הטיימליין של מדונה: חלק א'
ההיסטריה סביב הופעתה של מדונה בישראל קצת השכיחה מכולנו את העובדה שהשנה, 2012, היא מציינת 30 שנות פעילות בימתית-מוזיקלית-תקשורתית. קבלו מסע בהיסטוריה של מלכת הפופ: מה אמרו על הסינגל הראשון שלה, עם מי יצאה לדייטים, את מי הצליחה להרגיז ולמי נתנה את התחתונים שלה?
את 2012 פתחה אחת מיריבותיה המוזיקליות של מדונה, קיילי מינוג, בחגיגות ענק. "K25" היא קראה לזה. השם המשמים שנשמע כמו מדביר חרקים ציין 25 שנות פעילות של הכוכבת האוסטרלית. אבל מדונה, כמו מדונה, פרט לאלבומי אוסף לא עוצרת כדי לסכם את הקריירה. בטח שלא עכשיו, עם פתיחת מסע ההופעות MDNA.
כולם מתבקשים לסור אל רחבת הריקודים
1982: EVERYBODY
חמש שנים לפני שמישהו שמע על קיילי, מדונה הוציאה את סינגל הבכורה שלה, "Everybody". בעקבות הצלחתו של להיט האייטיז הזה במצעדים ובמועדונים באוקטובר 1982, היא הוחתמה לאלבום מלא, שנשא את שמה ויצא כמעט שנה לאחר מכן.
המבקרים, אגב, ממש לא התלהבו באותן שנים מהזמרת הצעירה. "בהתחלה השיר לא נשמע משהו", נכתב בביקורת הסינגל ב"רולינג סטון". "בהמשך הזמרת חוזרת וחוזרת על עצמה עד שזה נהיה מעצבן בטירוף". אבל כמו במקרים רבים בהמשך הקריירה של מדונה, בניגוד למבקרים - הקהל הצביע ברגליים, שפיזזו על הרחבות.
הנבואה של המבקרים
1983: MADONNA
"Madonna", אלבום הבכורה של מדונה יצא ביולי 1983, וכלל כמה מלהיטי האייטיז הגדולים והאהובים שלה עד היום. למרבה השמחה מדונה לא מתעצלת ולא מתנצלת, ומבצעת חלק נכבד מהם בהופעותיה. ואלו שמות: Holiday, Borderline, Lucky Star, וכמובן גם Everybody, סינגל הבכורה עליו דיברנו קודם.
חלק נכבד מהקרדיט לאלבום המוצלח שייך לסטיב בריי, מי שהיה המתופף בלהקה שקדמה לקריירת הסולו של מדונה, ואיתו היא גם עזבה את הלהקה לטובת הקריירה החדשה. באותה תקופה אגב, מדונה היתה חזקה יותר בז'אנר הפאנק-רוק מאשר בזה הפופי, ובריי הוא שמיקם אותה כזמרת פופ ואפשר אולי לראות אותו אחראי להטמעת הז'אנר בדמה, כמי שתהיה מלכת הפופ לעתיד.
ביקורות האלבום, בניגוד לסינגל הבכורה, היו די חיוביות. ב"רולינג סטון" נכתב ש"מדונה" הוא אלבום שכולו הזמנה אל רחבת הריקודים שאי אפשר לעמוד בפניה; ב"Entertainment Weekly" באותו זמן, הכתב ג'ים פרבר עשה את הלא יאומן וניבא את העתיד: "זה לא שהאלבום טוב", הוא כתב, "זה האלבום שייעצב את פני מוזיקת הפופ ב-20 השנים הקרובות".
כמו בתולה או כמו זונה?
1984: Like a Virgin
שנה אחרי אלבום הבכורה, מדונה כבר כוכבת אמריקנית גדולה. חברת "וורנר" שמחתימה אותה באותה שנה מחליטה להכות בברזל בעודו חם, ומוציאה לקראת סופה את האלבום "Like a Virgin", הכולל בין היתר את הלהיטים "Material Girl", "Into the Groove" וכמובן גם את שיר הנושא של האלבום.
