הלב של טופז הוסתר, אחיו תובע: "סרט אימה"

מיקי גולדנברג, אח של דודו טופז הגיש הבוקר (ד') תביעת נזיקין בגין רשלנות והפרת הוראת חוק נגד משרד הבריאות, המכון לרפואה משפטית, פרופ' יהודה היס, המרכז הרפואי אסף הרופא וד"ר בני דודיזון. לטענתו, נגרם לו נזק נפשי בעקבות התנהלות המכון, שניתח את גופת אחיו והותיר ברשותו איברים מגופתו, בהם הלב, ללא רשות ובהסתר. הפרשה נחשפה בעיתון "ידיעות אחרונות".

דיווחים נוספים בחדשות ynet:

דרוזים בגולן: "אסד לא רוצח, ישראל זורעת סכסוך"

מובארק על המועמדים: "לא יצליחו לנהל קיוסק"

כתב התביעה מפרט את מסכת הייסורים שעבר גולדנברג, כשגילה כי לבו השלם וחלק מריאותיו של אחיו המנוח דודו טופז נמצאים בצנצנת על מדף במרתפי המכון לרפואה משפטית. הגילוי, שהגיע אליו דרך התקשורת גרם לו להלם רב ולזעזוע עמוק ובנוסף לכך, לטענתו, עד ליום הגשת התביעה לא הובאו איבריו של טופז לקבורה.

בפתחו של כתב התביעה כותב ע"ד אפי נווה המייצג את גולדנברג כי מדובר "בהתנהלות חמורה מאין כמוה והנהגת שיטות עבודה פסולות של הנתבעים באופן מזעזע ושיטתי זה שנים, לפיהן מוחזקים בין כותלי המכון לרפואה משפטית איברי גוף, חלקי איברים ורקמות של אלפי נפטרים", זאת מבלי שבני המשפחות יודעים או מסכימים לכך תוך חילול בוטה ורמיסת כבוד המת.

טופז. "רמיסת כבוד המת"(אייל לנדסמן )

הפיצוי ייתרם לעמותה

עו"ד נווה ממשרד אטיאס-נווה ושות' מציין בתביעה כי מרשו נחשף ל"תמונה מזעזעת" ולדבריו עולה כי המכון לרפואה משפטית פועל בפרקטיקת עבודה שדומה כי נלקחה מסרט אימה. לדבריו, "במחשכים ובסתר, איברי אדם נערמים ומצטברים במכון לרפואה משפטית,

 במקום שרק למעטים היתר כניסה אליו, רחוק מעיני הציבור, רחוק מעיני משפחות הנפטרים וללא כל פיקוח או ביקורת מקצועית, תוך עצימת עיניים ובניגוד לכל חוק או דין וללא כל סמכות".

לטענתו, "הכול תוך זילות כבוד המתים שאיבריהם נלקחים מהם, מורחקים מגופם ולא מובאים למנוחה נכונה כדת וכדין, זילות של כבוד שאיריהם, הסמוכים ובטוחים (ואין להם כל סיבה להניח אחרת) כי יקיריהם זכו למנוחת עולמים נכונה כדת וכדין, מבלי שאיברים מאיבריהם ובשר מבשרם נלקח מהם, מושם ומאוכסן הרחק מגופם ומקבריהם".  

לאחר מותו של טופז גופתו נותחה על ידי פרופ' היס שקבע בדו"ח נתיחה שלאחר המוות כי "מותו נגרם מחנק בעקבות הידוק לולאה סביב הצוואר". בתביעה מצוין כי חוות הדעת, שמתארת בפירוט את אופן ביצוע הנתיחה ואת מהלכיה, אינה מציינת כלל את העובדה המזעזעת, לפיה הנתבעים נטלו מגופתו של טופז את לבו השלם וחלק מריאותיו ואיחסנו אותם במכון לרפואה משפטית.

