בנק של ישראלים החשודים בהעלמות מס".
אך למרות השיפור הניכר ביכולת האכיפה של הרשות, עובדיה נתקלים עדיין במכשולים ביורוקרטים שמונעים בעדם מלהגיע אל מעלימי המס. "אני רוצה יותר שופטים", אומר ארבלי, "לא יכול להיות שאנחנו מצד אחד נייצר יותר תיקים ומצד שני לא יהיה מי שיטפל בהם. חסרות לרשות גם סמכויות גבייה ונגישות למידע מסוים.
"חוק איסור הלבנת הון, למשל, לא מגדיר העלמת מס הכנסה כעבירת מקור. משמעות הדבר היא שאני לא יכול לקבל מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון בנוגע לעברייני מס. זו רק דוגמא אחת לאופן שבו יש לי ידע אבל חסרות לי סמכויות. קושרים לי את הידיים מאחורי הגב".
ארבלי קובל גם על הענישה הקבועה בחוק, שלדבריו אינה מרתיעה מספיק. לפני ארבעה וחצי חודשים, יזם מנהל הרשות "תקופת חסד" של חצי שנה, שבמהלכה יכולים מעלימי מס להסגיר את עצמם מרצון וליהנות מחסינות פלילית והנחה בריביות פיגור.
מאז שהחלה "תקופת החסד", התקבלו מעל ל-140 בקשות לגילוי מרצון של העלמות מס. לדברי ארבלי, מדובר בהיענות לא מסיבית בהתחשב בהיקף ההעלמות המוערך. הסיבה להיענות הנמוכה, הוא אומר, היא היעדר מהלך משלים של ענישה מרתיעה יותר לאחר תום תקופת החסד.
"גילוי מרצון הוא הליך מקובל בעולם כאשר רוצים לעקור תופעה כזו מן השורש. אך צריך גם לדעת להציב רף גבוה יותר לתקופה שתבוא לאחר מכן. הנישום צריך לדעת שאם נתנו בו אמון והוא מעל בו והגיש דיווח כוזב, אז אין הנחות. והוא ייענש על עבירה קלה כחמורה".
כיום העונש הקבוע בחוק על העלמת מס הוא מאסר של 5-7 שנים. לאחרונה פועלים מספר גורמים בממשלה להעברת תיקון לחוק שיחמיר את עונשי המאסר.
אל תתרמו – תשלמו מסים
"אחריות חברתית זה לא לסייד מועדונית או לתרום כסף לארגון כלשהו ואז להצטלם יפה עם היו"ר. אחריות חברתית זה קודם כל לשלם מסים", אומר ד"ר עופר סיטבון, מהקליניקה המשפטית לאחריות חברתית של תאגידים.
סיטבון ועמיתיו לקליניקה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן פרסמו לפני שנה דו"ח שלפיו המדינה מפסידה מידי שנה כ-3 מיליארד שקל כתוצאה מתכנוני מס של החברות הנכללות במדד ת"א 25 של הבורסה.
"ההבדל בין תכנוני מס להעלמת מס הוא שלהעלים מס זה לשקר – לא להוציא חשבונית או לשים את הכסף בקופה מבלי לדווח עליו. תכנון מס זו התפלפלות עם לשון החוק שאותה יכולים לעשות רק אנשים שיכולים להרשות לעצמם לשכור רואי חשבון ועורכי דין יקרים".
לא לחינם התרכזו סיטבון וחברי הקליניקה בחברות של ת"א 25. תכנוני המס הם תופעה רווחת בקרב תאגידים וחברות גדולות, בשל הצורך באנשי מקצוע מוכשרים ויקרים כדי להוציאה אל הפועל.
בשל כך, היא מהווה את המקרה המובהק ביותר של אי שוויון בנטל המס, כאשר ככל שעולים במדרגת ההכנסות כך גדלה היכולת להעלים מס מהמדינה, ומעוררת בשנים האחרונות התנגדות לא רק בקרב הממשלות שמפסידות כסף אלא גם בקרב ארגונים חברתיים ותנועות מחאה.
המפתח העיקרי לתכנוני מס הוא הגלובליזציה. מהפכת התקשורת וסיומה של המלחמה הקרה הקלו על ניוד כסף ברחבי העולם ועל פתיחת חברות במדינות זרות. הפער בין המסים המשולמים במדינות המערב למסים המשולמים במדינות מתפתחות הפך מדינות רבות למקלטי מס עבור ההון הנצבר על ידי החברות הגדולות בעולם.
השימוש במקלטי המס מתבצע בשתי דרכים עיקריות: העברת כספי שלא דווחו לחשבונות בנק במדינות אלה והקמת חברות בת של התאגיד באותן מדינות והעברת הרווחים של התאגיד אליהן באמצעות עסקאות בתוך התאגיד.