כחלק מתדמיתה המתחדשת והמתעצבת, מדונה של 1984 היא הילדה הרעה של התעשייה, ומשחקת משחק בין שמה הנוצרי הקדוש לעשייתה המופקרת משהו. השיר עצמו הופך למגה-להיט שמתפוצץ לאמריקנים באוזניים כאשר בטקס פרסי המוזיקה של אותה שנה היא מופיעה בשמלת כלה ומפזזת על עוגת חתונה. גלגל הקריירה של מדונה, מאותו טקס ועד היום, לא הסתובב אחורנית.
היא גם יודעת לשחק (?)
1985: סוזן, סוזן
כשהיא כבר מבססת את מעמדה בעולם המוזיקה, מדונה מתחילה לפרוש כנפיים ורוצה לטרוף גם חלק נוסף בעולם הבידור, תעשיית הקולנוע. על יכולותיה המשחקיות-קולנועיות עוד ידובר רבות בעתיד לטוב ובעיקר לרע, אבל את קלאסיקת האייטיז "סוזן סוזן", בה כיכבה לצד רוזאן ארקט וסטיב בושמי, אי אפשר לקחת ממנה.
הסרט הוא רצף של תקריות ותקלות משעשעות עד מטופשות בין שתי בחורות על רקע עולם הדייטינג של האייטיז. יש שיאמרו קשקוש מקושקש, אחרים יאמרו קאלט. ה-BAFTA החליטו להעניק לרוזאן את פרס השחקנית על תפקידה בסרט, מדונה הסתפקה בביקורות לא רעות.
אבאל'ה בוא
1986: Papa Don't Preach
עוד אחד מלהיטיה הגדולים של מדונה, שאגב בעוד חודשיים יחגוג בדיוק 26 שנים לצאתו. השיר נכלל באלבום True Blue שלה, וגם באוסף התכלכל מ-1990, אליו עוד נגיע בהמשך.
סיפורו של השיר ידוע: בחורה מספרת לאביה שהיא בהריון לא רצוי. הצלחתו של הסינגל הביאה לויכוחים סוערים: ארגוני נשים טענו שהיא מעודדת הריון בקרב צעירות בגיל ההתבגרות. מדונה מצידה עשתה מה שמדונה צריכה לעשות והקדישה את השיר לאפיפיור.
דייטינג טייק 1
1987: משפחת המלוכה האמריקנית בשוק
האם מדונה יוצאת עם ג'ון קנדי ג'וניור המנוח, בנו של קנדי המנוח? מגזיני הרכילות (אתרים לא היו אז, כן?) סערו וגעשו סביב הסיפור הזה, שנפוץ זמן קצר לאחר גירושיה של מדונה משון פן. התשובה היתה חד משמעית. כן. מדונה בילתה בחיק בנו של הנשיא לשעבר כשנה, עד שהתקדמה הלאה.
דייטינג טייק 2
1988: הטוויסט בעלילה. מדונה לסבית?
הטריילר לסרט "Truth of Dare"
"שש שנים אחרי ההתחלה, מדונה כבר יודעת לשחק את המשחק. שמועות על רומן בינה לבין הקומיקאית סנדרה ברנרד עושות להן כנפיים. השתיים לא מאשרות ולא מכחישות, ואפילו מצטלמות בפוזות סמי-סקסיות באירועים שונים. הן המשיכו להיות חברות גם אחרי הסאגה התקשורתית בעניין, שחלפה אחרי כשנה, וברנרד אפילו הופיעה בסרטה של מדונה "Truth of Dare".
כמו תפילה גדולה
1989: LIKE A PRAYER, האלבום
אחד מרגעי השיא בקריירה של מדונה הוא אלבומה הרביעי של מדונה ושיר הנושא שלו, "Like a Prayer". האלבום כלל גם עוד מגה-להיט שלה שגם אותו היא מבצעת עד היום בהופעות, "Express Yourself".
את "Like a Prayer" מדונה הקדישה לאמה שנפטרה בהיותה בת חמש, אבל זה לא באמת מה שמעניין. מה שתפס את עיני העולם היה הקליפ לשיר, בו היא מתעסקת ארוכות עם ישו, רק שישו במקרה של מדונה, שחור.
קבוצות דתיות ברחבי העולם הנוצרי יצאו לרחובות והפגינו נגד שידור הקליפ הרשמי, אשר שודר יום לאחר שידור הבכורה של הפרסומת התמימה משהו של פפסי, שהיתה כמעט קליפ שלם, ואחר לגמרי, לשיר.
