יואכים לב: "אנחנו בין הפייבוריטים לזכייה ביורו"
הוא הגיע לנבחרת כעוזרו של יורגן קלינסמן, ירש אותו בתפקיד, הפך את גרמניה למכונת כדורגל אטרקטיבית ומיתג את עצמו כאחד המאמנים המבוקשים בעולם. אחרי שנבלם פעמיים ע"י נבחרת ספרד, יואכים לב מוכן ללכת עד הסוף. ראיון מיוחד
התקשורת הגרמנית בלחץ. החמישייה שספגה הנבחרת בשווייץ בשבת הוציאה מהחורים את המבקרים, המודאגים והפסימיים. כותרות העיתונים מבהירות היטב מהו התפקיד המלחיץ ביותר בגרמניה כיום. קבלו רמז: לא מדובר בקנצלרית.
- לונדון 2012 - אל תחמיצו את העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
- יורו 2012 -
הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות
אלא שמאמן נבחרת גרמניה, יואכים לב, רגוע לחלוטין. "אין שום לחץ. זה היה רק משחק אימון. מעולם לא שיחקנו בהרכב הזה, וחלק מהשחקנים ששיחקו מול שווייץ יישארו בבית. זה היה מבחן עבורם".
אז ההפסד לא הוריד לך קצת את הביטחון?
"אנחנו בין הפייבוריטים לזכייה ביורו הקרוב, זה ברור לכל אחד. בשנים האחרונות ניצחנו את ברזיל, אנגליה, הולנד וארגנטינה".
עוד ב-ynet ספורט:
וחוץ מכם?
"בעיקר ספרד. יחד איתה יש נבחרות שמסורתית הן חזקות, כמו איטליה, צרפת, אנגליה והולנד והן בעלות סיכוי טוב מאוד לזכות בתואר. דבר אחד אני יכול להבטיח לך - אנחנו לא נזלזל באף אחד".
נבחרת גרמניה אכן מתייצבת ליורו כאחת הפייבוריטיות הברורות ללכת עד הסוף, וכל מי שעוקב אחריה בשנים האחרונות יודע כי יחד עם יורגן קלינסמן, לב הוא האחראי העיקרי למהפך העצום שהתחולל בה - כדורגל אטרקטיבי ומודרני ששם סוף לתקופת ה־0:1 המשמים. בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות" מדבר המאמן הגרמני על ההכנות האחרונות ליורו, על ההשפעה של באיירן מינכן על הנבחרת, וגם על המפגש עם אלי גוטמן והרגישות שביחסי ישראל־גרמניה.
הקייזר עולה להתקפה
לב פירסם אתמול את הסגל הסופי של גרמניה ליורו, כשחתך ברגע האחרון את הכישרון בן ה־18 יוליאן דרקסלר, החלוץ קאקאו, הקשר סוון בנדר והשוער השלישי, מארק־אנדרה טר שטגן, ששילם את המחיר על מופע הבלהות שלו בהפסד 5:3 לשווייץ.
התקשורת הגרמנית עומדת ללב על הראש לקראת משחק הפתיחה בעוד 11 יום מול פורטוגל החזקה. את המבקרים לא מעניין ששמונה משחקני באיירן, ביניהם
מולר, גומז ונוייר, לא שיחקו מול שווייץ. הקייזר פרנץ בקנבאואר התבטא ב"בילד" וטען כי הסגל הנוכחי הוא האיכותי ביותר בהיסטוריה של הדויטשלנד - ועם המטען הנפיץ הזה יתייצבו לב וגרמניה למשחק ההכנה האחרון לקראת היורו מול נבחרת ישראל, ביום חמישי בלייפציג.
לב כבר הבטיח לשחקניו יומיים עם המשפחות לפני היציאה לאוקראינה, אבל לפני כן הם יצטרכו להוכיח על המגרש שלפאניקה התקשורתית אין בסיס במציאות. בפעם האחרונה שישראל שיחקה מול גרמניה זה נגמר בשביעייה לנבחרת של ריצ'רד נילסן. אלי גוטמן, שעם כניסתו לתפקיד כבר הצהיר כי בכוונתו לבנות את הנבחרת בהשראת המודל הגרמני של יוגי לב, ינסה למזער נזקים, אבל גם הוא יודע - גרמניה בלחץ והיא לא מתכוונת לרחם על ישראל.
העוזר שעלה לגדולה
ניתן לומר ששורשי ההצלחה של יואכים לב, או "יוגי", כפי שמכנים אותו בגרמניה, צמחו הרחק מאור הזרקורים. כשחקן (עשה את רוב הקריירה בפרייבורג) לא הגיע לנבחרת הלאומית, לא פרץ לתודעה ונשאר על גדר "הנחמד". כמאמן הצליח ופה ושם עם גביע המחזיקות של שטוטגרט (1998) ואליפות אוסטריה עם איסנברוק (2002), אבל איפשהו התפספס.
כדי לעשות את הפריצה הגדולה הוא היה צריך לקבל שיחת טלפון משם גדול יותר. באמצע 2004 הוא עזב את אוסטריה וינה אחרי עוד עונה כושלת. בינתיים, נבחרת גרמניה חיפשה שינוי וכוכב העבר, יורגן קלינסמן, הוזנק לתפקיד המאמן אחרי היורו.
