סיימתם תואר? זה הזמן לקורס הכנה לעבודה
תואר בכלכלה, ראיית חשבון או ניהול לא תמיד יספק לכם משרה. ליאור סולטן, בן 35, סיים לפני כעשור תואר בכלכלה בהצטיינות, אך למרות זאת חווה פערים וקשיים בעבודתו. עכשיו הוא מפעיל בית ספר להכשרה מעשית ב"כלכלה פרקטית"
בתי ספר פרטיים בתחום המחשבים הם עניין ידוע ומובן, שכן ההתקדמות הטכנולוגית והשוק הדינמי לא באים לידי ביטוי באופן מיידי, במקרים רבים, באקדמיה. לכן לעתים בוגרי תארים במדעי המחשב ומקצועות הטכנולוגיה לוקחים חלק בקורס מקצועי מזורז לאחר הלימודים.
- היום הראשון בהיי-טק - מרגיש כמו כיתה א'
- קווים לדמותו של העובד-שכאילו-חשוב-לארגון
- רוצים לעבוד בהיי-טק? אל תתייעצו עם החבר'ה
מדוע ללמוד קורס בכלכלה לאחר לימודי תואר כלכלי שהכיל לא מעט קורסים? מסתבר שגם בתחומים אלו, פעמים רבות האקדמיה לא מכינה את הסטודנט לעבודה היומיומית.
"חוץ מהשורה בקורות חיים, התואר השני במנהל עסקים לא עזר לי הרבה", מספר יניב דובנוב שעובד כמנהל פרויקטים באלביט מזה כשלוש שנים. לפני מספר חודשים סיים דובנוב קורס הכשרה פרקטית הנותן כלים לכלכלן, שלדבריו הוא זה שתרם לו לבצע את התפקיד גם בהיבט הכלכלי. "התואר הראשון שלי הוא בהנדסה וכשהתחלתי להתעסק בניהול פרויקטים, חיפשתי לראות ולהבין את הפרויקט בצורה יעילה יותר ולהתמקצע בתחום הכלכלי. הקורס המקצועי, בניגוד לתואר השני, נתן לי ידע לנהל בצורה כספית פרויקט".
"בלימודים לא מלמדים אותך דברים מעשיים - לא להכין הערכות שווי, ולא את יסודות ניהול תקציב ותמחור. גם אם לומדים את זה בצורה כללית, שוכחים את זה עוד בתחילת הלימודים", אומר שמואל הלר, רואה חשבון שסיים את לימודיו לפני 8 שנים ועבר במגוון תפקידים, אך הרגיש שעדיין אין לו ניסיון וידע פרקטי בלא מעט תחומים מבוקשים בשוק וכעת כשהוא מחפש עבודה החליט להרשם לקורס כלכלי שייתן לו כלים להתמודד עם עבודתו היומיומית. "הידע הפרקטי נתן לי עוד כלים ואפשרות והרחיב לי את אפשרויות חיפוש העבודה", אומר הלר.
באקדמיה לא מלמדים לבנות תקציב
על פתיחתו של הקורס "כלכלן פרקטי", המיועד לבוגרי תארים בכלכלה הרוצים להיות מוכשרים גם לביצוע מטלות יומיומיות מחיי כלכלנים או רואי חשבון, אחראי ליאור סולטן, צעיר בן 35, שחווה על בשרו את השוק.
סולטן סיים את לימודיו בכלכלה בהצטיינות וכשיצא לשוק גילה, כמו רבים וטובים, שאין כל קשר בין התואר שלו בכלכלה לבין הדרישות של שוק העבודה. אחרי בדיקה קצרה הוא מצא כי בכל שנה יוצאים לשוק כ-3,000 בוגרי כלכלה ומינהל עסקים – שבפועל למדו לימודים תיאורטיים, וכשהם כמגיעים לעבודה במחלקה הכלכלית, אין קשר בין התואר לנדרש מהם.
הטריגר, לדברי סולטן, היה שכשכבר התקבל לעבודה גילה שהלימודים בהם הצטיין לא קשורים כלל למה שביקש ממנו סמנכ"ל הכספים לבצע.