הקליפ האמיתי והמלא הוציא ארגוני דת נוצריים ברחבי העולם לרחובות. בהפגנות של ממש דרשו מניעת שידור הקליפ, בשל פגיעה בתדמית הנצרות. הם גם דרשו להחרים את מוצרי חברת פפסי על שלוחותיה, כולל פיצה האט, טאקו בל, קנטאקי פרייד צ'יקן ועוד. פפסי מצדה המשיכה בשידור הפרסומת כמה שבועות, תוך הסברים על חופש אמנותי, עד שנכנעה למחאה - ושילמה את מלוא סכום הכסף שהובטח למדונה.
במקביל, האפיפיור בעצמו התערב בסוגיה והחליט לאסור על מדונה להופיע באיטליה. אבל המחאה הגדולה לא מנעה ממנה שלל פרסים בטקסי המוזיקה של אותה שנה, לרבות פרס הקליפ הטוב ביותר ל-1989 בטקס פרסי המוזיקה של MTV בארצות הברית. "אני רוצה להודות מאוד לפפסי שגרמה לכזו שערוריה", אמרה מדונה מעל הבמה עת קיבלה את הפרס. לימים, נבחר הקליפ לעמוד בראש רשימת "מאה הקליפים שהרעידו את העולם" של MTV.
סטרייק א פוז
1990: האוסף התכלכל
בין 1990 ל-2000, קשה היה למצוא בית של חובב מוזיקה בישראל שלא אחז באוסף התכלת "The Immaculate Collection", בעל העטיפה המכוערת והכיתוב המזוויע בעברית. עבור המדינה המתפתחת במזרח התיכון, וגם עבור העולם כולו, היה זה סיכום מופלא של הקריירה של מדונה עד אז, ולא פלא שעד היום מדובר באלבום הנמכר ביותר שלה (כולל האוספים כמובן).
"אוסף התכלת" כפי שנקרא בעגה הלבנטינית, חשף לעולם גם את "Vogue", למרות שזה נכלל במקור בכלל בפסקול הסרט "דיק טרייסי". "ווג" הציג לעולם גם את מדונה כרקדנית, עם כוריאוגרפיה פורצת דרך ותנועות שעד היום משמשות את חובביה במסיבות.
עוד קפיצת מדרגה שמיוחסת ל"ווג" היא הפיכתה לאייקון עם טונות של סטייל. היו אז שאמרו שזה קרה קצת בכוח, בכל זאת - היא קראה לסינגל על שם מגזין אופנה וסגנון ריקוד משנות ה-60, אבל עם ההצלחה, כמו בכל אחד מסעיפינו עד היום, אי אפשר להתווכח.
אמת או חובה
1991: במיטה עם מדונה
הסרט הדוקומנטרי שליווה את אחורי הקלעים של סיבוב ההופעות "Blond Ambition" המצליח של מדונה, זכה להצלחה מסחררת בבתי הקולנוע. עד היום הוא נחשב לסרט הדוקומנטרי השמיני בהצלחתו הקופתית בכל הזמנים.
לראשונה, נחשפה דמותה האמיתית של מדונה - כולל צחוקים, קללות, דמעות והרבה פרובוקציות. שנה לאחר מכן, כמה מרקדניה של מדונה תבעו אותה כי הסרט לטענתם חשף אותם יותר מדי. ב-1994 נסגרה התביעה.
פורנו מוזיקלי
1992: ארוטיקה
למרות הפוזה הסטיילישית של מדונה באותה תקופה, היא לא זנחה גם את החלק הנכבד השני של מה שעשה אותה, מה שחשבו עליה: התדמית הזנותית והפרובוקטיבית. שיא הקריירה שלה בתחום זה, עד היום אפשר לומר, היה באלבום "Erotica".
לראשונה בקריירה שלה, אלבום של מדונה כלל את האזהרה להורים המקובלת בתעשיית המוזיקה האמריקאית, בשל המילים הגסות והגניחות שבו. את האלבום ליווה גם הספר הידוע "סקס", שבו תועדה בסצינות מיניות נועזות במיוחד, ולצדה גם דוגמנים וחברים שהסכימו להתפשט ופשוט לעשות סקס אל מול המצלמות.