גולדנברג. מסע ייסורים(צילום: ירון ברנר)

ב-21 באוגוסט 2009 הובא טופז לקבורה בבית העלמין ירקון, אולם בני משפחתו לא העלו על דעתם כי חלקים שלמים מגופתו, איברים וחלקי איברים הוצאו והופרדו מהגופה ונשמרו על ידי הנתבעים בין כותלי המכון.

בדצמבר 2011, כשגילה גולדנברג ממקור אנונימי כי המכון הפתולוגי מחזיק בלבו של טופז, פנה אליהם בבקשה לבירור העניין ואז לדבריו החל מסע ייסוריו. עו"ד נווה ציין כי לא די בכך שהמכון לרפואה משפטית לא הכיר באחריות למחדלים הקשים, אלא "אף ניסה לטייח ולהכחיש כי במהלך הנתיחה הוצא ונלקח לבו השלם של דודו ז"ל. אולם בדיקה מעמיקה, העלתה כי הלב אכן הוצא בשלמותו".

עוד צוין כי הנתבעים יצרו קשר פעם נוספת עם התובע ומפאת חומרת הדברים והקושי לבשר בשורת איוב זו בטלפון, הזמינו את התובע לפגישה לאחר שמסרו לו בטלפון כי "הדברים קשים וכדאי לשוחח על כך פנים אל פנים". נציגי המכון הודו כי אירעה כביכול "תקלה" ושגיאה והביעו צערם על כך. גם פרופ' היס הודה במעשיו והוסיף כי "אין לו הסבר לכך" עד כדי שהוא "חסר מילים בנושא המוזר הזה".

גולדנברג בבית העלמין ירקון(צילום: עופר עמרם)

גולדנברג הוכה בזעזוע נפשי ודרש כי הנתבעים יישאו באחריות על מעשיהם וכן יעבירו פיצוי כספי כתרומה לילדים בעלי מוגבלויות. המכון נענה בחיוב לבקשתו, אולם לאחר מכן לא עשה דבר.  

משרד הבריאות הגיב לפרשה ב"ידיעות אחרונות": "שיקולי הצוות הרפואי במכון בנטילת האיבר היו מוצדקים והכרחיים בנסיבות העניין. כראיה לכך הפתולוג מטעם המשפחה לא העיר לגבי המהלך. השגיאה אירעה בכך שהמנתח לא ציין זאת בהקלטה ולכן הקלדנית לא ציינה זאת בדו"ח הנתיחה. ממצאים אלו הועברו למנכ"ל משרד הבריאות שמבקש לקיים בחינה מעמיקה ונוספת של פרטי האירוע".

בכתב התביעה נכתב כי "בנסיבות העניין עולה כי לבו של התובע הוצא לאחר סיום הנתיחה בו, שלא בנוכחות נציג מטעם המשפחה".

הלב הובא לקבורה

בצהריים הובא לבו של טופז לקבורה בבית העלמין ירקון לאחר שאנשי זק"א הביאו אותו מהמכון הפתולוגי. בנוכחות בני המשפחה שהתקבצו במקום, אמר גולדנברג: "אף אדם לא מכין את עצמו לכאלה רגעים בחיים. אף אחד לא אומר לך תהיה מוכן לזה שתעבור הלוויה פעמיים, שחברה קדישא יגידו פעמיים קדיש, שזק"א יביאו חלקים שאני יודע מה יש שם בפנים? אני באמת לא מאחל את זה לאף אחד מהאויבים שלי".

הוא סיפר עוד: "בעיניים האופטימיות נאיביות שלי ראיתי שחפרו וחפרו וחפרו. אולי זה רגע שדודו לוקח נשימה. אפשר להגיד שגם אם הוא היה נניח מרצה עונש על המעשים שהוא עשה הוא כבר היה יוצא לחופשי היום. זה יכול להיות סמלי שעכשיו החזירו את כל מה שהיה לו".