בין הטיפות: כשבן הזוג מצטרף לבילוי המשפחתי

אני מסתדרת מצוין עם ההורים שלי. לא שזו חכמה כשאת גרה מזה עשור מחוץ לבית. אני גם מסתדרת מצוין עם אחי, אבל גם זו לא חכמה גדולה כשהוא מתגורר בארץ אחרת. המבחן האמיתי לקשר בינינו מתקיים כאשר אנו נסגרים למשך שבוע בבית אחד, משהו בסגנון 'האח הגדול', רק בלי היכולת להדיח אחד את השני, ולעיתים חבל שכך.

עוד בנושא:

איך לשרוד חופשה זוגית?

חופשה בלי בן הזוג זה כיף

רומן של חופשה בברצלונה הפך לזוגיות נפלאה

האח הגדול, לא כולל הדחות

כדי לשמור על קשר רציף בין בני המשפחה הפזורים בתפוצות, הנהיגו הורי את מנהג החופשה המשפחתית. הם שוכרים בית במקום אקזוטי בעולם וכל שמוטל על אחי ועלי הוא לבוא. למשך שבוע אחד אנו מדגמנים משפחה לתפארת – קמים מידי בוקר ויוצאים לטייל, ועם שובנו מכינים ארוחת ערב ומדברים במשך שעות. כשנגמרים נושאי השיחה אנחנו נוסעים ליקב הסמוך ומביאים כמה בקבוקים. שותים ומדברים, או שלא, איש אינו זוכר במילא.

אם לא נזהרים, להרמוניה עלולים להשתרבב צלילים צורמים. שימו מספר אנשים ביחד 24/7 ומיד יצוצו מחלוקות, על אחת כמה וכמה כשמדובר באנשים שרגילים לגור לבד מזה שנים רבות. כדי לסבך את העניין דמיינו שלחופשה המשפחתית מתלווים בני הזוג, שלך ושל אחיך, ועל כולם להלך על חבל דק בין רצונות הצדדים השונים, אחרת יפלו כמו לוליין מגושם על קליפות הביצים.

חסכתי לכם את הצורך לדמיין את הסיטואציה וטסתי לבדוק אותה על בשרי. בבית קטן בדרום צרפת, בעיירה נידחת השוקקת בעיקר צרצרים, שוכנים מזה מספר ימים שישה אנשים. במבט ראשון הם נראים כמו שלושה זוגות של אנשים בוגרים, אך מבט מדוקדק יגלה כי שני זוגות מתוכם מתקראים "הילדים".

ילדים לנצח

הבעיה העיקרית בחופשה משפחתית היא שעבור ההורים שלכם לעולם תהיו ילדים. העובדה שתמיד תהיו הילדים שלהם מקשה עליהם לתפוש שלמעשה כבר מזמן אינכם ילדים. גם סימני כזב של בגרות כמו קמטים, שיער מאפיר או משפחה משלכם אינם מעידים על כך שביכולתכם לחתוך את האוכל בצלחת לעצמכם.

היחס הוא דו סטרי כמובן. מרגע ששמים אתכם בבית אחד עם ההורים לפתע אתם שוכחים איך מתפקדים כאנשים מבוגרים. חיש מהר מתיישבים במושב האחורי של המכונית, ונותנים לאמא לכבס עבורכם את הבגדים. הסיטואציה מתחילה להיות נפיצה כאשר ההגדרה "ילד" מתרחבת כך שתכלול את בן הזוג. הילד בטח לא שיער שבגיל 41 יכינו לו בקבוק שתייה לדרך, ויקפלו לו את התחתונים.

מין? אוכל!

הכניסה לתפקיד הילד משפיעה על נושא זוגי מובהק: מין, או העדרו, אם להיות מדויקים. מעבר לחשש להיתפס או להישמע ע"י אנשים אחרים, יש משהו מאד א-מיני בחופשה משפחתית. נכון, מוסיקה רומנטית יכולה להכניס לאווירה, אבל אני בספק אם הנחירות של אבא נכללות בהגדרה. ובינינו, נסיעות לחו"ל הן בדיוק כמו חגים יהודים – תירוץ לאכול, ומי חושב על מין כשרוב היום הוא מחזיק את כרסו.

הסיטואציה דורשת איזון מדויק בין דרישות סותרות. מחד, מדובר קודם כל בחופשה משפחתית ומצופה ממך לבלות את זמנך עם ההורים. מאידך, לבן הזוג שלך רצונות משלו, ואחד מהם הוא לבלות זמן איכות אחד על אחת עם בת זוגתו. במקרה שלנו הבעיה נפתרה בזכות חיבור האינטרנט, שאיחד אותנו לבילוי משותף בפינה היחידה ממנה ניתן היה לגלוש על חשבון השכנים.

עולמות מתנגשים

כולנו ממלאים תפקידים רבים, חלקם מתנגשים, המשתנים מעת לעת וכתלות בסיטואציה. הסתירה שאותה יש לפתור היא בין התפקיד שלנו במשפחה לבין התפקיד בזוגיות, ויתרה מכך – בין האופן בו אנו תופשים עצמנו דרך עיני ההורים לאופן בו אנו משתקפים מעיני בן הזוג.

אולם אין לשכוח כי הקושי האמיתי מצוי בידי בן הזוג, אשר צריך להתאים את עצמו למשפחה בעלת הרגלים שאינם מוכרים לו, ובניגוד אליך גם להיות מנומס כל הזמן.

בזוגיות טובה, עליך להתהלך על קצות האצבעות ליד בן הזוג רק כשאת מתרוממת לנשק אותו. אבל בתיווך שבין בן זוג למשפחה עליך לאמץ גינונים של מתעמלת אמנותית על קורה.

הדרך להעביר את השהות על מי מנוחות היא הקפדה על שני כללים: ראשית, שמירה על גבולות. לא רק על גבולות המשפחה ובן הזוג אלא גם על שלך.

שנית, לזכור שאת בו זמנית אורחת אך גם מארחת. באינטראקציה כלפי משפחתך לנהוג כאורחת, וכלפי בן זוגך כמארחת. ואם זה לא עוזר, תמיד אפשר להביא בקבוק יין נוסף מהיקב הסמוך.

• בואו להיות חברים שלנו גם בפייסבוק