וולקאם טו איזראל
1993: The Girlie Show
בחג הסוכות תשנ"ד למינייננו, הגיעה מדונה לראשונה להופעה בישראל. זה קרה בפארק הירקון, למורת רוחם של חברי המפלגות הדתיות בארץ, שעוד ישובו ויכנו אותה פעמים רבות "אשת המדון", גם כשתשוב אלינו ב-2009.
ה"Girlie Show", מסיבובי ההופעות המושקעים של מדונה, כלל תכנים פרובוקטיביים למדי, לרבות האורגיה על הבמה בשיר "Deeper and Deeper", אבל גם כמה ביצועים מדהימים, בין היתר לשירים "La Isla Bonita" ו"Rain", שהיה אז להיט טרי מתוך "Erotica".
הלו דיוויד
1994: הראיון אצל לטרמן
"האורחת הבאה שלנו היא אחת הזמרות המצליחות בהיסטוריה וגם מי ששכבה עם כמה מהשמות הגדולים בתעשיית הבידור". כך בחר להציג את מדונה דיוויד לטרמן, באחד הראיונות הבוטים שידע בתולדותיו.
במהלך הראיון, מדונה, בשינוי מראה חיצוני קיצוני (שיער שחור אסוף ובגדים שחורים) העניקה ללטרמן תחתונים. האמריקאים לא אהבו את הרעיון וקטעים רבים מתוך הראיון צונזרו ומעולם לא שודרו פעם נוספת בארצות הברית.
ברגוע
1995: Something To Remember
שינוי התדמית החיצוני, עליו התחלנו לדבר בענייני לטרמן, המשיך גם אל אלבום הבלדות המופלא של מדונה שיצא באותה שנה. הוא כלל שלושה שירים חדשים: "You'll See" החזק וגם "One More Chance" ו"I Want You".
האמירה שבאלבום היתה יותר מעוד אוסף להיטים. אחרי שנים של פרובוקציות ומיניות מתפרצת, מדונה של השיער הגולש הארוך והשמלות הלבנות שאפיינו את הויזואליות סביב האלבום, היתה מעודנת, נשית ורגישה יותר. ציצים עם שפיצים כבר לא תמצאו כאן.
אל תבכו בשבילה
1996: מאמאדונה אויטה
כמה חודשים לאחר שינוי התדמית למהוגנת יותר, מדונה קיבלה על עצמה את תפקיד חייה הקולנועי, שהיה תפור עליה כמו כפפה נוצצת ליד. אויטה. את הסרט (שהצליח במיוחד) ליווה גם פסקול מוצלח, וקליפים שנגזרו מתוכו ל"Don't Cry For Me Argentina" וכמה שירים נוספים.
אותה שנה היתה גם חשובה למדונה במישור האישי, בשל הפיכתה לאמא. באוקטובר 1996 נולדה לורדס, בתם המשותפת של מדונה ומאמן הכושר שלה, קרלוס ליאון, איתו התערבבה תקופה קצרה.
עם קבלות
1997: מדונה תכירי, יהדות
בראיון לקורט לודר ב-MTV, מדונה חושפת לראשונה את קרבתה לתורת הנסתר היהודית, הקבלה. בווידוי חושפני היא מספרת תוך כדי עבודה על האלבום "Ray of Light", על התקרבותה לשורשים היהודיים.
באותה שנה החלה לקחת חלק באופן קבוע בשיעורי קבלה, ובהמשך עוד תגיע אלינו ותשתטח על קברי צדיקים ותשתתף באירועי קבלה שונים במרכז לקבלה בתל-אביב.
האור בחייה
1998: Ray of Light
בהמשך להיכרותה עם הקבלה, מדונה מוציאה את "Ray of Light", אלבום האולפן השביעי, הדאנסי והקופצני שלה, שמשלב גם אלמנטים יהודיים ומיסטיים בשירים רגועים יותר.
על הפקת האלבום אחראי וויליאם אורביט, ממפיקי הדאנס הבכירים בתעשייה, שלימים יסתכסך איתה. האלבום זכה להצלחה גדולה במצעדים, וכן זיכה אותה בארבעה פרסי גראמי.
ומה קרה בחייה האישיים והמקצועיים של מדונה אחרי 1998? חלק ב' כאן.