"אחד הדברים המרכזיים שמדינות המערב הבינו בשנים האחרונות הוא שצריך לסגור את הפרצות של מקלטי המס", אומר סיטבון, "המפתח לכך הוא הסכמים בינלאומיים של שיתוף מידע בין המדינות השונות. כיום, יש הסכמים ביליטראליים בין שתי מדינות וארה"ב גם מובילה חקיקה בתחום, אך חסרים עדיין הסכמים בינלאומיים".
האם העוצמה של ארה"ב תכניע את מעלימי המס?(צילום: ישראל עצמון)
הדוד סם רוצה את הכסף שלך
המשבר הפיננסי של 2008 גבה מחיר כבד מהכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב. חילוץ הבנקים וחבילות התמריצים שנועדו להניע את גלגלי הצמיחה מחדש, עלו למשלם המסים האמריקני כסף רב. הקופה הציבורית התרוקנה והחוב הציבורי תפח.
בחיפושה הנואש אחר מקורות מימון נוספים החלה ממשלת ארה"ב לבחון מחדש את יחסה להעלמות מס ולנקוט בצעדים חדשים כדי לשים את ידיה על הכסף שהוציאו אזרחים אמריקנים מגבולות המדינה.
כמו כל דבר אחר, גם את זה עשתה ארה"ב עם תנופה ועוצמה של אימפריה. במשך שלוש שנים ניהלה ממשלת ארה"ב מאבק מול הבנקים בשווייץ, עד שאלו ניאותו להסגיר מידע אודות חשבונות של אזרחים אמריקנים שהיו חשודים בהעלמות מס.
המאבק לא נעצר בשווייץ. בקיץ שעבר העביר הסנאט חקיקה שחייבה תאגידים פיננסיים זרים ברחבי העולם להעביר מידע על חשבונות של לקוחות אמריקנים ולא יחול ניכוי במקור של 30% על כל הכנסה המופקת באמצעות התאגידים כאמור ושמקורה בארה"ב, ללא קשר לשיעורי מס מופחתים הקבועים באמנות המס או בדין הפנימי בארה"ב.
לדברי עוז חלבי, דוקטורנט למיסוי בינלאומי באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ולשעבר ממלא מקום מנהל היחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, המאבק של ארה"ב בהעלמות המס דורש שיתוף פעולה מצד המדינות שאליהן מזרימים מעלימי המס האמריקנים את כספם. "על מנת שמדינות אחרות יסכימו לחלוק מידע עם רשויות המס בארה"ב ולסייע לה במלחמתה בהעלמות המס של אזרחיה, הכרחי כי גם ארה"ב תוכל לחלוק מידע עם רשויות המס במדינות אלו".
מסיבה זאת, מה שהחל כמרדף של ממשלת ארה"ב אחר הכסף השחור של אמריקה, הופך לאט לאט לשיתוף פעולה בינלאומי. לאחרונה הועבר חוק נוסף בסנאט, שלפיו הבנקים האמריקנים יחויבו לדווח לרשות המס בארה"ב על הריביות שהם מעניקים על פיקדונות של לקוחות זרים ממדינות שעימן יש לארה"ב הסכם שיתוף מידע. ישראל היא בין המדינות הללו.
"ישראלים רבים המחזיקים בחשבונות בנק בארה"ב יודעים כי ככלל, ריבית המשולמת על-ידי בנק אמריקני בגין פיקדון בנקאי הינה פטורה ממס ומניכוי במקור בארה"ב", מסביר חלבי. "לכן, עד לאחרונה, לכאורה לא חלה על הבנקים בארה"ב חובה לדווח על תשלומי ריבית כזו".
החקיקה תיכנס לתוקפה ב-2013. לדברי חלבי, בשלב הראשוני המידע לא יועבר בצורה אוטומטית מרשות המס בארה"ב לרשות המסים בישראל. עם זאת, ייתכן והמידע יועבר בעקבות בקשות ספציפיות של רשויות המס. "לישראלים המחזיקים חשבונות בנק בארה"ב מומלץ להיערך בהתאם", הוא אומר.
כל הצעדים הללו לא ימנעו את העלאות המסים הקרובות. לתהליכים הללו לוקח זמן להשפיע על היקף גביית המסים והחוסר בכספי מסים בישראל דורש טיפול מיידי. אך אם אכן יינקט מהלך בינלאומי החלטי נגד מקלטי המס והענישה בישראל תהפוך למרתיעה יותר, יתכן שיימנעו העלאות מס נוספות בעתיד.
לפנייה לכתב/ת 
איפה מסתתר הכסף הגדול?
צילום: רויטרס
פשיטה של רשות המסים. ידע יש, סמכויות חסר
צילום: אורן אהרוני
דורון ארבלי מינהל רשות המסים
צילום: ישראל מלובני
מומלצים