"אני זוכר שהגעתי למחלקה כלכלית ולא ידעתי מה לעשות היה לי מאד קשה", אומר סולטן. "היה לי אגו בשמיים כי הייתי מצטיין, אך ככל שהתחלתי להיכנס הבנתי שמדובר בבעיה. ככל השתחלתי לקבל ידע כלכלי הבנתי שיש פער עצום- בין דרישות השוק לבין הסקסיות שיש בתואר ראשון ושני בכלכלה. התואר פשוט לא קשור. שאלתי את עצמי מה תרם לי התואר. חוץ מאקסל ומימון אין קשר לפרקטיקה. אם הייתי לומד סינית היה לזה אותו ערך", אומר סולטן. "מה לעשות שבהתחלה אתה מגיע לחברה על תקן של פועל וצריך לעשות עבודה סיזיפית. דוגמא טובה לכך היא שבאקדמיה לא מלמדים איך לבנות תקציב. אנו מלמדים את העבודה השחורה והקשה".
מהכלכלנים הצעירים שמגיעים לראיונות עבודה נדרש, לפי סולטן, ידע בבניית תקציב, בקרה תקציבית, תמחור, הערכות שווי, הקצאת עלויות ועוד – את אלה הם למדו באקדמיה ברמה תיאורטית בלבד. לבוגר שלא התנסה, אין סיכוי אמיתי, לדבריו, להתקבל לעבודה.
היום, ליאור הוא הבעלים של חברת הייעוץ העסקי social project, הנותנת יעוץ עסקי כללי לחברות בינוניות ומתמחה ביעוץ להשקעות בברזיל. פעילות נוספת של החברה היא, כאמור, ההכשרה מעשיות מה"שטח" לבוגרי אוניברסיטאות.
החברה מציעה שני מסלולי קורס: האחד ארוך ובן 10 מפגשים, שיכולים להתארך עד ל 16 מפגשים בעלות של כ 3,000 שקל והשני קצר יותר בשני מפגשים ללא לימוד בניית תכנית עסקית והערכות שווי לחברות היטק והוא זול יותר בכמה מאות שקלים.
ההכשרה מכינה את בוגרי האקדמיה לעבודה בשוק האמיתי והמעשי, שם, לדבריו, מתרשמים יותר מפרקטיקה ולא מהתיאוריות של האקדמיה. "מחלקה כלכלית בארגון לא יכולה לנוח על זרי הדפנה. טעויות לא מתקבלות. בפעם השלישית, פשוט נזרק העובד החוצה. זה לא בית ספר", אומר סולטן. "אני לא המצאתי את הגלגל. פרופ' טרכנטנברג אמר כי התואר בכלכלה לא מייצר כלכלנים וכי הוא מיושן".
פיילוטים בצרפת וגרמניה
מה שפחות מלמדים באקדמיה זה ליזום עוד ועוד. לפני מספר חודשים הקימה "כלכלן פרקטי" עם שותף מקומי מרכז הדרכה ברובע הלטיני בפריז ליד הסורבון. שם מועבר בצרפתית אותו קורס שהועבר עד היום בישראל. את השלוחה בפאריז הקים סולטן בעזרת חברו לעבודה באלטא מלפני מספר שנים, צביקה מנדלסון, שהיה שם בשטח וחבר אליו למיזם. בשני המחזורים הראשונים השתתפו מעל 200 מבוגרי כלכלה ומנהל עסקים בסורבון.
מיד אחרי צרפת, ארץ הולדתו של סולטן שם מצויה חלק ממשפחתו, הקים סולטן שלוחה נוספת לקורס גם בגרמניה בצמוד לאוניברסיטת היידלברג. "פאריס וגרמניה הם פיילוטים", אומר סולטן. "שם תמחרנו את הקורסים המחיר נמוך של כ 350 יורו. המטרה היא להתפרס ברמה עולמית. שאנשים שמסיימים כלכלה לא ירגישו את מה שאני הרגשתי שהגעתי למחלקה כלכלית. בראיית חשבון יש הבדלים, אך בכלכלה התופעה אופיינית בכל העולם. זה תחום שיש לו מכנה משותף אחיד. אני רוצה לתת לסטודנטים להתחיל ברגל ימין".
לפנייה לכתב/ת 
