הפנסיה ברפאל - 20 אלף בחודש
נתונים חדשים של משרד האוצר ובנק ישראל חושפים את הדירוג המלא של מקבלי הפנסיה התקציבית - אפיק חיסכון שנחסם לחוסכים חדשים ב־2001. גמלאי הרשות לפיתוח אמצעי לחימה הם המתוגמלים ביותר, אחריהם גמלאי אוניברסיטת תל אביב ובמקום השלישי גמלאי בנק ישראל
פנסיה תקציבית היא הפנסיה שאותה המדינה נהגה לתת בעבר לעובדיה בחינם - ללא דמי ניהול וללא כל השתתפות עצמית. במסגרת מנגנון הפנסיה התקציבית, המדינה התחייבה לשלם לעובדים שיגיעו לגיל הפרישה פנסיה בגובה של עד 70% מהשכר האחרון שלהם, בעוד שהעובדים מצדם לא הבטיחו דבר בתמורה.
אלא שב־1999 התגלה כי מסלול הפנסיה התקציבית מצוי בגירעונות גדולים וכי למדינה לא יהיו מקורות למימון ההתחייבויות שלקחה על עצמה. לכן, ב־2001 שערי הפנסיה התקציבית נסגרו, ועובדי המדינה החדשים התבקשו להתחיל לחסוך בעצמם. במקביל, העובדים הוותיקים נדרשו להשתתף גם הם בחיסכון, גם אם בשיעור קטן של 2% מהשכר בשנה.
רוב הכסף למערכת הביטחון
למרות השינויים, הפנסיה התקציבית עדיין תופחת - על חשבון משלם המסים. בדו"חות הכספיים שהציג בתחילת החודש משרד החשבת הכללית באוצר, ההתחייבות הכוללת של המדינה לעובדיה ולגמלאיה במסלול הפנסיה התקציבית מסתכמת ב־560 מיליארד שקל. 327 מיליארד שקל מסכום זה מיועדים לפנסיונרים בהווה.
ההתחייבות הכוללת של המדינה לפנסיה התקציבית גדלה מדי שנה, ובשנה האחרונה היא גדלה ב־35 מיליארד שקל. עם חלוף השנים תפחת ותלך התחייבות זאת, כשגמלאי המדינה יתחילו ללכת לעולמם.
חלק הארי של הפנסיה התקציבית - 258 מיליארד שקל, מיועד לתשלומי פנסיה לוותיקי מערכת הביטחון. אף על פי כן, הפנסיה החודשית שלהם אינה הגבוהה ביותר כאמור וממוקמת רק במקום החמישי עם 13,033 שקל בחודש.
עם זאת, יש להדגיש כי ממוצע הוא נתון אשר מעוות את התמונה. בצה"ל, למשל, ישנם פנסיונרים בדרגות בכירות המקבלים פנסיה חודשית גבוהה בהרבה, לצד גמלאים רבים שמקבלים פנסיה נמוכה יותר. למרות זאת, בצבא - כמו גם ביתר הגופים - אין בנמצא נתון פנסיה חציוני.
בור האקדמיה לא נסגר
הנתונים החדשים מלמדים גם על עומק הבור התקציבי שיצרה מערכת הפנסיה התקציבית בכל אחד מהגופים. מערכת הביטחון, למשל, מחזיקה בהתחייבות האקטוארית הגדולה ביותר - 183 מיליארד שקל.
על פי הנתונים שהגיעו ל"כלכליסט", ושנכונים לשנת 2010, בור הפנסיה התקציבית של הגופים האחרים גדול מאוד גם כן, בעיקר באוניברסיטאות. בשנים 1955–1982 הונהגה פנסיה תקציבית בארבע אוניברסיטאות - העברית, תל־אביב, הטכניון וחיפה. בין הארבע, האוניברסיטה העברית סובלת מהבור התקציבי הגדול ביותר ומחויבת לתשלומי פנסיה כוללים של 11 מיליארד שקל ל־5,000 מרצים. לאוניברסיטת תל־אביב ולטכניון בורות תקציביים של 5.5 ו־5.7 מיליארד שקל בהתאמה.
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס כבר קבע בדו"ח חריף ממרץ 2009 כי "הפנסיה התקציבית באוניברסיטאות והגירעונות האקטואריים שהיא גררה משולים לפצצת זמן". הוא מתח ביקורת קשה על התנהלות אגף התקציבים באוצר ועל הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה שלדבריו לא פעלו מספיק כדי לטפל בבעיה.
הנתונים החדשים מגלים כי ככל הנראה, הביקורת לא שינתה יותר מדי. אם משווים את הנתונים הנוכחיים לאלה המופיעים בדו"ח המבקר ונכונים ל־2006, מתברר כי באוניברסיטת תל־אביב ובטכניון ההתחייבות הכוללת לפנסיה גדלה ביותר מ־50% בתוך ארבע שנים בלבד. באוניברסיטה העברית גדלה ההתחייבות בתקופה זו ב־20% בלבד, כנראה בגלל ששיעור הפנסיונרים בהווה גבוה יותר באוניברסיטה זו.
ממשרד האוצר נמסר כי המעבר לפנסיה צוברת מצמצם את הבעיה באוניברסיטאות, וכך גם תוספת התקציבים למערכת ההשכלה הגבוהה בשנתיים האחרונות. בנוסף, ציינו באוצר, נמשכים הדיונים בנושא מול חלק מהאוניברסיטאות.
לפנייה לכתב/ת 