מבחינת קלינסמן, הבחירה בחברו הקרוב יוגי הייתה ברורה. השניים העבירו את הנבחרת הגרמנית מתיחת פנים של ממש והפכו אותה לאחת הנבחרות המלהיבות
בעולם עם כדורגל התקפי ומוחץ. קלינסמן הזוהר והכריזמטי היה הפנים של השינוי הזה, אבל בגרמניה לא התבלבלו, וידעו היטב שללב יש מניות רבות בהצלחה.
העובדה ששמו לא היה מוכר מספיק בזירה הבינלאומית גרמה למספר גבות להתרומם עם מינויו לתפקיד במקומו של קלינסמן ב־2006, אבל בהתאחדות הגרמנית נשארו כל הגבות במקומן. המסר היה ברור: יוגי מכיר את השיטה, אהוב על השחקנים ולא יזדקק לתקופת הסתגלות.
לב הביא את גרמניה לרמה אחרת. התארים אומנם עוד לא חזרו לארון, אבל בשני הטורנירים הגדולים האחרונים נבחרת גרמניה שלו כמעט הלכה עד הסוף. על הכמעט, בשני המקרים, הייתה אחראית נבחרת ספרד, שגם הייתה זו שהניפה את הגביע. שש שנים אחרי שהפך למאמן הראשי של נבחרת גרמניה, יוגי לב הוא אחד המאמנים המבוקשים בעולם, ולאחרונה אף הוזכר שמו כמועמד להחליף את ז'וזה מוריניו בריאל מדריד.
על היסטוריה ואנטישמיות
לב מודע היטב לאסוציאציה הבעייתית, הכמעט רפלקסיבית, המתעוררת אצל כל ישראלי לשמע השם גרמניה. אבל מה שלא עשו השנים שחלפו, הצליח כנראה לעשות הכדורגל החדש של נבחרת גרמניה.
זה התחיל ביורו 2008, אבל הגיע לשיא במונדיאל 2010 - יותר ויותר ישראלים הצהירו בקול רם: אנחנו בעד הגרמנים. "אני מאוד שמח שהצלחנו לרכוש אוהדים רבים בישראל שמעריכים את הכדורגל האטרקטיבי והמודרני שאנחנו מציגים", אומר לי לב. אנחנו מעריכים את זה יותר, בעיקר בגלל הנזק הנצחי שגרם המשטר הנאצי המחריד ליהודים".
ברור לך שעבור כל ישראלי, משחק של הנבחרת הלאומית על אדמת גרמניה מסמל דברים שמעבר לכדורגל.
"כדורגל זה לא קשור רק לניצחונות או הפסדים, אלא גם להבנה. בימים שלפני המשחק יהיו מספר פעילויות חברתיות שתארגן מחלקת התרבות של ההתאחדות הגרמנית. אני חושב שזה באמת רעיון טוב".
יש גם שיתוף פעולה פורה בין ההתאחדויות.
"מאז 2009 נבחרת הנוער שלנו מגיעה לישראל בכל דצמבר. הנבחרות הצעירות לא עוסקות רק בספורט, אלא גם מסיירות ביד ושם.
אנחנו רוצים להראות לנוער מה שקרה בעבר ולהסביר לו מה אנחנו צריכים ללמוד מזה. בשנים האחרונות ההתאחדות הגרמנית מעבירה מסר ברור - אין מקום לאנטישמיות".
מאמן נבחרת ישראל, אלי גוטמן, הבהיר שהוא מתכוון לאמץ את מודל האימון שלך.
"אלי גוטמן ביקר אותנו במשחק מול הולנד בהמבורג בנובמבר האחרון, ועקב מאחורי הקלעים במשך מספר ימים כדי לראות וללמוד את המערכת הספורטיבית והארגונית. אני שמח לשמוע שהוא אוהב את פילוסופיית הכדורגל שלנו".
אחרי ההפסד לשווייץ, התקשורת המקומית לא חסכה ממכם ביקורות. איך אתה מתכונן לקראת המשחק מול ישראל?
"אני מסתכל רק על המשחק שלנו בלייפציג. זה יהיה מבחן חשוב עבור הנבחרת שלנו זמן קצר לפני תחילת היורו".
עד כמה משמעותי היה חסרונם של שחקני באיירן המתאוששים מגמר הצ'מפיונס?
"שחקני באיירן חסרו לנו, אין ספק שהם כוח משמעותי בנבחרת שלנו השנה".
תומאס מולר אמר כי אחרי שלא זכה בשום תואר עם באיירן השנה, הגיע הזמן לעשות את זה במדי הנבחרת.
"המבחן הוא של כולנו ואין כל קשר בין התוצאות של באיירן לנבחרת".
שלושה ישראלים פתחו את העונה בבונדסליגה. גילי ורמוט עבר לליגה ההולנדית, איתי שכטר ואלמוג כהן שיחקו. עקבת אחריהם?
"שמתי לב לאלמוג כהן, הוא שיחק בקביעות ועזר לנירנברג להישאר בבונדסליגה. שכטר כבש שלושה שערים והיה הכובש הטוב ביותר של קייזרסלאוטרן. זה עצוב עבורו שקייזר ירדה לליגה השנייה, אבל הוא הוכיח שהוא כדורגלן מצוין".
לפנייה לכתב/ת 
