צעד בדרך לשוויון דתי

אתמול צעדנו צעד גדול קדימה בדרך להכרה ולקבלת מימון ממשלתי עבור רבנים רפורמים וקונסרבטיבים.

לפני שבע שנים, נעניתי להצעת המרכז הרפורמי לדת ומדינה ליטול חלק במאבק חשוב מאין כמוהו: לפעול לתיקון האפליה, במסגרתה מממנת המדינה מאז הקמתה שרותי דת אורתודוכסיים בלבד, ומסרבת לממן שרותי דת רפורמיים או קונסרבטיביים.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

תגידו תודה למי שמסמן מוצרי התנחלויות / ליאון דעואל

על סרטן, גזענות ומה שביניהם / בלה קאופמן

בעוד שהמדינה מממנת את משכורותיהם של 15 רבנים במועצה האזורית גזר, משכורתי אינה משולמת על-ידי המדינה, אף שאני משמשת בפועל כרב קיבוץ גזר ומעניקה שירותי דת לתושבים רבים המתגוררים ברחבי המועצה האזורית. למרבה הפליאה והצער, למרות שאני עושה בדיוק את אותן פעילויות כמו יתר הרבנים במועצה האזורית, הם זכו לקבל משכורת במימון המדינה ואני לא. למה? כי הם רבנים אורתודוכסיים ואילו אני רבה רפורמית.

אתמול הכירה סוף סוף מדינת ישראל בכך שעד היום נהגה באופן מפלה, והביעה נכונות לתקן את המצב, על-ידי מימון משכורותיהם של רבנים לא אורתודוכסיים. למרות ה"בליץ" התקשורתי, ההכרה לא באה בן לילה. היא תוצאה של מאבק ארוך, שהחל עוד בספטמבר 2005, עת הוגשה העתירה לבג"ץ. מאז התקיימו דיונים רבים בבית המשפט העליון, מסמכים ופגישות. עד לפני שבועיים - אז התקיים הדיון האחרון בבית המשפט העליון, שבו הבהירו השופטים למדינה כי עליה להתייחס לרבנים לא אורתודוכסיים כפי שהיא מתייחסת לרבנים אורתודוכסיים - בכבוד ובשוויון.

היו הרבה רגעים במהלך הדרך הארוכה שבהם לא האמנתי שנראה הכרעה לטובתנו. היה קל להתייאש ולהרים ידיים, אך תמיד אמרתי לעצמי: תקווה היא מצווה, ואין לוותר, אין להפסיק לפעול. ברגעים הקשים, נזכרתי באנשים הרבים התומכים, מעודדים, ועוזרים בדרכים שונות. בכל פעם שנכנסנו לבית המשפט, דמיינתי שורות שורות של חברים, בני משפחה, רבנים עמיתים למקצוע, מנהיגי ואנשי התנועה הרפורמית בארץ ובחו"ל, חברי הקהילה שלי, קהילת "ברכת שלום" והקהילות השותפות שלנו, חברי קיבוץ גזר, ראש המועצה האזורית, אנשים שונים שבאומץ רב הביעו את תמיכתם במאבקנו, עניין שאיננו מובן מאליו.

כל העת ליוו אותי שני מקרים שונים בתכלית, המסמלים מאבקים צודקים בעיני. האחד: מאבקה של אליס מילר, שזכתה בעתירה שפתחה בפני נשים את תפקיד הטייסות ותפקידים נוספים בצה"ל. השני: פעילותנו למען שחרור מסורב העליה אלק זלצ'נוק, ששהה בגולאג ולבסוף יצא לחופשי ועלה ארצה. המאבקים הללו מלמדים כי הנחישות והסבלנות ובראש ובראשונה האמונה בצדקת הדרך מובילים אל הניצחון הראוי.

תקוותי היא שבעתיד, דרישה שלנו ליחס שווה לכל הזרמים לא תגיע לכותרות, פשוט משום שהיא תהיה מובנת מאליה. יהיה ברור לכל כי מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית צריכה להתייחס באופן שווה לכל הזרמים, ולאפשר לכל אחד לקבל שרותי דת באופן שתואם את השקפת העולם שלו או שלה.

הכותבות הן העותרות מטעם התנועה הרפורמית המרכז הרפורמי לדת ומדינה: הרבה מירי גולד משמשת כרב קהילת "ברכת שלום" בקיבוץ גזר. עו"ד אורלי לחובסקי ארז היא עורכת דין במרכז הרפורמי לדת ומדינה.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il