משבר האירו: המשקיעים מפנים גב לספרד
הריבית על אגרות החוב של ספרד חצתה את הרמה של 7% ופרמיית הסיכון מעל 500 נקודות. המשקיעים שולחים מסר ברור למסתבכת התורנית של גוש האירו: אם תרצו לגייס חוב כדי לחלץ את הבנקים במדינה - זה יעלה לכם ביוקר
גוש האירו ממשיך לבחון את העצבים של משקיעים ומנהיגים ברחבי העולם. הפעם זו ספרד שמעלה את לחץ הדם בחדרי ההשקעות ובלשכות של שרי האוצר ונגידי הבנקים. התשואה על אגרות החוב ל-10 שנים של המדינה האיברית נעה מעל ומתחת לרף של 7%, המשקף את התחושה של המשקיעים כי מסוכן להלוות לממשלת ספרד כסף ופרמיית הסיכון חצתה את הרמה של 500 נקודות.
האירו רושם החודש היחלשות של יותר מ-5% מול הדולר וגם שאר המטבעות בעולם, כולל השקל, בשפל מול המטבע האמריקאי שנחשב לחוף מבטחים בימים של משבר כלכלי עולמי.
רף החששות עלה בסוף השבוע לאחר הורדת דירוג נוספת לבנקים בספרד וההודעה של הממשלה הספרדית כי היא תספק חבילת חילוף בהיקף של 19 מיליארד אירו לבנק הרביעי בגודלו במדינה- "בנקיה".
כמו שאר הבנקים במדינה, גם "בנקיה" נקלע לקשיים לאחר שהלווה כסף רב לחברות בנייה שהסתמכו על עליות המחירים החדות של השנים 2003-2007. התפוצצות בועת הנדל"ן בארה"ב גררה אחריה גם התפוצצות של בועה בספרד ובעקבות ירידות המחירים נקלעו אזרחים רבים שלמצב שבו הם אינם יכולים לשלם את המשכנתא.
שר האוצר של ספרד העריך היום כי הבנקים המדינה צריכים להתמודד עם הפסדים של 184 מיליארד אירו בחובות לא מסופקים של קבלנים ורוכשי דירות. מקור בממשלה אמר היום לכתב של סוכנות רויטרס, כי על מנת להתמודד עם החוב מתכוונת ממשלת ספרד לספק לבנקים חבילת חילוץ ולגייס את ההון הדרוש לכך בשוק ההון, מהלך שיגדיל עוד יותר את היקף החוב הציבורי של ספרד. "לקרן לחילוץ הבנקים יש הון מספק שניתן למנף אותו בשוק", אמר המקור. "גם לאוצר המדינה יש הון ונצטרך לבחור בין שתי האפשרויות".
ההחלטה המסתמנת לגייס חוב נוסף, מעוררת חשש באירופה. יחס החוב-תוצר של ספרד כבר קפץ השנה מ-68.5% ל-79.8% ועלייה נוספת שלו עלולה לדרדר אותה למצב שאליו הגיעו השנה יוון ואיטליה, כאשר המשקיעים מסרבים לרכשו אג"ח של הממשלה בריבית סבירה וגורמים לחוב רק לתפוח בשל הריביות הגבוהות.
אך בממשלת ספרד נחושים בדעתם כי אף בנק לא ייפול. "לא ניתן לאף בנק ואף ממשלה אזורית ליפול מפני שאז כל המדינה תיפול", אמר היום ראש ממשלת ספרד, מריאנו ראחוי, לכתבים. עם זאת, גם ראחוי נאלץ להודות כי התייקרות של הריבית ופרמיית הסיכון יקשו על ממשלתו לממן את החוב.
היווני שגורם לכל אירופה לשקשק
המעבר של מוקד המשבר לספרד אינה גורמת לרגיעה בחזית היוונית. נהפוך הוא. בכל אירופה, ובמיוחד בבנקים הגדולים שיוון חייבת להם כסף, סופרים בעצבנות את הימים והשעות עד ל-17 ביוני, אז ייערך הסיבוב השני בבחירות לפרלמנט היווני.
בסיבוב הראשון, שנערך ב-6 במאי, אף מפלגה לא צברה מספיק כוח כדי להקים קואליציה, כאשר העם קרוע בין השמרנים שמעוניינים לקדם קיצוצים במגזר הממשלתי בתמורה לחבילת חילוץ לשמאל שטוען כי הציבור היווני נמכר בזול לגוש האירו ולבנקים.
בשבועות האחרונים התרבו ההערכות שיוון תבחר באפשרות של פרישה מגוש האירו וחזרה לשימוש בדראכמה. במקרה כזה, יספגו הגופים הפיננסיים שהלוו ליוון כסף מכה קשה שתפגע ביכולתם להעמיד אשראי לעסקים באירופה, וגם בישראל, בשנים הקרובות. בעקבות מחנק האשראי עולה הסבירות כי כלכלת אירופה תשקע במיתון ממושך ובעקבותיה הכלכלה העולמית כולה.
אלכסיס ציפרס, מנהיג מפלגת השמאל הרדיקלית שזכתה למקום השני בסיבוב הראשון של הבחירות, נחשב בעיני רבים לאיש שעשוי להוביל את מהלך הפרישה של יוון מגוש האירו. היום התראיין ציפרס לעיתון הגרמני "דר שפיגל", והכחיש את הטענות הללו: "נעשה על מה שאנחנו יכולים כדי שיוון תמשיך להשתמש באירו", אמר ציפרס. "אנחנו מנסים לשכנע את שותפינו באירופה שזה גם באינטרס שלהם להסיר את הדרישה לקיצוצים".
ציפרס מתייחס לתכנית הקיצוצים הקשה והכואבת שתפחית יותר מ-13 מיליארד אירו מהתקציב של ממשלת יוון. במסגרת הקיצוצים מתוכננת העלאת מע"מ ל-21%, קיצוץ משרות ומשכורות במגזר הציבורי, פגיעה בתשלומי הפנסיה ועוד צעדים חריפים. לדברי ציפרס, "אנחנו צריכים צעדים שלא הורסים את כלכלת יוון אלא מאפשרים צמיחה מחודשת. התוצאה של תכנית הקיצוצים הזאת תהיה התרסקות מוחלטת של כלכלת יוון וזה, בוודאי שלא יסייע לגוש האירו".
לפנייה לכתב/ת 
