פרשת שבוע כלכלית: מה נעשה עם החריגים

פרשת "נשא" היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה. היא דנה בתפקידי שבט לוי, בדיני נזיר ומעילה ובמסע בני ישראל במדבר סיני.

הפרשה עוסקת באנשים חריגים, כגון האדם שנטמא, אישה סוטה, אדם שקיבל עליו נזירות, הגונב והמועל. "וידבר ה' אל משה לאמר, צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש" (ה',א'-ב').

• לטורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
  

יחס מבין ותומך בחריג

הכתוב מצווה להוציא ממחנה ישראל את החריג. על פניו הדבר תמוה. האם בהוצאתו של החריג מהמחנה נפתור את הבעיה? האם כך יתוקן המצב?

הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין) מוולוז'ין מפרש: "משום שהוא דבר קשה לשלוח חוץ ממחנה ישראל, לפיכך צריך זירוז". יש צו ברור בתורה להרחקה זו: "צו את בני ישראל". לפי הנצי"ב, המילה "אל", המיותרת לכאורה, מרמזת שאין לשלוח את הטמא הרחק מן המחנה אלא סמוך לו.

הטיפול בילדים חריגים בישראל

האחריות על הטיפול היא על הציבור ששולח את החריג אל מחוץ למחנה. במדינת ישראל חיים כיום עשרות אלפי ילדים חריגים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רק בחינוך היסודי נמצאים מעל ל-90 אלף ילדים המוגדרים בעלי לקויות ברמות שונות. חלק לא מבוטל מהם לומד כיום במסגרות משולבות עם ילדים נורמטיבים. שיטה זו מוכיחה את עצמה כיעילה הן עבור הילדים הנורמטיביים והן עבור הילדים בעלי הלקויות.

מחפשי העבודה והפליטים כקבוצה חריגה במדינה

ממשלות ישראל השונות לא פתרו עדיין את בעיית ההסתננות. גבול הדרום פרוץ עדיין, ועשרות אלפי מסתננים מסתובבים ברחובותינו. המחאה המתעוררת בימים אלו בדרום ת"א בסוגיית המהגרים הזרים (או שמא הפליטים) היא קצה קרחון.

הציבור בדרום ת"א חושש לצאת בערב מביתו. אל לנו להתעלם מסוגיה זו. גם הדוגלים ברעיון "מדינת כל אזרחיה" צריכים להבין את הסכנה שבפניה עומדת המדינה. ברור, שהשגת גבול היא עבירה על החוק. גם גניבה ושוטטות הן עבירה על החוק. מאידך אנו, העם היהודי, שעבר את תלאות השואה, אל לנו לעמוד מנגד ולהפקיר את אותם פליטים פוליטיים הנרדפים במדינותיהם ויש חשש שיירצחו אם יחזרו למדינתם. יש להבחין בינם לבין מחפשי עבודה.

וידוי אינו מספיק - יש להשיב את הגזלה

"וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' ואשמה הנפש ההיא, והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יוסף עליו ונתן לאשר אשם לו" (ה',ה'-ז').

האם ברנרד מיידוף יכול לכפר על המעילה בהשקעות חבריו? הכתוב מפרט מה צריך לעשות המועל. ראשית עליו לבקש מחילה. בפירוש "צרור המור" מודגש, כי בקשת מחילה אינה מספקת. על הגנב להחזיר את הגניבה. רק השבוע התבשרנו על מעילה חדשה של הברוקר מסביון ונראה שהתייחסות המקרא רלוונטית כתמיד.

ניצול עובדים זרים הוא חרפה למדינה

הפסוק עוסק בשתי מעילות, אחת כלפי חברו ואחת כלפי ה'. הפסוק אומר: "איש או אישה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' ואשמה הנפש ההיא". הספורנו (איטליה, 1550) שואל: ברור שהגנב פגע בחברו, אך מדוע יש במעשהו גם מעילה בקב"ה? הספורנו מסביר כי מדובר פה באדם יהודי שגזל את הגר. הגר בא לחסות בצל השכינה, הפגיעה בו יש בה חילול שם שמים, מעילה בה'.

במדינת ישראל מועסקים על פי החוק עשרות אלפי עובדים זרים. מעביד שעושק עובדים זרים פוגע בחברה כולה. הדבר מהווה תעודת עניות לאזרחי המדינה ולרשויות המאפשרות מעשים מחפירים אלו.

האם הנזיר הוא חוטא או צדיק?

"וידבר ה' אל משה לאמר, איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'" (ו',א'-ב'). נדר נזירות הוא אחת ההחמרות האישיות הקשות ביותר. למעשה מדובר כאן במעין הצבת גבול ברמה האישית. הפרשנים חלוקים האם נזיר זו מעלה או שמא חטא.

הרמב"ם, לכאורה, סותר את עצמו בעניין זה. בספרו "מורה נבוכים" הוא אומר שנזיר הוא אדם קדוש ואילו בפירושו "משנה תורה" הוא אומר שהנזיר הוא חוטא. ההסבר לכך הוא פשוט. ציבור לא יכול להתנזר ואילו פרט יכול לקבל על עצמו סייגים וחומרות. גם הנזיר שהחמיר על עצמו צריך לדעת כי הפרישות שלו מהציבור היא זמנית. אין דרך האדם להתנזר, זה לא נורמלי. היכולת להחמיר על עצמך אין בה רע כל עוד אינך מחמיר בשל כך על האחרים שלא לצורך.

ההחמרות הדתיות אין בהן צדיקות יתר אלא חולשה להתמודד עם המציאות העכשווית. הציבור החרדי גוזר על עצמו התבדלות מכלל הציבור ומשיג בכך את מידת החטא, שהגדיר הרמב"ם, ולא את מידת הצדיקות.

הכותב הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים באור-יהודה, יועץ לשיווק ואסטרטגיה